מונופול עולם של חברת "קודקוד" מבוסס על המשחק הישן ואפילו אותה דמות אסיר נצחי ניבטת מבעד משבצת ה"כלא". מה בכל זאת חדש? כיאה לדור קוסמופוליטי, זהו מונופול עולמי, תשכחו מדיזניגוף ואלנבי, עכשיו רוכשים את בנגקוק וניו יורק.
בנוסף, אם פעם ניהלנו "מכירה פומבית" על נכסים, עד שלא היו הצעות נוספות והבנקאי הכריז "נמכר!" לקול צווחות והתלהמות כללית המאפיינת מכירה פומבית, הרי שעכשיו ישנו כפתור "דילר" מהבהב, כל זמן שהכפתור מהבהב ניתן להציע הצעות למכירה, כאשר הכפתור מצפצף בפעם הראשונה הוא מאותת שהמכירה עומדת להסתיים, הצפצוף הבא, משול ל"נמכר".
השימוש בדילר היה מאולץ. כאילו רצו בכוח להכניס למונופול עולם משהו "אלקטרוני", אחרת נס ליחו, אז סידרו את כפתור ה"דילר". בפועל, היו פעמים שסיימנו את הקנייה הרבה לפני שהדילר ציפצץ. מאידך, היו פעמים שהתנהלה מכירה לוהטת ותוך כדי התלהבות וצעקות מחיר פיספסנו את הצפצוף. בעבר זכה במכירה מי שהציע את המחיר הגבוה ביותר. עכשיו זה עניין של "מזל" - גם אם משתתף אחר רצה להציע יותר, הצליל עצר את המכירה באופן שרירותי.
לומדים גיאוגרפיה?
הרעיון העולמי שעומד מאחורי מונופול עולם מבורך, רק שלב הביצוע פיספס.
במשחק הישן כל מספר רחובות מרכיבים "עיר" שהיא יחידה אחת במונופול, עכשיו כל כמה ערים (המשולים לרחובות בגרסה הישנה) מהוות... זהו, שלא בדיוק ברור מה.
הערים (רחובות של פעם) מרכיבות יחד צבע, כל צבע כולל כמה ערים ללא מכנה משותף ביניהן.
אפשר היה לחבר ערים שיחד שייכות למדינה, או ערים הנמצאות לפחות באותה יבשת, או אפילו למצוא כל מכנה משותף אחר כמו ערי בירה, ערי נמל וכו'. הבחירה בערים באופן מקרי פוגמת בערך המוסף החינוכי שהיה עשוי להיות למשחק הזה. כך למשל את הצבע תכלת מרכיבים הערים: אתונה, ברצלונה וטוקיו. למה? ככה.
יתרה מזאת, הבחירה בערים מוזרה ומאוד חסרה. בכל המונופול, מכל יבשת אפריקה יש רק את קייפטאון. מצרים, מרוקו ודומיהן לא מוזכרות. אף איזכור לדרום אמריקה. ממונופול עולמי הייתי מצפה לייצוג הולם של כל היבשות על פני הגלובוס.
על לוח המשחק של מונופול עולם פזורות תמונות מהעולם, אבל לא הלכו עד הסוף. התמונות מפוזרות באקראיות ובלי התאמה למיקום העיר על הלוח. הדבר מצער במיוחד, כי אין כיתוב תחת כל תמונה. נכון, בהוראות ישנה מפת הלוח עם מספרים לתמונות וכיתוב, אך זה מאוד מסורבל, הילדים לא יכולים להיחשף במהלך המשחק למקומות. טוב היו עושים יצרני המחשק לו לפחות היו כותבים בתחתית התמונה היכן צולמה.
ייאמר לזכות היצרנים שלפחות כרטיסי ההפתעה והמזל קשורים על פי רוב לאירועים שונים בעולם וישנו הסבר קצר על האירוע.
לומדים כלכלה ומתמטיקה?
גם הפעם, ביטלו את "מס הכנסה" מהגרסה הראשונה, אז, מס הכנסה היה 10% משווי הרכוש והכסף של המשתתף. כאן כמו בגרסאות מאוחרות אחרות, התשלום למס הכנסה הוא סכום נקוב מראש. בשלב מאוד מוקדם במשחק הפך להיות בטל בשישים. התפללנו ליפול למשבצת מס הכנסה ולא בעיר עם בית למשל. מה שמצייר תמונה מוטעית לחלוטין כלפי מס הכנסה.
האכזבה הגדולה במשחק היא בכסף. כילדה אהבתי מונופול כי זו היתה הזדמנות לשחק ב"כסף של גדולים". תהיתי בליבי מה יקרה אם אלך עם הכסף למכולת. בתורם גם הילדים שלי שיחקו בשטרות הללו כמו היו כסף אמיתי. אלא שבגרסה הזו בחרו להמיר את השטרות בניירות צבעוניים שאינם נראים כלל כמו שטרות כסף בשום אומה ולאום. אפשר היה הרי להשתמש בשקלים, בדולר או ביורו. אפשר אפילו להמציא כסף עולמי, מין מטבע מונופול שמעוצב כמו שטר אמיתי, עם תמונה, עם דמות ועם הטבעה של כסף.
כדי להוסיף חטא על פשע, הכסף במונופול עולם מורכב ממספרים של 10K ועד 5M . היה לילדים קשה מאוד לחשב איזה מטבע מורכב מכמה חלקי מטבע אחר.
המחירים של הנכסים כתובים בקיצורים. כך למשל מחיר של עיר
מונופול עולם מתיימר להיות משחק מונופול משודרג ומורכב, הוא לא. אם יש לכם כבר מונפול אין שום סיבה להחליפו בחדש. אם עוד אין לכם מונופול רוצו לקנות. מונופול הוא משחק חובה במדף המשחקים לכל גיל.
מונופול עולם - הערכה כללית
זהר בת כמעט 10: אין שום קשר בין הערים שבאותו צבע וכמעט שאפריקה לא מופיעה. יש ממש אפליה של מדינות. הכסף מבלבל כתוב 500K ו- 1M וה- 1 יותר גדול.
עדו בן 11 וחצי: מונופול עולם הוא משחק ממש מגניב, אבל חבל שאין שום קשר בין הערים, זה לא ערים שמרכיבות ארץ או לפי יבשות.
כפתור הדילר האלקטרוני לא שימושי, כי צריך לחכות שישמיע צלצול. השטרות מבלבלים, לוקח זמן להתרגל לכסף הזה. לגרסה הזו אין יתרון אמיתי על פני משחק המונופול הישן.
מחיר: 199 שקלים.
הערכה כללית: ***
| < הקודם | הבא > |
|---|
תגובות
RSS