מה בפורטל?

ישיבה בטוחה ובריאה

ניתן לקדם את יכולת ההתיישבות העצמאית של התינוק בתרגול יומיומי שאינו דורש יותר מכמה דקות ביום, שבו זוכים גם בזמן איכות משותף של הורים וילדים. מעין ריבקס ספקטורמן, פיזיותרפיסטית התפתחותית מקצועית מעניקה מדריך שימושי לקידום פעולת הישיבה והתיישבות של התינוק

מערכת "את זה" 11.08.12

יכולת ההתיישבות העצמאית חשובה מאוד לעצמאותו של התינוק ומסייעת לו להתקדם בכל שאר התחומים: הוא יכול להגיע אל חפץ מסויים, להתיישב ולחקור אותו בשתי ידיו בישיבה זקופה ובטוחה, ולאחר שמיצה את החקירה הוא יכול לשוב ולנוע במרחב בצורה המועדפת עליו.

מהי התיישבות עצמאית?

המצב בו מושיטים ידיים לתינוק והוא מושך עצמו ממנח שכיבה על הגב לישיבה אינה נחשבת כהתיישבות עצמאית, משום שהתינוק זקוק למבוגר בביצוע ואינו יכול לבצע זאת בכוחות עצמו. משתמשים בצורת התיישבות זו בבדיקה הנקראת "משיכה לישיבה" (pull to sit, PTS), המבוצעת בעיקר על ידי הרופא, אחות טיפת החלב והפיזיותרפיסטית ההתפתחותית. בבדיקה זו התינוק שכוב על גבו, הבודק מושך אותו לישיבה בתמיכת ידיו ומתבונן באיכות התנועה. הדגש העיקרי בבדיקה זו היא יכולת שליטת הראש, כלומר האם ראשו של התינוק נשמט לאחור או מוחזק על ידי השרירים שלו בצורה עצמאית.

עד גיל שלושה חודשים - עם העלייה בגיל, מראה התינוק שיפור בשליטה היציבתית שלו ועלייה ביכולתו השרירית. בגיל שלושה חודשים טרם מושגה שליטת ראש ולכן ראשו נשמט לאחור בבדיקה זו (בשפה המקצועית: head lag). בתום המשיכה לישיבה, התינוק יושב בתמיכת המטפל, מבלי שהוא יכול לשמור בעצמו את ישיבתו.

סביב גיל שלושה חודשים – בגיל זה מצופה שליטת ראש ללא צניחתו לאחור. בערך בגיל זה התינוק מסייע במשיכתו לישיבה באמצעות ביצוע תנועת כפיפה כללית, תוך שימוש בשרירים הקדמיים של הצוואר, הגו (החזה, הבטן), הגפה העליונה (כף-יד, מרפק), והגפה התחתונה (ירך, ברך וקרסול).

לאחר מספר חודשי חיזוק נוספים של פעילות על הבטן, התינוק משפר את ביצועיו ומצליח למשוך עצמו לישיבה ללא משיכה של הבודק, ואף שומר ישיבה עצמאית בגו זקוף.

חשוב לדעת - בדיקת המשיכה לישיבה משמשת את הצוות הרפואי להתרשמות מרמת השליטה היציבתית של התינוק במנח זה, טונוס שרירי, גמישות יתר מפרקית ועוד. משיכה לישיבה היא בדיקה רפואית ולא תרגיל. הורים רבים סבורים בעקבות הבדיקה בטיפת-חלב, שמדובר בתרגיל שחשוב לבצעו ברמה יומיומית במטרה לעודד את התינוק להתיישבות.

למעשה כל צורות ההתיישבות העצמאית דורשות מהתינוק לדחוף למנח ישיבה בעזרת זרועותיו ולא למשוך, כפי שמתבקש מהתינוק בעת משיכה לישיבה. מסיבה זו סביר שתרגול יומיומי של "משיכה לישיבה" לא יקדם את התינוק להשגת התיישבות עצמאית ולעיתים אף עלול לגרום לו לעיכוב בכך.

איך מעודדים את התינוק להתיישב בעצמו?

ארבע אפשרויות להושבת תינוק הצעיר בגילו. כמובן שכחלק מהתפתחותו התקינה התינוק הצעיר אינו מציג עדיין שליטת ראש, ולכן יש להבטיח את מנח צווארו העדין ולהמנע מנפילת הראש לאחור.

אפשרות הושבה א'

משיכה לישיבה

אפשרות הושבה ב'

הושבה תוך החזקה בגו של התינוק, ללא תמיכת ראשו.

