כאשר אני באה לדבר על יחסים במשפחה, בין הורים לילדים, אין ספק כי הניסיון האישי שלי כאמא לשלוש בנות פורץ מגרוני ומתערבב עם כל הידע התיאורטי בעולם. נכון, הניסיון שלי הוא על בנות בלבד, מה לעשות ככה הטבע ייעד לי, יחד עם זאת, העקרונות שאימצתי לאורך השנים ועבדו עבורי מתאימים לכל הרכב משפחתי, כי ביחסים טובים מתחילים מהבסיס.

כדי לייצר יחסים טובים כלשהם, ובמיוחד במשפחה, אנו זקוקים לילדים בעלי ערך עצמי גבוה שיכולים לבטא את רגשותיהם, שיודעים כי דעתם חשובה גם אם היא לא תמיד מתקבלת, שלא מפחדים לנסות, שמרגישים אהובים, ייחודיים, שייכים ותורמים לסביבה כמו גם מקבלים ממנה. על פי התיאוריה האדלריינית העידוד הוא הכלי האולטימטיבי להעלאת ערך האדם, וכמובן הילדים.

זה קורה במשפחות הכי טובות

אפתח באירוע שקרה ממש לאחרונה אצלי בבית. בתי בת ה-10 התקשרה אליי באמצע יום הלימודים בבכי מר וביקשה שאבוא לקחת אותה הביתה. זו היתה הפעם ראשונה שקיבלתי ממנה בקשה כזאת והמצוקה בקולה מאוד הטרידה אותי. "המחנכת שלי העליבה אותי כל כך עמוק שאני לא מסוגלת להסתכל עליה או לדבר איתה!", היא אמרה.

וואו, תארו לעצמכם את התחושה שלי. בדיוק באותו בוקר נסעתי לפגישה רחוק מאוד מהבית וכך גם בן זוגי, כך שהאופציה לבוא אליה לנחם, לעודד, לברר ולהרגיע לא היתה קיימת.

הרגעתי כמה שיכולתי בטלפון, פניתי ליועצת בית הספר, גייסתי את גדוד החברות שלה והבטחתי לה שנברר את כל העניין כאשר ניפגש בבית.

כך נעשה ובהמשך התברר כי העלבון העמוק הזה הגיע ממקום מאוד בלתי צפוי.

המורה ביקשה מהילדה להביע את דעתה בנושא חברתי מסוים והתווכחה איתה על רגשותיה. משפטים כמו: "את לא יכולה להרגיש ככה!","מה זה היה עושה לך אם היו אומרים כך עלייך?".

לאחר שיחה ארוכה עם הילדה הבנו כי הפגיעה העמוקה כל כך שהיא חשה באה מהמקום של חוסר ההקשבה. אמרתי לעצמי, כל השנים באוניברסיטה, הקורסים במכון אדלר והתיאוריות מתנקזות ברגע אחד בודד של ילדה בת 10 שחשה בעומק ליבה כי לא מקשיבים לה ומתווכחים עם הרגשות שלה והתוצאה היא מצוקה רגשית גדולה כל כך שכמעט הביאה אותה להתפרצות אלימה.

הסיפור הזה הסתיים טוב הרבה בזכות תחושות הבסיס של הילדה שקיבלה במהלך ילדותה כלים שעזרו לה לחוש חיונית ובעלת ערך.

כלים פרקטיים לקשרים טובים

כלים חיוניים לשימור הקשר החיובי ביניכם לילדיכם, שיעזרו לכם לגדל ילדים בעלי ערך, שייכים ותורמים.

אל תחסכו באמירת המשפט "אני אוהב/ת אותך" – כמה כיף לשמוע את המילים האלו! ככה כיף לתת אותן! כאשר הילדים קטנים הם מרעיפים אהבה, חיבוקים ונשיקות, מראים את האהבה שלהם בלי פילטרים. בגילאים בוגרים יותר, במיוחד בגיל ההתבגרות, יש תחושה של התקמצנות באמירות מסוג זה. מהניסיון האישי שלי, זה "פדיחה" בעיניהם לחבק, לנשק ולומר "'אני אוהב/ת אותך" להורים או חס וחלילה לקבל מההורים, יחד עם זאת עמוק בלב הם מחכים וצמאים לתחושות שהמשפט הזה מביא.

