בביתנו נהוג להקריא ספרים לילדות כל ערב לפני השינה. ספרים מדברים אליי מאוד, ובכלל אנחנו מנסים לתת לילדות שלנו לחוות ולטעום מכל דבר שאפשר, לפתח בהן סקרנות ועניין ולתת להן את האפשרות להכיר ולגלות כמה שיותר, וכל זאת מבלי להפוך את העניין למעמסה. כבר מההתחלה היה לי ברור שחשוב לי לקרוא להן ספרים ולא טרחתי לנתח את העניין למה ומה זה תורם, זה פשוט היה אינסטינקט אצלי. היום אני כבר יודעת הרבה על החשיבות ועל התרומה של הקראת הספרים לילדים, ואפילו כבר עלינו שלב ואנחנו הולכים לספרייה.(מנהג שלדעתי צריך לעשות לו קאמבק ובגדול!)

קריאת ספרים לילדים נעשתה בשנים האחרונות חלק בלתי נפרד מההורות. נדמה שבכל מקום אפשר לשמוע,לראות או לקרוא על חשיבות הקריאה, על המלצות לספרי ילדים ועל אספקטים שונים של הנושא.

הגיל שאפשר להתחיל

בספר "עוד סיפור ודי" של ד"ר יעל דר, ניתן למצוא הסברים על חשיבות קריאת הספרים בכל גיל ואף המלצות על ספרים על פי גילאים. ד"ר דר מאמינה שאפשר וצריך לקרוא סיפורים לילדים כבר מגיל אפס. אולי בהתחלה הם לא מבינים, אבל הם שומעים את קולנו המוכר והמרגיע, מרגישים את מגענו המלטף ומפתחים הרגל טוב כבר מינקות. ניתן לקרוא בהרחבה על הספר במאמרה של אורנה אופיר שחם.

גילאי אפס עד שנתיים - תינוקות עד גיל שנה מגלים את הספר בספרי קרטון או בד, ומכירים בעיקר ספרי תמונות מספרות, ספרי הפעלה להכרת מרקמים שונים, למשחקי מחבואים (קוקו) ולהשמעת צלילים שונים. כאשר ד"ר דר מתייחסת לקבוצת גיל זו, היא מתכוונת להקראת סיפורים ולא מילים. אחד ממאפייני השפה העיקריים בגיל זה היא ההתקדמות המהירה באוצר המילים. גם אם הילד עדיין לא מדבר - הוא מבין. הפעוט נהנה במיוחד מצלילים ומקצב, כך שכדאי לבחור ספרים הכתובים בחריזה ובקצב, שמהם הילד ייהנה, גם אם אינו מבין את כל המילים.

גילאי שנתיים עד ארבע - ילד שעבר את ההכנה בפעילויות הקודמות בהקראת סיפורים, יהיה מסוגל עתה לשמוע סיפור שיש בו רצף עלילתי, אך לא סיפור ארוך מדי. חשוב מאוד להראות לילדים את האיורים שבספר. התמליל לגילאי שנתיים-שלוש הוא קצר והתמונה באה להשלימו. כבר בגיל זה רצוי להתאים את הנושא של הספר לילד להתאמה למציאות שלו, למשל ספרים בנושא גמילה מחיתולים, ממוצץ ומבקבוק, הצטרפות אח חדש למשפחה, כניסה לגן ילדים ועוד.

גילאי ארבע-שש - לבני ארבע-חמש יש דרישות גבוהות מהטקסטים הספרותיים. הם יודעים לזהות סיפור טוב ודמויות מעניינות ומאתגרות רגשית ואינטלקטואלית. הם יודעים להעריך את השפה, שנינות, הומור ואיורים טובים.

בגיל זה אפשר גם לקרוא באוזניהם סיפורים בהמשכים, פרק בכל יום.

גילאי שש ומעלה - חלק מן הילדים יודעים כבר לקרוא עם הכניסה לכיתה א', אבל אין זה אומר שצריך להפסיק להקריא להם. להיפך! נצלו את שעת הסיפור לתרגול, קיראו לסירוגין- משפט אתם משפט הילד (ויש ספרים שנכתבו כך מראש. ילדים אוהבים שמקריאים להם, גם לאחר שהם יודעים לקרוא בעצמם. מעבר לכך, ספרי ראשית קריאה אינם מכילים עלילות מורכבות וסיפורים ארוכים, כך שהילדים יבחינו בעצמם בין ספרים שהם קוראים לעצמם לבין סיפורים שמקריאים עבורם.

ספר טוב – הכל טוב 

לא סתם המציאו את הביטוי "ספרים הם חברים". הקראת סיפורים תורמת להתפתחות הילד מבחינות רבות:

הרחבת אופקים – ספרים מהווים מקור בלתי נדלה לידע בכל התחומים ומכל הכיוונים, החל מהכרת מילים וביטויים, תופעות טבע, היסטוריה, הווי ותרבות בארצות רחוקות, עלילות שונות שהתרחשו במהלך ההיסטוריה, ידע העם והמדינה.

