למרות שהנטייה לאספנות ואגירה של פריטים מיותרים מיוחסת דווקא לי יותר מכל בני הבית, היצירה הזו דווקא מתחילה באוסף מעניין של רוני, בן זוגי היקר, שבדרך כלל הביטוי "למה את צריכה את זה" שגור בפיו.

ככל שגדלה חיבתו של רוני ליין טוב, כך גם קשה הייתה לו הפרידה מפקקי השעם של בקבוקי היין, שגם זמן רב לאחר שנגמע היין נותרו ספוגי ניחוח חצוף של אדמה, פרי ועץ ואצרו בתוכם זיכרונות מתוקים של טיול מרגש, ארוחה רומנטית או אירוע משמח.

כך נאספו פקק אל פקק ונערמו בכלי זכוכית מרשים שעמד בעשור האחרון בפינה בסלון והיה מקור גאווה של בעליו, עד שבא שובב בן שנתיים ותוך סינון המילה "אסור!" דחף את כלי הזכוכית שהתנפץ לרסיסים וכל פקקי השעם שהתפזרו נאספו בשקיות.

לאחר תקופת צינון קלה, החלטנו שחייבים לעשות משהו עם הפקקים האלה, שכנראה לא יזכו עוד למשכן מפואר כבעבר, ומה הגיוני לעשות משעם? לוח שעם!

בזכות המרקם הייחודי וההטבעה הדקורטיבית השונה מפקק לפקק, מקבל הלוח מראה מיוחד במינו – פסיפס מרתק של טקסטורות, שפות ואיורים בגוונים של אדמה, עץ וזיכרונות...

לוח תזכורות דקורטיבי מפקקי שעם

של יעל קשלס

צריכים את זה

הרבה פקקי שעם של בקבוקי יין

דבק טוב ("ביג" או "יוהו" נוזלי או דבק חם בעזרת מבוגר)

לוח קרטון קשיח/דיקט בגודל שמתאים לכמות הפקקים שצברתם

יוצרים את זה

1. ממיינים את הפקקים פחות או יותר לפי האורך שלהם. מתכננים את אופן ההדבקה – שורות לאורך, שורות לרוחב, מעורב.
2. מדביקים את פקקי השעם לאורכם על הקרטון כשהעיטור שעל פקק השעם פונה אלינו כלפי חוץ.
3. מייבשים.
4. תולים על הקיר ומצמידים פתקי תזכורת ותמונות באמצעות נעצים.

מרוויחים את זה

יצירה ומיחזור עם ילדים

פיתוח הדמיון, כושר המצאה ומקוריות

ארגון וסדר

עוד יצירות מפקקי שעם:

בובות מפקקי שעם

מצולמים: תמר בת 9 ויואב בן 2