מה בפורטל?

תקשורת משפחתית – מדריך פרקטי

האם התשובה "כיף" לשאלה "איך היה היום בגן" מספקת? האם תינוק בן יומו קולט תקשורת? איך יוצרים תקשורת טובה עם הילדים ומגיעים למצב שהילדים מדברים ומספרים ומשתפים? טל בוקריס, מנחה, מאמנת אישית ויועצת בענייני משפה מרכזת את התשובה שלה במשפט חשוב אחד: אתם התרנגולת, הם הביצה – וזה כל הסיפור! מדריך פרקטי לדיבור עם ילדים בכל גיל

טל בוקריס 29.03.14

לאחרונה אני שומעת לא מעט הורים המתלוננים כי ילדיהם "אינם מדברים איתם", "אין להם שפה משותפת", "הם לא יוצרים תקשורת" , "לא מבינים את מה שהם אומרים" וכדומה. הילדים שעליהם ההורים מדברים הם בסביבות גיל 10 ומעלה ואני שואלת את אותם הורים – ומה היה עד גיל 10???

השיח מול ההורים סביב נושא התקשורת עם הילדים, נשמע לא פעם כמו סיפור "הביצה והתרנגולת" , אך במקרה הזה לצערי זה לא תופס, כי הורים הם תמיד ולעולם יהיו התרנגולת והילדים לעולם יישארו הביצה – ככה זה בחינוך, ולכן, אם כבר צריך לתת ל"סיפור" שם, זה סיפור פשוט : "התרנגולת והביצה".

באופן כללי אפשר לומר שהורים הרוצים שילדיהם ידברו צריכים פשוט לדבר. ילד לומד התנהגות בעיקר על ידי חיקוי. אפשר כל היום לחזור שוב ושוב על השאלה "איך היה בגן היום?" ולקבל את אותה התשובה "כיף" וכל עוד אתם מסתפקים בתשובה הזו, זה מה שהם לומדים: שזו תשובה ושהיא מספקת.

"תקשורת" היא מילה גדולה ומאוד אופנתית. יש מי שיאמר ש"לדעת לתקשר" זו תכונה מולדת ואולי זה נכון, אך לא אכנס לוויכוח "תורשה וסביבה", זה נכון שילדים נולדים עם תכונות (תוכנות מולדות), הם נולדים גם עם "מזג" (טמפרמנט), אך יש גם זרמים בפסיכולוגיה המדברים על "טאבולה רסה" (ילדים נולדים "לוח חלק" וכל מה שהם זה תוצר של חינוך).

תהיה התיאוריה אשר תהיה, יש לכם, ההורים המחנכים, את היכולת הקסומה הזו להעניק לילדיכם הם את הכלים החשובים לחיים, הכל מתחיל במה שחשוב לכם ההורים כמחנכים,מה הם הערכים שעליהם ואליהם אתם רוצים לגדל את ילדיכם.

ולכן, אם תקשורת חשובה לכם, שיח בין אישי הוא ערך שאליו אתם רוצים לגדל את ילדיכם, שילמדו לדבר, להקשיב, לשתף, להבין את כוח המילה והיכולות הנלוות אליה (פתרון בעיות, הקלה על מצב רגשי, הבעת דעה, הכלה, אמפטיה ועוד) – חנכו אותם לכך ואל תסתפקו במה שלא מספק אתכם ובטח ובטח אל תספקו לעצמיכם ולסביבה תירוצים "ככה הם היום" , "הפייסבוק הרס את יכולת ההתקשרות שלהם" , "הפלאפונים שיגעו אותם" , "שום דבר לא מעניין אותם" - הכל אולי יכול להיות נכון, אבל זו לא הסיבה, אלו הם סימפטומים שיש ביכולתכם למזער, אם תיקחו את תפקיד ההורות ברצינות.