פיתוח הפן הרגשי – שעת הסיפור מהווה הזדמנות עבור הילד להביע את רגשותיו האישיים בעקבות נושא הסיפור. זו הסיבה לכך שהורים רבים מתעניינים תוך כדי קריאת הסיפור איך הילד היה מרגיש באותה סיטואציה ומדובבים אותו לדבר. אם הילד נעלב מילד בגן, כדאי למצוא ספר בנושא ולגלוש לשיחה על מה שמטריד את הילד ולנסות להגיע לפתרון. ספרים רבים מזמנים נושאים לשיחת נפש גלויה ופתוחה עם הילד.

כמעט ולא קיימים מחקרים העוסקים בקשר בין קריאת ספרים והתפתחות רגשית-חברתית של ילדים. עם זאת, הדעה הרווחת היא שקיים קשר כזה. 

פיתוח אוריינות – למידה ותרגול של קריאה וכתיבה בקרב ילדים נעשות באמצעות ספרים עוד לפני שהילד קורא בעצמו, משם שהוא קולט מן הקריאה והחזרה של האדם שמקריא לו.

במחקר שנערך בארץ נבדק הקשר בין כמות קריאת ספרים, סגנון קריאת הספר ודרך בחירת הספרים על ידי אמהות לבין ניצני האוריינות של הילדים (שפה, שיום אותיות, מודעות פונולוגית, זיהוי מילים, כתיבת מילים) והתפתחותם הרגשית-חברתית (אמפתיה והסתגלות רגשית-חברתית בגן). כל ההיבטים שנבחנו העלו תוצאות שמצביעות על כך שהקריאה אכן תורמת להישגים אלו, ומעבר לכך נבדקו פרמטרים שונים בקריאה, כגון כמות הספרים, איכות הספרים, סגנון ההקראה ועוד ונותחו השפעותיהם על התוצאות הסופיות. כך, לדוגמא, עלה מן המחקר כי  גיוון הפעילות של האם במהלך הקריאה קשור למרבית מרכיבי ההתפתחות האוריינית ואילו ההיבט הכמותי משפיע יותר על עושר השפה של הילד, אך לא בהכרח על היבטי אוריינות אחרים.

באותו מחקר נמצא כי מומחיות האם בבחירת ספרים מתבטא בהיבט שקשור באופן החזק ביותר לתחומי ההתפתחות הרגשית-חברתית שהוערכו במסגרת עבודה זו - יכולתו האמפתית של הילד והסתגלותו הרגשית-חברתית בגן.

פיתוח הדמיון והיצירתיות – האזנה למגוון סיפורים מסוגים שונים תורמת

גם חיזוי מראש מה יקרה בעלילה תורמת לפיתוח הדמיון של הילד. עשו לכם מנהג קבוע לפני קריאת ספר חדש – עיינו בדפים ונסו יחד עם הילדים לנחש מה יתרחש בעלילה. מנהג זה עושה פלאים לפיתוח הדמיון והיצירתיות.  

הזדמנות לזמן איכות

אני מאוד אוהבת לקרוא, ובאחד המחקרים שציינתי אף קראתי שלאמא שאוהבת לקרוא, יש סיכוי גדול להעביר את האהבה הזו לילדיה. אבל גם אם אתם לא "תולעי ספרים", זמן קריאת ספר הוא קודם כל זמן איכות עם הילד, וככזה אינו חייב להיות דווקא לפני השינה. נצלו את הזמן הזה להפיק את המירב מהספר ומהילד, אבל עשו זאת באופן נעים ולא באופן שירתיע את הילד או יגרום לו להרגיש שהוא בשיעור. דברו איתו על הנושא של הספר, מה הוא חושב על סיטואציה מסוימת, נצלו את הקריאה ללימוד מילים נרדפות והפכים ובשלב מאוחר יותר, זיהוי אותיות ומילים. אל תעשו קיצורי דרך - לעובדה שאתם ולא קול זר מקלטת שמע או DVD מקריאים את הסיפור, יש השפעה רבה גם על מה שהילד מפיק מהספר וגם על ההנאה שלו ועל פיתוח החיבה לספרים.

כל אחד יכול להתחבר לספרים באופן  שמתאים לו, אבל הכי חשוב שזה יקרה. החליטו אתם כמה אתם יכולים ורוצים להשקיע וקחו את הקראת הסיפורים למקום המתאים לכם ולילדכם. אולי לא כל הורה מרגיש בנוח "לעשות קולות" לדמויות, או לא טבעי לו לפתח שיחה סביב הספר, או לעיין בכל ספר ילדים לפני שהוא קונה אותו כדי להחליט אם הוא טוב או לא, אבל לכל אחד ואחת מאיתנו היכולת לקרוא ולהקריא, אז בואו נעשה את זה באהבה.

ככל שתיהנו אתם מהחוויה, כך גם ילדכם ייהנה ממנה. ילד שחש שההורה שלו רוצה כבר "לגמור עם זה ודי" כנראה לא ייהנה ולא יפתח אהבה לספרים כמו ילד שהוריו נהנים ביחד איתו מהפעילות הפשוטה, הנפלאה, והמעשירה כל כך של קריאת סיפורים.  