אפשרויות אלו אינן מתאימות להרמת תינוק צעיר או תינוק שמתקשה בשליטת ראשו. בשתי האפשרויות לא ניתנת תמיכה מספקת לראשו של התינוק וצווארו השברירי נמתח בחוזקה לאחור.

אפשרות הושבה ג'

הושבה תוך החזקה בגו של התינוק ותמיכת ראשו בידי ההורה.

הושבה זו שומרת על מנח צוואר תקין של התינוק הצעיר, אך יש לה חסרונות אחדים:

1. כאבי פרקים לאם - בצורת הרמה זו עיקר עומס משקל הגולגולת מונח על אצבעות המטפל. בחודשי החיים הראשונים עיקר ההרמה של התינוק מתבצעת על פי רוב על ידי אמו. ככל שהאם סמוכה ללידה, כך רמת ההורמונים המעניקים למפרקיה גמישות יתר עדיין גבוהה. אמהות רבות מתלוננות על דלקות בכפות ידיהן לאחר הלידה, וצורת הרמה שכזו עלולה להחמיר את כאביהן. ככל שהיולדת מתרחקת ממעמד הלידה, כך רמת ההורמונים פוחתת, אך בד בבד ראשו של התינוק עולה בהיקפו ובמשקלו והעומס היומיומי עלול עדיין להחמיר את כאביה.

2. הרמה זו אינה מעודדת את התינוק לפעילות של שרירי הצוואר.

כל עוד שיטה זו נמצאת בשימוש רק בחודשים הראשונים לחיי התינוק אין בה מכדי לעכב את התינוק, אך מומלץ להעדיף בהמשך התפתחותו של התינוק צורות הרמה אחרות.

אפשרות הושבה ד'

הושבה תוך החזקה בגו של התינוק וגלגולו לשכיבה על הבטן

אפשרות הושבה ד' זו אינה תומכת פיזית את ראשו של התינוק, אך אף על פי כן ראשו אינו נשמט אלא נשאר מוחזק שרירית בכוחו של התינוק. הושבה זו מומלצת מגיל תשעה חודשים. בשיטה זו אוחזים משני צידי הגו של התינוק, מגלגלים אותו בעדינות מהגב אל הבטן, עד שפניו נוטות אל המשטח, ואז בצורה איטית מרימים אותו מהמשטח עד לידי ההורה. הביצוע האיטי מאפשר לתינוק לפעול שרירית לשליטת ראשו וללמוד בהדרגה כיצד להפעיל את שריריו במנח גלגול. יתרונה של אפשרות ההושבה הזו הוא הבטחת מנח הצוואר של התינוק, מבלי להעמיס את מפרקי המטפל, תוך עידוד לחיזוק ויוזמה תנועתית.

בהרמה זו יש להקפיד לסובב את התינוק עד שפניו יפנו אל המשטח. הרמה מוקדמת מדי, בעודו שוכב על צידו, עשויה לגרום לראשו לצנוח לאחור. בנוסף יש לבצע זאת בצורה איטית ומדורגת, בקצב המאפשר לתינוק להיות שותף פעיל בהרמתו. אפשרות ההרמה הרביעית אולי נראית מורכבת יותר משאר השיטות אך לאחר תרגול קצר כל הורה שולט בה בצורה אוטומטית.

ההחזרה אל המשטח מתבצעת בסדר ההפוך: מיקום התינוק במנח בו פניו מופנות אל המשטח (שכיבה על הבטן בעודו בידי מטפלו), הורדתו האיטית של התינוק אל המשטח, ורק אז גלגול הדרגתי מהבטן אל הגב.

אפשרות הרמה זו מומלצת בשימוש גם בהמשך התפתחותו של התינוק, כי היא מעודדת אותו לשיפור השליטה שלו על היציבה ומאפשרת למידה של אבני דרך מוטוריות חדשות. בהרמה התינוק בצורה הזו אנו מסייעים לתינוק ללמוד את מרכיבי ההיפוך מגב לבטן. בחזרה אל המשטח רוכש את מרכיבי התנועה הנדרשים להיפוך מבטן לגב. בנוסף ההרמה מסייעת לתינוק ללמוד כיצד להתיישב בצורה עצמאית.

עבור תינוקות בעלי חולשה בשרירי הצוואר, כל הרמה שכזו היא תרגול שרירי. תינוק מורם על ידי מטפליו עשרות פעמים ביום. הרמה זו משמעותה "אימון מוטורי פרטני" בכל פעם שאתם מרימים את התינוק. תינוקות זקוקים לאימונים קצרים פעמים מרובות ביום, כלומר שניתן "לתפוס שתי ציפורים במכה אחת": טיפול שוטף בתינוק במקביל לתוכנית אימון מוטורית, ללא השקעת מאמץ מיוחד.