איך מלמדים ילדים לדבר וליצור תקשורת? מדריך פרקטי

טיפים, טכניקות ועצות איך מלמדים ילדים ליצור תקשורת לפי גילאים

גיל לידה-3

כבר מרגע הלידה התינוקות מבינים כמעט הכל, במיוחד תקשורת: הם מבינים שאם הם בוכים ויש מי שנותן מענה לבכי (לרוב אמא/אבא) יש מי ש"מקשיב" להם ולצורכיהם. הם כמובן לא מבינים את משמעות הדבר, אבל מתפתח אצלם מה שפרויד או ארקיסון מכנים :"אמון": למידה חשובה לעתיד הילד, בכך שהוא לומד לסמוך על עצמו ועל הסביבה, ולפתח אמון - אחד מאבני הדרך ליצירת תקשורת, שהרי מדוע נרצה לדבר ולשתף אנשים שאנו לא בוטחים בהם או גרוע מכך - אם אנחנו גדלנו להבין שאנחנו לא ראויים להקשבה.

לכן כבר מיום היוולדם, היו קשובים לצרכים שלהם והשתדלו מאוד לספק אותם בסבלנות, ברוך ועם המון אהבה.

גיל 3-5

הילדים כבר רכשו את השפה (בדרך כלל על ידי חיקוי), השתלבו במערכת חינוכית ומבלים לרוב את החלק הראשון של היום במסגרת כלשהי (לכם ההורים אין בה חלק). חשוב שתדעו מה עבר עליהם במהלך היום, לפי הסיפורים שהם יספרו, ולפי הדברים שהם בוחרים לספר לכם תכירו את ילדכם יותר טוב. לכן לא עוד השאלה "איך היה היום בגן"? – כי לשאלה כזו יש רק תשובה אחת "כיף" ולא בהכרח בגלל שהיה כיף, אלא בגלל שהם מבינים שזה מה שאתם מצפים לשמוע ולחזור לעיסוקכם. השאלה המומלצת והמדויקת יותר היא: "מה עשיתם היום בגן"? או "איזה פעילויות הגננת עשתה היום בגן?", "עם מי שיחקת?", "ממה הכי נהנית?" שאלות מכוונות שכאלה מעלות חוויות רבות ומאפשרות לשאול עוד שאלות בהתאם לתשובות ועל ידי כך ליצור אינטראקציה תקשורתית נעימה, הן לך והן לילדים וכמו כן, להכיר את עולם ילדכם יותר טוב ולהבין אותו.

גיל 6-11

בגיל זה, בו הילדים כבר השתלבו בבית הספר, נוצרת התנהלות חדשה בסדר היום: יותר חובות לילדים של שיעורי בית, מבחנים, עבודות וכד' ואתם ההורים דואגים (ובצדק) שהמטלות הללו יבוצעו, שלא יהיו תקריות מיותרות בבית הספר, שהילד/הילדה יהיו תלמידים טובים, יגיעו להישגים מספקים וכו', סביב זה יכולים להיווצר המון ויכוחים, מתח, חילוקי דעות. זהו שלב חשוב וקריטי היכול לתת תפנית במערכת היחסים עם הילדים, ולכן חשוב לשמור על איזון (אם יש גבולות וסדר יום זה יותר פשוט). אך העיקרון (בכל הנוגע לתקשורת) נשאר אותו עיקרון: להימנע מהשאלה: "איך היה היום בבית הספר?" ולשאול שאלות מכוונות.

בגיל זה רצוי שגם אתם תתחילו לשתף את ילדכם ביום שלכם (כמובן במסגרת מה שילד יכול להבין ולהכיל) כמו:"היום היה לי יום מספק – הבוס החמיא לי על פרויקט שעבדתי עליו", או "היום פגשתי חברה שלא פגשתי הרבה זמן וקבענו לשתות קפה מחר ..... אני ממש מתרגשת", זה לא באמת משנה מה תספרו – החשוב הוא, שהילדים לומדים בצורה עקיפה: הקשבה, תרבות דיבור, שיתוף ועכשיו, גם להם יש את הזכות והיכולת ללמוד להכיר את ההורים כבני אדם מעבר ל"תכין שעורים" או "למה לא הקשבת בשיעור?".