לא רצוי להתקמצן, היו רגישים לגיל ומיצאו את הזמן המתאים לומר לילד עד כמה אתם אוהבים אותו. גם ברגעים של חוסר הסכמה או ריבים, חשוב שהילד יידע שעדיין אתם אוהבים אותו אז "אני אוהב/ת אותך" פשוט אחד מחזק את הקשר ומעצים אותו.

הסבירו את עמדתכם והאזינו לעמדת הילדים - לכל משפחה יש מערכת של חוקים וכללים. בגילאים הצעירים הילדים לומדים, מנסים, מפנימים, לפעמים מתנגדים, לפעמים ממש כועסים, זה חלק מבניית הזהות העצמית שלהם. בגילאים הבוגרים יותר, זה נראה כאילו הם נגד כל דבר, מנתקים מגע, יוצרים ריב על כל נושא, עד כמה שזה ישמע מוזר, זה חלק מהגדילה,.היפרדות  שדרכה הם מייצרים לעצמם תשובות טובות לשאלה מי אני ומה חשוב לי.

על ההורים מוטלת האחריות להסביר, ללמד ולהקשיב בדרכי החינוך האמונות והערכים שלנו. חשוב מאוד שהילד יבין למה.. פנו זמן להסברים, הרשו לילד לשאול שאלות כדי להבין. הבנה ומרחב בטוח לבקשת הסבר מעודדת את הילדים בכל הגילאים להיות פתוחים לדעות שונות, לחיזוק הדעה העצמית ולתחושת ייחודיות.

הקשיבו לילדים ותנו להם להרגיש שהם חשובים לכם – יש מילת קסם אחת שעובדת כמו שעון אבל קשה מאוד ליישום -  הקשבה.

המתנה שהיא מביאה ליחסים טובים עם הילדים, וכמובן עם כל אחד, היא שמתחת לפני השטח מרגישים חשובים! מה זה אומר? שגם אם אני לא מסכימה עם הדעה שלך, אתה מספיק חשוב לי כדי שאשמע אותך. ההשפעה של ההקשבה  מאוד חזקה! בגילאים הצעירים כאשר מתרגלים הקשבה פעילה, מלמדים את הילדים לתת מקום ומרחב למי ששונה מהם, והדבר פותח להם מגוון אפשרויות לבחירה ומלמד שלפעמים יש צורך לחכות רגע.

בגילאים הבוגרים יותר, ההקשבה מחזקת את הביטחון העצמי של הילד ונותנת לו מרחב בטוח להביע את עצמו. שימו לב למילים, לביטויים, למה שנאמר מעבר להם, לשפת הגוף והאינטונציה. המכלול הזה מספר את כל הסיפור וממנו ניתן להמשיך. משפטים כמו: "אני מאוד רוצה להקשיב למה שיש לך לומר, אבל בצעקות אני לא שומעת",.או "אני שומע מתוך מה שסיפרת לי ש....", לעיתים מעוררים ומעודדים התנסות בהקשבה.

תנו לילדים לעזור לכם - מי רוצה לשטוף כלים? להוריד כביסה? להוציא את הפח? או לעשות בייביסיטר לתינוק בבית? עזרה מעודדת תחושת שייכות, מעלה ערך, מביאה לידי ביטוי את הצדדים הטובים שבנו. ילדים בגילאים צעירים מאוד אוהבים לעזור. כך הם לומדים, מרגישים גדולים ושייכים ומתרגלים מיומנויות שונות. בגילאים הבוגרים יותר אנחנו נתקלים בקשיים בהיענות לבקשות עזרה, יחד עם זאת לפעמים אנחנו ההורים לא שמים לב להצעות העזרה שמגיעות מהילדים כי הן לא תואמות את מה שרצינו.

תבקשו מהילדים עזרה ותנו להם לעזור לכם. למשל: עזרה בניקיון הבית, או בהכנת אוכל . הביאו בחשבון שהמטלה תטופל בדרך שלהם ולא בדרך שלכם! ובכך אתם גם משדרים לילד: אני סומך עליך!

