חג השבועות בפתח ואפשר כבר לשמוע את הילדים מדקלמים או שרים את שבעת המינים.

חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. אבל בשביל מה צריך חיטה? ומה אפשר להכין מתמרים?  ומה לזית ולמאכלי יומיום? האם הילדים יודעים אלו מאכלים מכינים מכל אחד משבעת המינים ומפירות וירקות נוספים בהם בורכה ארצנו?

למדו את הילדים בעזרת משחק מה אפשר להכין מכל פרי, ירק או דגן:

מחיטה מכינים לחם – פרטו לילדים שטוחנים את גרגרי החיטה לקמח, ומקמח ומים לשים בצק שממנו מכינים פיתות ולחם, פסטה, פתיתים ועוד ועוד.

משעורה מכינים בירה (וגם ויסקי)

הגפן מעניקה לנו ענבים למאכל ולייצור יין ותירוש.

תאנה נאכלת טרייה או מיובשת (דבלה)

גרגרי הרימון משמשים למאכל, להפקת מיץ ומשקה אלכוהולי (שיש מכנים אותו יין רימונים)

מזיתים מפיקים שמן למאור, למשיחה ועיסוי וכמובן – למאכל, וכן אוכלים את הזיתים לאחר השריה בשמן.

פרי התמר נאכל לח או מיובש ומשמש גם להפקת ממרח תמרים וסילאן – דבש תמרים.

מתירס מכינים פופקורן או שאוכלים קלחי תירס מבושלים במלח. ישנו גם קמח תירס ממנו מכינים לדגומא את הטורטיות.

העגבניה משמשת בין היתר להכנת אחד הרוטבים האהובים על ילדים – קטשופ.

ומתפוח אדמה– מכינים עוד מאכל פופולרי- צ'יפס. (מתפוח אדמה אגב, מכינים גם וודקה.)

מכירים מאכלים נוספים? ספרו לילדים. ואל תשכחו שיש הרבה פירות וירקות שטעים פשוט לאכול כמו שהם!

מדפיסים, מדביקים, גוזרים ומשחקים.

מה מכינים ממני?

של יפעת רוט

צריכים את זה

קובץ להדפסה – ליחצו כאן להורדת משחק מה מכינים ממני

מספריים

בריסטול

דבק פלסטי / שקוף

יוצרים את זה

מדפיסים את הקובץ (2 דפי A4)

מדביקים על בריסטול בגודל מתאים.

גוזרים את הקלפים לפי הסימון.

משחקים את זה

מתאימים בין הפירות והדגנים למוצר שמכינים מהם. מתאימים את רמת המשחק לגיל הילד – לגילאים הנמוכים יותר – מתאימים ביחד עם הילד את הזוגות, למתקדמים – כמשחק זיכרון – מניחים את כל הקלפים הפוכים, וכל אחד בתורו מנסה למצוא זוגות מתאימים של פרי ומה מכינים ממנו.

הידעתם?

מה ההבדל בין חיטה לשעורה?

האגרונום אורי אלון מסביר את ההבדל בין החיטה לבין השעורה. שעורה היא סוג אחר של דגן שתכולת הקמח שלו היא מאוד ירודה, וגם יבולו נמוך. בארץ מגדלים כיום בעיקר שעורה לבהמות. יתרון השעורה הוא שהיא יכולה לגדול באיזורים צחיחים יותר, למשל במצרים. השימוש המקובל של שעורה הוא גריסים (גריסי פנינה), ולמרות שלחם משעורה הפך לאחרונה מין מזון בריאות שכזה, בימי קדם נחשב לחם השעורים למזון עניים. קשה להבדיל בין שני מיני הדגן שנתברכה בהם ארץ ישראל. ההבדל במראם הוא שהשעורה, כשמה כן היא – יותר שעירה.  שערות השיבולת, המלענים, ארוכים יותר ופונים יותר כלפי מעלה, ופחות לצדדים. החיטה פחות מוארכת, גם מבחינת מבנה השיבולת, וגם צורתו של הגרעין עגולה יותר.