בדרך הזו וזו דרך חיונית וחשובה של שיתוף שלכם על החוויות שלכם, נוצר מנגנון שמתפתח אצל הילדים, לדעת לדבר על הדברים שהם חווים, להבין שיש בבית הורים שקשובים להם, שתמיד יהיה מי שמוכן להקשיב להם – אלו הם מסרים סמויים שמאוד חשובים לקראת גיל הבגרות ולחיים בכלל.

גיל 11-ואילך

גיל הבגרות הגדול (ואני חייבת לציין שהוא אמנם גיל "גדול" מבחינה רגשית, אבל הוא לא מפחיד – הם עדיין ילדים, הילדים שלכם ואתם עדיין הורים בעלי סמכות). בגיל זה, אם הצלחתם לבנות תקשורת טובה בגילאים הקודמים, תוכלו עכשיו "לקצור פירות" – לא בקלות אמנם, משום שבגיל הבגרות הדמויות היותר משמעותיות הם החברים מסביב, אך עדיין אם תתעניינו, תשאלו, תתעקשו, תפנו זמן לשמוע את התשובות והסיפורים ותמשיכו גם אתם לשתף ולדבר – תהיה תקשורת והיא תהיה מעניינת יותר, מרגשת ובעיקר מועילה הן לכם והן לילדים.

חשוב מאוד שתדאגו ליצור סביבה המאפשרת תקשורת: ארוחה אחת משותפת ביום ואם לא יוצא - אז לפחות במהלך השבוע ובין לבין 10 דק' רבע שעה לבד עם כל ילד.

שאלות התעניינות - השתדלו להקפיד בגיל זה לשאול שאלות שהן לא בגדר "חקירה" אלא יותר בכיוון של התעניינות בחייהם.

הפרדה בין שיחות פרקטיות לרגשיות - בזמן שאתם מפנים לשיחה, אל תתעסקו בענייני דיומא. שיעורים, מבחנים, חובות – אלו נושאים חשובים מאוד, אך להם יש זמן אחר (וצריך שיהיה לזה זמן). אך כאשר רוצים ליצור תקשורת עם הילדים ולבנות איתם שפה משותפת, צריך (בגיל הזה בעיקר) להקפיד לא "לערבב" בין הנושאים, שהרי אז הם עלולים לפרש את ההתנהלות שלכם כמי שרק מתעניינים בלימודים ולא בהם. עשו הפרדה ברורה, בין שיח על לימודים לבין שיח על החיים, רגשות, חוויות וכד'.

קחו יוזמה - אם בגיל הבגרות אתם מבינים שאין לכם שיח עם הילדים, שהם "סגורים" בעולם שלם, שאתם אינכם מכירים ולא שותפים לו, שהם מעדיפים לדבר עם מבוגר אחר ולא איתכם, אם זה מפריע לכם וחשוב לכם – זה לא מאוחר, הם עדיין ילדים והם הילדים שלכם – קחו יוזמה ותשנו את "התמונה": צרו את אותם סיטואציות שמאפשרות שיחה ופשוט דברו, על כל נושא שלא יהיה: סרט שראיתם, בדיחה ששמעתם, מקרה שקרה לכם או כל דבר שנראה לכם מתאים, חיזרו על כל באופן קבוע והתמידו, הוסיפו לזמן הזה, פעולה נלווית נחמדה, כמו: שתייה חמה ביחד עם עוגה, הליכה משותפת, כנסו לחדר שלהם (כמובן אחרי שביקשתם רשות), העיקר שזה יהיה ב"ארבע עיניים", בזמן שמתאים לשניכם.

