החוש והיכולת לסדר, לארגן ולמיין חשובים לתחומים רבים במהלך החיים. זוהי תכונה מולדת, אבל בהחלט ניתן לשפר אותה ולפתח אותה באמצעות דוגמא אישית וחינוך נכון. למה הסדר חשוב? מה הקשר בין סדר לסדר יום קבוע? איך עושים את זה בשיטות פשוטות ובגובה העיניים? עושים סדר בבלאגן, לא רק לקראת סדר פסח

 אני זוכרת היטב מתי עלו בי מחשבות על סדר וארגון: כשבני השני היה בן שלוש וחצי, הוא שאל יום אחד: "מה עושה אמא?". "אמא עושה סדר", סיננתי והוא המשיך: "אבל עכשיו לא פסח".  "כשעושים סדר שמים כל דבר במקום", הסברתי, ומאז כבר כמה שנים לא עוזבות אותי המחשבות מהי המהות של הסדר בעולם: הרי אם זה היה כל כך פשוט, כולנו היינו מסודרים ומאורגנים מאוד, ובכל זאת לא כל אחד מאיתנו חש צורך לסדר ולארגן, מדוע זה חשוב?

 

תכונת הסדר אינה קשורה דווקא לסידור החדר, אלא ליכולת הרבה יותר בסיסית ומהותית שמתבטאת ביכולת לארגן דברים בסדר נכון מתוך הבנה. על מנת להמחיש את העניין, אפשר להסתכל על הציפורים שבונות קן בסדר מסוים כדי שכל רכיב ייבנה כהלכה והקן לא יתמוטט.

 

אין מחקרים רבים בנושא סדר וארגון, ובטח לא על תכונה זו אצל תינוקות וילדים, אבל ברור שמדובר על תכונה מולדת שמושפעת מן החינוך ומן הסביבה של הילד.

 

כשהחוקרים מדברים על תכונות הסדר והארגון, הם משתמשים במונח "ויסות". כבר בגיל קטן ניתן להבחין בין תינוקות שמנגנון הוויסות שלהם מסודר – הם ערים וישנים בשעת קבועות, אוכלים באותן שעות פחות או יותר ובהחלט ניתן לצפות אותם. לעומתם, תינוקות אחרים אינם בעלי סדר יום קבוע ולהורים קשה יותר להכניס אותם למשטר מסודר.

 

הבשורה הטובה היא שתכונת הסדר והארגון ניתנת לשיפור. רצוי להרגיל את התינוק לסביבה מסודרת ונקייה, לסדר יום קבוע מגיל קטן על מנת להקנות לו הרגלים טובים לכל החיים.

 

חשיבות הסדר והארגון לחיים

 

כשיש סדר בבית ובסביבה הפיזית, יש סדר בראש ובחיים בכלל, ונראה שסביבה מסודרת משפיעה לטובה על השלווה והרוגע של כל אחד מאיתנו. 

 

היכולת לסדר, לארגן ולמיין בצורה טובה תשפיע בביצוע משימות שונות בבית, בגן ובבית הספר וגם לאחר מכן – בצבא, באוניברסיטה ובעבודות השונות. תלמיד כיתה ב' שאינו מסודר ישכח מחברת או ספר וילמד פחות טוב, תלמיד שחי בבלאגן, לא ימצא את הקלמר בזמן ויאבד מזמן המבחן, ואלו רק דוגמאות בודדות.  

 

רבים טוענים שחינוך לסדר משפיע על המסגרתיות של הילד ומקבעת אותו עד כדי כך שהיא מפחיתה מן היצירתיות שלו. כמו כל דבר, גם כאן חשוב לשמור על מידה מסוימת ולא להגזים. חשוב להדגיש שיש מקצועות רבים מוכיחים שסדר ויצירתיות צועדים יחד מצוין ומהוות שתי תכונות שמשלימות זו את זו.

תכנות מחשבים למשל דורש ארגון וגם יצירתיות ומקוריות לשם הצלחה.

 

סדר וארגון בהחלט מגדיר לילד את הגבולות הטריטוריאליים לחפציו ולצעצועיו, כך שהצבת הגבולות שכל כך חשובה בחינוך ילדים מתחדדת בדרך זו. ילד שיש לו גבולות פיזיים ברורים הוא בעל גבולות בכל דבר ויגדל להיות ממושמע.  