כיוון שמדובר באבני דרך המבוצעות בצורה דו צדדית, חשוב לבצע את ההרמה גם דרך גלגול אל צידו הימני של התינוק וגם דרך צידו השמאלי. יש תינוקות המציגים אסימטריה מבחינת חוזק הצוואר והגו בין הצד הימני והשמאלי (כמו במקרים של טורטיקוליס) או אסימטריה תפקודית עם העדפה לביצוע אבני הדרך לצד אחד בלבד. במקרים כאלו מומלץ לבצע "אפליה מתקנת" לטובת הצד המתקשה, ולגלגל את התינוק יותר דרך צד מסוים, על פי המלצות הפיזיותרפיסטית ההתפתחותית.

עבור תינוקות בהתפתחות תקינה אפשרות הרמה זו היא אופטימלית, אך רבים מהם יצליחו לרכוש אבני דרך תואמות גיל וחוזק שרירי מצוין גם ללא הרמה זו. מאידך, עבור תינוקות המציגים קשיים התפתחותיים, חולשה, אסימטריה או קושי ברכישת אבני דרך מוטוריות, דרך זו היא חיונית ללימוד יומיומי ושיפור ביכולותיהם.

מהסיבה הפשוטה שקשה לנבא מה יהיו יכולותיו של הרך הנולד בהמשך דרכו, אני ממליצה להשתמש בצורת ההרמה הזו גם בתינוקות תקינים לחלוטין, מלידתם ועד בכלל.

צילומים: מעין ריבקס ספקטורמן

עוד מדריכים פרקטיים לפיתוח מיומנויות וכישורים לילדים:

מתמודדים עם סיומים והתחלות

התמודדות עם השפעת הריטלין

פיתוח עצמאות

חיזוק ביטחון העצמי

מודעות לסדר, ארגון ומיון

משמעת והצבת גבולות

חשיבות הצחוק וההומור

דיווח ואמירת האמת

חשיבות הטניס לילדים

שיפור המוטוריקה העדינה

העשרה והתפתחות במטבח

שיפור ופיתוח הזיכרון

הקניית הרגלי קריאת ספרים

פיתוח היצירה והיצירתיות

הבעת רגשות דרך משחק

פיתוח מיומנויות חברתיות

זמן איכות עם ילדים

יחסים טובים בין הורים לילדים

הרגעת כעסים

ערך הנתינה, העזרה וההתחשבות

הכרת השונה והייחודיות של כל אחד

יצירה ומיחזור עם ילדים

מיחזור ואיכות הסביבה

עברית תקנית

חינוך לתזונה נכונה לילדים

התמודדות עם פחדים של ילדים

חשיבות ביטוח בריאות לילדים

התמודדות עם תלונות של ילדים

לומדים לבקש סליחה

אומנות כערך חשוב לחיים

הכותבת היא פיזיותרפיסטית התפתחותית (M.Sc.P.T.), מאבחנת ומטפלת בתחום הגיל הרך, מפתחת תוכניות לימודים, מחברת הספר "אנטומיה, המסע לגילוי גוף האדם", רכזת ומרצה בקורס הכשרת מדריכים בחינוך לתנועה בהיבט התפתחותי לתינוקות ולפעוטות עד גיל שנתיים בקמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב.

  • כישורי גוף ותנועה

  • ילדים לומדים לרכוב על אופניים

  • מערכת "את זה"30.09.19

  • ביום הכיפורים הכבישים ריקים, וזו הזדמנות נפלאה לתרגל את יכולת הרכיבה על האופניים. כיצד מלמדים את הילד לרכוב על אופניים? איך מתמודדים עם ילד ש"לא רוצה לרכוב" או שכבר הגיע לגיל 10 ומתבייש שיראו אותו לומד? מריאן מונטיליה, מורה מנוסה לרכיבה על אופניים מעניקה טיפים. צריך אופניים, קסדה וחיוך
  • גילאי 0-2

  • תפריט לכל ארוחה

  • יעל צמח-גרינשפון25.10.19

  • למה כדאי להכין תפריט לכל ארוחה מיוחדת ולכל אירוח? לעיצוב השולחן, לתיאום ציפיות, למזכרת מרגשת ובעיקר לניהול מיד"ע! התיעוד יעזור לכם לגוון לפעם הבאה או לחזור על מאכלים מוצלחים שהאורחים אהבו! להתייעל עם יעל בשימור ותיעוד המידע, בחיסכון ובהקניית הערך של צרכנות נבונה לדור הבא

תגובות הקוראים


ללא תגובות

בניית אתרים - בניית אתרים