תהליך כזה קבוע "ייפתח" ערוץ תקשורת חדש. בד בבד התעניינו כל הזמן בחיים שלהם, בחוויות שלהם, עודדו אותם לספר, הביעו בפניהם כמה זה חשוב לכם להיות חלק מחייהם, כמה העולם שלהם חשוב ומרתק מבחינתכם, הימנעו מלתת עצות או מלהביע איזושהי ביקורת, בשלב הזה, של יצירת "תקשורת" כל שאתם צריכים להיות "דברנים", קשובים, מכילים ואמפטיים – אם תתמידו בכך ותהיו עקביים לאורך תקופה ארוכה – תצליחו ליצור תקשורת עם ילדכם (עם כל ילד זה יהיה שונה).

מדריך פרקטי לתקשורת עם ילדים

לעולם אל תנסו לנהל שיחה כשאין לכם זמן, כשאתם עייפים, עצבניים,רעבים או כל דבר אחר שיגרום לכם חוסר סבלנות – אם אתם חשים כך מסיבה זו או אחרת בדיוק כשהם באים הביתה, תנו נשיקה וחיבוק ואימרו משפט פשוט המשקף את הרגשות שלכם: "אני מאוד רוצה לשמוע איך עבר עליך היום, אני פשוט מאוד עייפה/לא מרגישה טוב/חייבת קפה וכדומה – אנוח קצת ואז אבוא לשמוע הכל" – משפט שכזה נותן לילדים תחושה שהם חשובים ושאתם חשובים, מלמד אותם את המשמעות של "התחשבות בזולת", "אמפטיה" ועוד. חשוב כמובן לא לשכוח לקיים את ההבטחה ולאחר שהתפניתם, ללכת לשמוע ולהקשיב על חוויות היום שלהם ואם יפתרו את עצמם ואתכם בתשובה כמו ב"לא משנה" – התעקשו בדרך נעימה והקפידו שתהיה שיחה, אם יאמרו "עכשיו אני עייפה" – קבלו זאת (מגיע להם גם) אבל אל תעברו את היום מבלי לשמוע ומבלי לשתף. השתדלו, לסיפורים שלכם להכניס מילה או שתיים המסבירות את הרגשות שלכם שקשורות לסיפור, על ידי כך הילדים לומדים לבטא גם רגשות ולא רק סיטואציות מהחיים, לומדים לעשות חיבור נכון והגיוני בין מצב לרגש ולומדים לא להתבייש ברגשות. למשל: אתמול שמעתי ברדיו שיר שהזכיר לי את סבתא והרגשתי געגוע כל כך חזק, זה עשה אותי עצובה....".

מה קורה אם לא מדברים, אם לא מקשיבים:

אטימות – חוסר רצון לשמוע ולהבין את חברי המשפחה שעלולה להתפתח גם לקשרים אחרים.

הגדרת מצב – ראייה מציאותית לא נכונה, כל אחד מבני המשפחה מבין סיטואציה בדרך שונה וסביב זה יש הרבה חילוקי דעות.

סודות משפחה - נוצרים סודות במשפחה שכולם אולי יודעים עליהם, אבל אף אחד לא באמת מדבר עליהם. אלה המצבים שבהם ילד/ילדה יכולים להסתבך במשהו ואתם לא תדעו מכך ונורא יותר, לא תוכלו לעזור (ראו ערך "פרשת הזמר").

הורים יקרים - הילדים שלכם הם הילדים שלכם – דברו איתם, הקשיבו להם – הם שווים את זה והרווח הוא של כולכם. אתם התרנגולת, הם הביצה – וזה כל הסיפור!

שאלות בכל הנוגע להורות זוגיות ומה שביניהם, אפשר להפנות לטל בוקריס: מנחה, מאמנת אישית ויועצת.[email protected]

עוד מדריכים פרקטיים של טל בוקריס

עוד מדריכים פרקטיים לפיתוח מיומנויות וכישורים לילדים:

שיפור יכולות חברתיות

פיתוח מיומנויות חברתיות

לקבל את השונה והאחר

איך יוצאים בבוקר מחויכים?