 

"לימוד לסדר ולארגון צריך להיעשות תוך התחשבות בשלב ההתפתחותי בו נמצא הילד מתוך עקביות, התמדה ודוגמא אישית של ההורה", אומרת עידית מאיר, מנחת קבוצות הורים וזוגות, מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך, "בזכות סדר וארגון הילד לומד אודות משמעות ואחריות אישית ומפתח עצמאות התורמת להעלאת ערכו של הילד בעיני עצמו ובכך מעלה את ביטחונו העצמי ביכולותיו. כמו כן הוא מפתח התחשבות בסביבתו ובזולת. אלו למידות ערכיות מאוד, החשובות להתפתחותו התקינה של הילד והן חלק בלתי נפרד מהכנתו לחיים כאדם בוגר, שמועיל לעצמו ולחברה".

.

 

סדר יום קבוע תורם ללא ספק לתחושת הביטחון העצמי של הילד שחש נוח כאשר הזמנים מסודרים בחייו. רבות נכתב על נושא זה: על הדרכים להקנות סדר יום (ליאת מלמד, מתוך אתר Ifeel), על הגיל שאפשר להתחיל להרגיל את התינוק לסדר יום ((רות כהן, מומחית בפסיכו תרפיה ובייעוץ למשפחה מתוך אתר הלול), ואף על חשיבות סדר היום לזוגיות ולמשפחה כולה (ד"ר נאוה וולפסון, מומחית לחינוך והתפתחות ילדים מתוך אתר זולו) ועל סדר היום בגן (ארנה מידן וחגית אריעם – מנחות להתמודדות עם התנהגות מאתגרת של ילדים ובני נוער מתוך האתר של הסתדרות המורים בישראל).

 

איך משפרים את תכונת הסדר והארגון?

 

דוגמא אישית –  ההורים מהווים מודל לחיקוי עבור הילדים בענייני סדר וניקיון. אין ספק שילדים שחיים בבית מסודר ונקי, שקט ורגוע לומדים להעריך סביבה מסודרת, ולהיפך – אם הילד מתרגל לחיות בסביבה מבולגנת, הוא יבין שאלו הנורמות המקובלות ויתרגל לכך. חשוב שהדמויות הקרובות אל הילד יהוו עבורו דוגמא אישית בעניין זה – ההורים, המטפלת/הגננת/המורה, סבא וסבתא, וכל מי שמשפיע עליו.

 

אהבה לסדר – לא רצוי להטיל מטלות סדר וארגון בצורה שתעורר אנטגוניזם אצל הילד. הדרך הטובה היא לפתח אצלו אהבה לדבר, מתוך אמונה שאם יכיר ביתרון הגדול של סביבה מסודרת, ירצה ליצור סביבה כזו בעצמו במהלך חייו.

 

גישה קלה – על מנת להרגיל את הילד לסדר, דאגו שתהיה לילד גישה להניח את הצעצועים במקומם על מדפים נמוכים או במגירות נשלפות בקלות יחסית. כדאי להתאים לכל סוג משחק ארגזים וקופסאות בגדלים מתאימים לצורך הקלה על תהליך הסידור. השתמשו בסלסילות מרובעות (עגולות תופסות מקום מבוזבז) בגדלים שונים על פי הנפח הרצוי. לן קרפטי-קצב מעניקה פתרונות אחסון יעילים לסידור נכון של הבית בכתבה די לבלגן: איך לאחסן המון דברים במעט מקום (מתוך Ynet).

 

סידור יצירתי – כדאי לארגן כל מיני סוגים של חפצים בדרך מקורית, למשל להניח את החולצות לפי סדר הצבעים בקשת, או לארגן את חומרי היצירה בקופסא ממודרת. כך הילד ירצה לשמור על הארגון ויסדר בעצמו.

 

שירים ומשחקים - היפכו את פעולות הסידור והארגון לשעה של כיף והנאה – שירו שירים תוך כדי הסידור, דברו על המשחק תוך כדי איסופו, ואף עירכו תחרויות "מי מסדר מהר", "מי אוסף הכי הרבה קוביות?".

