מה בפורטל?

סוף תקופת החופשים

2.2 מיליון ילדים חוזרים עכשיו לבתי הספר אבל מתקשים לחזור לשגרה. אבל מה אפשר לעשות על רקע המאפיינים המיוחדים של תקופת החגים השנה ואיזה תפקיד אנחנו כהורים יכולים למלא? הנה כל התשובות

מערכת "את זה" 16.10.18

תקופת החגים שהגיעה מוקדם השנה מציבה אתגר משמעותי עבור ילדים שעולים לכיתה א'. קודם כל, מעל 2.2 מיליון ילדים שהגיעו למוסדות החינוך ב-2 לספטמבר עוד לא ממש קיבלו הזדמנות לחזור לשגרה. שנית, ההורים בעצמם נאלצים להתמודד עם ההשלכות של חגי תשרי ולא תמיד הם מזהים בזמן את הקשיים.

הטעות הנפוצה היא לסיים את השלב הרשמי של הכנה לכיתה א' בסוף אוגוסט. בפועל, ההכנה האמיתית מתחילה עכשיו והיא באה לידי ביטוי בתהליך מתרחש ולא באירוע חד פעמי. בנוסף, רגע לפני סיום תקופת החגים אנחנו כהורים מקבלים הזדמנות לעקוב אחר 5 מאפיינים התנהגותיים שעלולים להעיד על קשיי התאקלמות של הילד – גם אחרי החזרה הרשמית לבית הספר:

 

  1. חוסר רצון לצאת מהבית

מוכנות לכיתה א' באה לידי ביטוי ביכולת קוגניטיבית, במוכנות חברתית ובמוכנות רגשית. אם הילד עדיין לא מוכן לשלב החדש, הוא יביע חוסר רצון לצאת מהבית. התפקיד שלנו כהורים הוא להפריד בין דכדוך מובן מאליו ונורמלי לבין מצב שמחייב מעורבות מקצועית. כמו כן, רצוי לעקוב אחר התנהגות הילד למשך שבוע לפחות לפני שמסיקים מסקנות.

  1. עצבות בחזרה הביתה

אחד המאפיינים המובהקים של קשיי התאקלמות שדורשים מעורבות מקצועית הוא עצבות של הילד גם אחרי חזרה הביתה. במצב נורמלי הילד אמור לשמוח לחזור לכור מחצבתו, אך ילדים שמתקשים להתאקלם לסביבה החדשה יסחבו איתם את התחושות הקשות גם בבית.

  1. התבודדות

ילדים שעדיין לא פיתחו את היכולת לשחק עם אחרים, לוותר או לעבוד בקבוצה עלולים למצוא את עצמם מחוץ למעגל בכיתה א' וגם בכיתות מתקדמות יותר. כתוצאה מכך, אותם ילדים יעדיפו להתבודד מאשר להציב את עצמם בסיטואציה של עוגמת נפש. התבודדות כזו צריכה להדליק נורה אדומה אצל ההורים ולחייב אותם להמשיך לעקוב מקרוב.

  1. התנהגות לא אופיינית

כל התנהגות לא אופיינית של הילד עם הכניסה לכיתה א' היא אינדיקציה לתהליך רגשי מסוים שעובר עליו. גם כאן הסוד הוא לא להיבהל, אלא לבחון את הדברים לאשורם וגם בהשוואה לסביבה הקרובה והרחוקה. כמו כן, אפשר לשוחח עם הילדים ולנסות לרדת לשורש העניין כדי לזהות את המקור להתנהגות הלא אופיינית.

  1. ירידה ביכולות המוטוריות

מבחינה פרקטית, ילד שנכנס לסביבה חדשה ולא מתאקלם כצפוי עלול לספוג ירידה ביכולת המוטורית. זה עשוי לבוא לידי ביטוי באחיזת העיפרון, בתיאום יד-עין, בחוסר יכולת לזהות צורות ולהעתיק אותן ועוד. החדשות הטובות הן שקל יחסית לזהות ירידה כזו ושאפשר להפעיל מגוון רחב של כלים על מנת לטפל בבעיה.

תגובות הקוראים


ללא תגובות

בניית אתרים - בניית אתרים