הכנת שיעורי בית – מדריך שימושי

מעבר דירה – משבר או הזדמנות

פיתוח חוש המישוש

מדריך לחיסכון

התפתחות שפה מגיל אפס עד שש

שיפור תכונות הילדים – מדריך פרקטי

שיפור תכונות אופי של ילדים

גיל 3 - מדריך פרקטי להתמודדות

למה מתחפשים? (לא רק בפורים)

חינוך כולל לכלוך

מתמודדים עם סיומים והתחלות

התמודדות עם השפעת הריטלין

פיתוח עצמאות

חיזוק ביטחון העצמי

חשיבה חיובית

חשיבות הנוכחות

מודעות לסדר, ארגון ומיון

בחירות וקבלת החלטות

משמעת והצבת גבולות

חשיבות הצחוק וההומור

דיווח ואמירת האמת

שיפור המוטוריקה העדינה

העשרה והתפתחות במטבח

שיפור ופיתוח הזיכרון

פיתוח תכונת הסקרנות

הקניית הרגלי קריאת ספרים

פיתוח היצירה והיצירתיות

הבעת רגשות דרך משחק

פיתוח מיומנויות חברתיות

זמן איכות עם ילדים

יחסים טובים בין הורים לילדים

פיתוח כושר מנהיגות

הרגעת כעסים

ערך הנתינה, העזרה וההתחשבות

הכרת השונה והייחודיות של כל אחד

יצירה ומיחזור עם ילדים

מיחזור ואיכות הסביבה

עברית תקנית

חינוך לתזונה נכונה לילדים

התמודדות עם פחדים של ילדים

חשיבות ביטוח בריאות לילדים

התמודדות עם תלונות של ילדים

התמודדות עם אובדן ומוות

לומדים לבקש סליחה

אומנות כערך חשוב לחיים

אמנות הציור על מדרכות

זמן איכות עם סבא וסבתא

הכנת שיעורי בית – מדריך שימושי

  • בלוגים

  • קישוטי סוכה מניילונים

  • יעל צמח-גרינשפון13.10.19

  • כמה פעמים חשבתם על המצאה של קישוטי סוכה שיעמדו בפני הגשם ויישארו לשנים הבאות? סבתא זמירה הכינה מניילונים שמקבלים עם המצרכים בסופרמרקטים מגוון רחב של קישוטים לסוכה – פרחים בצבעים שונים, שרשראות בצורות שונות, פרפרים ומתלים. סבתא זמירה ממליצה לערוך שעת יצירה עם ילדים בגילאים שונים – פשוט נותנים להם ניילונים ומכינים קישוטים. לפניכם רעיונות ודוגמאות, הכינו קישוטים לפי הצבעים, הגדלים והכי חשוב – לפי הדמיון!
  • הבלוג של טל בוקריס

  • מדריך חזרה לשגרה

  • טל בוקריס28.08.19

  • איך חוזרים לשגרה אחרי החופש הגדול? מדוע חשוב סדר היום הקבוע? למה הרוטינה של הפעילות השבועית עוזרת לילדים בגילאים שונים? טל בוקריס, יועצת, מנחה ומאמנת אישית, מעניקה מדריך פרקטי לקראת פתיחת שנת הלימודים והחזרה לספסל הגנים והלימודים, כולל הסברים על ערך העקביות וערך הזמן מגיל קטן. עצות – חבל על הזמן!
  • כל הגילאים

  • הווילה הירוקה

  • יעל צמח-גרינשפון17.10.19

  • אם אתם מחפשים וילה מסודרת ומפנקת למשפחה המורחבת (עד 16 איש) – סעו לווילה הירוקה של סמיר בעין אל אסד. הווילה מרווחת, כוללת מטבח וסלון משותף וחמישה חדרים מאובזרים (כולל חדר מקלחת ושירותים צמודים, ארון, מזגן ומקרר קטן בכל אחד). ברחבה בריכה גדולה ונקייה, פינה למנגל, פינג-פונג שולחן וחצר גדולה לאירועים כולל תאורה צבעונית! מתאים לחגיגת אירוע משפחתי או לחופשה של ביחד

תגובות הקוראים


ללא תגובות

בניית אתרים - בניית אתרים