 

שיתוף ואחריות – הציגו את פעולת הסידור כתפקיד של גדולים על מנת לעודד את הילד לסדר. הורים שמסדרים בעצמם את חדרי הילדים טועים, משום שהם משדרים לילדים שתפקיד זה אינו באחריותם.

 

העיקר הכוונה – גם אם הילד לא מסדר בדיוק כמו שצריך, אל תעירו לו. פרגנו לו ודעו שאט אט הוא ישתפר. עצם הפעולה של הסידור חשוב, מידת השלמות פחות חשובה כאן.

 

אוספים בסיום השימוש - רצוי להנהיג מעין חוק שעל פיו אוספים את חלקי הפאזל, את הקוביות או את כלי האוכל של הבובות מייד לאחר סיום השימוש בהם, וכך לא להגיע לחדר מבולגן בסוף היום.

 

גם החבר מסדר – אל תתביישו לבקש מהחברים של הילד לסדר בתום המשחק. כך הילד שלכם יבין שזו פעולה לגיטימית לחלוטין. אימרו בפשטות: "אצלנו אוספים את חלקי המשחק כשמסיימים", ואף הדגימו ועיזרו בהתאם לגיל הילדים.

 

איך מסדרים בכל גיל?

 

גיל 0-2 – יש לשמש בעיקר דוגמא אישית – לסדר את החדר והבית בנוכחותו, לדאוג לסביבה מסודרת. ילד שפותח מקרר ורואה שהמצרכים מסודרים בקופסאות ומונחים בצורה הגיונית ולא בבלאגן, יקלוט בעצמו את חשיבות העניין.

 

גיל 2-3 – שתפו את הפעוט בסידור חדר, איספו את הצעצועים יחד איתו והסבירו בשפתו: "הבובות עייפות, הן רוצות לשכב לישון. בוא נשכיב אותן לישון במיטה". כך הילד יבין שלכל דבר בחדר יש מקום משלו. זה לא ברור מאליו. חשוב לפנות אל הילד במילים פשוטות ובהוראות ברורות וספציפיות. לא רצוי לומר: "בוא נסדר את החדר", אלא להיות ממוקדים: "בוא נאסוף יחד את חלקי הפאזל לקופסה".

 

גיל 3-6 – הכניסו את סידור החדר לפעולות הקבועות שסוגרות את היום – לפני ארוחת הערב או אחריה, לפני המקלחת או אחריה – שריינו כמה דקות לסידור החדר, כך שהילד יבין שזהו חלק בלתי נפרד מעבודות הבית בסוף היום. 

 

גיל 6-10 – גם בגילאים אלו קביעת מועד לפעולות שונות חשוב, למשל אפשר לקבוע אפילו שעת קריאה.

לקראת הכניסה לכיתה א' רצוי לדאוג שהילד יידע לסדר בעצמו את חפציו. מנו את הילד להיות אחראי על סידור חפציו וחדרו בסוף היום ולסדר את המיטה בבוקר לאחר הקימה. התפקיד והאחריות המוטלת על הילד תעניק לו ללא ספק ביטחון ותחושה של שייכות.

 

רעיונות מעשיים לארגון וסדר בבית:

 ארגון ציורי הילדים

סידור תמונות

קופסאות אחסון תוצרת בית

שידת מגירות מקופסאות גפרורים

מארגנים דפים ובריסטולים

 

 
כל הזכויות שמורות לפורטל הורים וילדים "את זה" 2010. כל החומרים ניתנים לשימוש אישי בלבד. מלוא זכויות היוצרים והקניין לכל החומרים המתפרסמים בפורטל הורים וילדים "את זה", לרבות כתבות התוכן, התמונות, הרעיונות, השמות, המשחקים להדפסה, דפי העבודה וההעשרה, סימני המסחר והעיצוב, התכנים המוצגים, הקבצים הגרפיים והטקסטואליים וכל חומר אחר הכלולים בהם. אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, להקליט, לשדר, לקלוט, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי חלק כלשהו מן המידע ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל כנ"ל לשימוש מסחרי בלא קבלת הסכמת הבעלים של פורטל הורים וילדים "את זה" בכתב ומראש