גן אהוד אינו מציע אטרקציות דוגמת פינות ליטוף, מיצגים אורקוליים או סיורים מומחזים. הקסם של המקום הוא השלווה שבו, שלווה שלא מופרת אפילו לא על ידי "גזלנים" למיניהם. הגן הקטן הזה מזכיר במשהו את הספר שאהבתי בילדותי - סוד הגן הנעלם. גם כאן הגן הוא לזכר מישהו אהוב שכבר אינו בן החיים, מישהו שאהבתו לנופי הטבע של ילדותו הביאה אותו אל חלקת האלוהים הזו כל בוקר, ולאחר מותו בחרה משפחתו להקים במקום את הגן לזכרו.

היה זה עוד יום שבת שחיפשנו רעיונות איך להעביר את שעות הבוקר החמימות מבלי להתארגן יותר מדי ומבלי להתרחק מהבית בבנימינה.

בן זוגי הציע הכיר את המקום מטיולי האופניים באזור, ובבוקר יום שבת אחד, ארזנו פירות, כריכים וכמובן את הילדים ובשעה 8:30 בבוקר כבר

עלינו לכיוון זיכרון יעקב. באמצע העלייה פנינו ימינה אל שביל עפר שהוביל אותנו אל הגן. כבר בכניסה היכה את אפינו ריח מדהים של רוזמרין ושלל צמחי תבלין אחרים אותם בחרה אדריכלית הנוף למקם בין שבילי הגן.

שני הקטנטנים פרצו מהאוטו ורצו בשמחה לכיוון מתקני המשחק הצבעוניים, כשהם חולפים בדרכם ליד נדנדת עץ משפחתית שהזמינה אותי, אמם ההריונית למנוחה קלה מול הנוף היפיפה.

אחרי משחק רגוע במתקנים ובחול הזהוב עליהם הם ממוקמים, הצטרפו הילדים אל שולחן הפיקניק שבחרנו מתחת לעץ הזית העתיק, שם אכלנו בנחת את ארוחתנו הקלה.

התחרטתי שלא ארזנו ערסל לניצול מירבי של החוויה, והבטחתי לעצמי ולילדים שבשבוע הבא נחזור מאורגנים לבילוי ארוך יותר.

הביקור השני

קיום ההבטחה נדחה בחודש הודות ללידת המתוק השלישי של משפחתנו, ובחרנו בגן אהוד כמקום "חשיפתו לראשונה" של התינוק לחברינו הטובים.

הביקור השני התקיים בשעה מאוחרת יותר של הבוקר. כבר כשהגענו לחנייה גילינו מספר מדאיג של מכוניות שהקדימו אותנו. לרגע דאגתי שמישהו הקדים אותי ועשה כתבת צבע על הגן באחד מהערוצים המסחריים, ועכשיו ניתקל בכל עם ישראל על טפיו, אך לאחר שנכנסנו גיליתי שכמעט כל הפרצופים מוכרים לי מהאזור. הבניימינים והזכרונאים מכירים טוב את פיסת גן העדן הקטנה שלהם.

הילדים נהנו שוב והתינוק הצהבהב קיבל אמבטיית שמש מבורכת. פרשנו מחצלת ליד אחד השולחנות, ערסל מפנק, ואפילו הבאנו עימנו מסחטת פרי הדר ושק תפוזים שהעסיקו את ילדינו הפרטיים ועוד כמה ילדים שהגיעו גם הם לבלות בוקר של כיף.

על אהוד אפרתי

אהוד אפרתי ז"ל, שלזכרו הוקם הגן, היה בן לאחת ממשפחות המייסדים של זכרון יעקב.  אהוד היה חקלאי בנשמתו, אהב את הארץ ואת האדמה. הוא היה שותף בניהול המשק המשפחתי.

בחודש אוקטובר 2007 נקרא אהוד לשירות מילואים בעזה, עם יחידתו – פלוגת הסיור 646 של סיירת בצנחנים. הוא השתתף בכמה מבצעים לאיתור חוליות משגרי קסאמים ומבריחי נשק במנהרות, ובתפקידו כנגביסט הלך בחוד.

ביום י"ז בחשוון תשס"ח (29.10.2007( נפל אהוד בקרב בדרום רצועת עזה. במהלך הפעילות נתקלו חיילי הפלס"ר בחוליית מחבלים ובמקום התפתחו חילופי אש שנמשכו דקות ארוכות. כדור שפגע בנצרת הרימון שנשא אהוד באפודו גרם לפיצוץ ואהוד מת מפצעיו. בן 34 היה בנופלו.

אהוד הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בזכרון יעקב.

השאיר אחריו אישה, שלושה ילדים ומשפחה גדולה וחמה.

מאז מותו, פועלים המשפחה והחברים להנציח את זכרו, פועלו ודרך חייו הייחודית.

עוד על אהוד באתר שהוקם על ידי בת דודתו וחבריו : http://www.ntt.co.il/sites/ehudefrati/page8.html?amp;

איך מגיעים?

נוסעים מבנימינה בכביש 652 המוביל אל המושבה זכרון יעקב. הדרך תלולה. ממש לפני העלייה – מול הכניסה לתיכון אורט השומרון בנימינה, פונים ימינה לדרך סלולה שאחרי כמה קילומטרים הופכת לדרך עפר (כבושה היטב), וליד עץ אלון עתיק פונים שמאלה (צפונה) ונוסעים מרחק קצר עד לחניה של גן אהוד.

אתרים נוספים מומלצים באזור:

רמת הנדיב, מבצר שוני, זכרון יעקב. 

הערכה כללית - *****.