כבדו את דעתם – דעה זה עניין שמתגבש לאורך השנים, מתוך ניסיון החיים , למידה, לקחים ועוד. לעיתים היא מתקבעת כך שלא ניתן להזיזה, גם אם היא מזיקה. על כן, ככל שניתן לילדים שלנו תחושה שהדעה שלהם חשובה, בעלת ערך, יש לה מקום ואנחנו מקשיבים לה, גם אם לא מקבלים אותה, נוכל לייצר עבורם אופציה של מחשבה שנייה, של מרחב שכנוע, של חשיבה עצמאית ויכולת לקבל החלטה על סמך מגוון אפשרויות.

בלו איתם בהנאה - יצירת אינטימיות עם הילדים מעוררת תחושת רוגע, שמחה ואופטימיות. בגילאים הצעירים זה קל ונעים הם ממש מתמסרים לעניין. זה מגביר את תחושת הביטחון שלהם, את תחושת השייכות. משחק משותף, התכרבלות במיטה, שתיית שוקו חם ביחד, צפייה בסרט, חיבוקים, נשיקות, מילות אהבה וחיבה יעשו את העבודה.

בגילאים הבוגרים יותר חשוב לייצר מפגשים אינטימיים כאלה של שיחה, עשייה משותפת או סתם התכרבלות מול סרט. שלב ההתבגרות לא פשוט עבור הילדים, להרגיש שכיף להם ולכם להיות יחד זה עוגן בטוח ביומיום הסוער שלהם.

מיישמים את הכלים

נחזור לסיפור האישי שהתחלנו בו ונראה איך כל הכלים האלו עבדו:

הדבר הראשון שאמרנו לילדה הוא שאנחנו אוהבים אותה מאוד והרגשות שלה חשובים, חיבקנו והרגענו אותה ובכך נתנו לה תחושה של מקום בטוח בו היא יכולה להתבטא. עודדנו אותה לספר לנו מה קרה, איך היא הרגישה, על האומץ שלה להביע דעה אחרת מהמקובל, על הנכונות שלה לשתף ברגשות.

בשלב מאוחר יותר, אחרי שהקשבנו לסיפור מנקודת המבט שלה, הסברנו בצורה מפורטת מהי הדרך שלנו במקרים כאלה- והבהרנו כי אנחנו רוצים לשמוע גם את הצד של המורה כדי שנוכל להבין מה הוביל אותה להתנהגות הזו. בנוסף, הסברנו לילדה כי לפי אמונתנו לא יכול להתקיים מצב שהיא תנתק קשר עם המורה לגמרי (זה היה הפתרון שלה) אלא, שאחרי הבירור נמצא יחד עם המורה את הדרך ליישר את היחסים ולהעצים אותם, במיוחד ממקום של טיפוח סבלנות לרגשות שונים- לשני הצדדים גם לילדה וגם למורה.

ביקשנו מהילדה רעיונות שיכולים לעזור לקדם את הנושא הזה וכתבנו הכל שלא נשכח.

קבענו שיחה עם המורה ומשם המשך הטיפול.

הילדים שלנו לומדים מאיתנו כל הזמן..אנחנו ההורים מהווים מקור השראה, למידה וחיקוי. מה שנעשה, איך שנפעל וכמה שנשקיע, יבטיחו יחסים טובים יותר או פחות עם ילדינו. וחשוב לא פחות- יבטיחו את דרך יצירת הקשרים של הילדים עם העולם סביבם.

אז כדי לשמור על יחסים טובים אני ממליצה מאוד לאמץ את המשפט הכל כך חכם הזה:

"יהא לנו האומץ להיות בלתי מושלמים ולהרשות לילדנו להיות בלתי מושלמים" (דרייקוס – ילדים האתגר)

סנדרה רגב היא מגשרת משפחתית ומאמנת אישית וזוגית.

לפרטים: 052-5786130. http://www.sandraregev.com/

צילומי אמא ובן: Doriana L. Stana

עוד מאמרים על זמן איכות עם הילדים:

זמן איכות עם הילדים – מדריך שימושי

עשר עצות זהב לגידול ילדים מאושרים

חו"ל עם ילדים

פק"ל תיקים להורים וילדים

שמח ומפתח במטבח