מי יקרא לילד?

כדאי שבכל פעם דמות קרובה אחרת תקרא לילד: אבא, אבא, אח גדול, סבא, סבתא, דוד או בייביסיטר לחיזוק הקשר עם הילד. מעבר לכך, כדאי לשתף את הילדים מדי פעם בבחירת ספרים. קחו אותם אל החנות או אל הספרייה, הראו להם ספרים שונים ועיינו יחדיו בספרים.

 כדאי לדעת שהיבטים שונים של הקריאה תורמים להיבטים שונים בהתפתחות ילדים.

במאמרה, "מפגשי קריאת ספרים לילדים בגיל הרך הספר כמתווך באינטראקציה של מבוגר-ילד", דנה שוש כרמל בחשיבותם של ספרי ילדים כמתווכים באינטראקציה בין "המבוגר האחראי" לבין הילד בגיל הרך. המאמר סוקר את יתרונותיו של הספר ואף מפרט צעדים מעשיים להפקת המיטב ממפגשי קריאת ספרים. בין היתרונות השונים נמצא את המרחק הבטוח בו דנים בעקיפין על בעיה שיכולה להטריד את הילד, את נוכחות ההורה בזמן ההתמודדות את יכולתו של הספר לשמש כזרז להעלאת בעיות ופתרונן ועוד.

איך מספרים סיפור?

יש לנו בבית ספר על פו הדוב, שאנו נוהגים לקרוא אותו עם קולות שונים לדמויות השונות. העניין החל בהשראת סדרה טלוויזיונית עם אותן דמויות, והיום דניאל, בתי, לא מסכימה שהספר יוקרא אחרת, ואפילו סבא וסבתא לא מקבלים הנחות. הצגה והמחשה של העלילה בדרך שונה מעט תורמת לפן הרגשי ומעלה את סף ההנאה של הילד ויש אף כאלו שאומרים כי  קריאה שאינה מערבת את הילד עלולה להסתיים בכך שיאבד עניין.

כאשר מומחים ומבקרים של ספרות ילדים מנסים להגדיר מהו ספר טוב הם מתייחסים לאיכות הספר על ידי מתן תשומת לב למורכבות הדמויות והעלילה, העניין שמעורר הספר, עיצוב הספר והתאמתו לסיפור, דיוק המידע שניתן בספר, הערך המוסף שעשוי לקבל הילד מהקריאה, האם וכיצד משתמש המחבר באמצעים ספרותיים שמעשירים את שפת הסיפור ומעוררים תגובות רגשיות ועוד. יש חשיבות לא רק לעצם הקריאה, אלא גם למה קוראים, לאיכות הספר וכן לאיכות הקריאה.

במאמר קריאת ספר לילד- זה כל הסיפור. האמנם? מאת אורה סגל-דרורי, מפרטת הכותבת דברים שכדאי לנו לשים לב בזמן הקראת הסיפור לילד- האווירה, האינטונציה של הדיבור, השיחה סביב הספר, ואף מפרטת רמות שיחה שונות (התמקדות באיורים, הסבר הטקסט ועוד) מלוות בדוגמאות מוחשיות ומובנות לשיחות אלו.

אריאנה מלמד, עיתונאית, סופרת ובעלת טור בערוץ ההורים של Ynet, כתבה בכתבה איך אספר לילד? בהרחבה על קריאת הסיפור לילד, החל מבחירת המקום והתנוחה וכלה באופציית המחזת הסיפור לילד. אל תטעו – מדובר כאן באומנות שלמה, אבל כזאת שכל אחד יכול לעשות אותה ולהתאים אותה לילד שלו וגם לעצמו:

בחירת המקום – לא ממש משנה היכן מקריאים את הסיפור. תנו לילדים להחליט איפה הכי נוח להם.

העיתוי המושלם – אין שום סיבה לקרוא לילדם דווקא לפני השינה. בכל עת שרוצים אפשר להפיק תועלת מן הספרים.

משחקי תפקידים – הילדים אוהבים משחקים שבהם הם מציגים את המבוגרים. בקשו מהילד "לקרוא" לכם כמו גדול, עם האצבע על הטקסט, ואתם תקפידו למלא את מקומו במשחק ולשאול שאלות ולהיענות להפעלותיו, כדי שהמשחק יצליח לו. אצלנו בבית בתי הקטנה, אורי, כבר בגיל שנה וחצי נהגה לקרוא לעצמה ולבובותיה סיפורים. המחזה הזה מקסים והמחשבות על מה יקרה כשתהיה גדולה יותר מתפרעות.

למידה תוך כדי סיפור - כמה נכון המשפט – אם לא תשאל - איך תדע? במהלך הסיפור הסבירו מילים חדשות ותנו דוגמאות לשימוש בהן. לילדים בגיל חמש-שש זו גם הזדמנות להכיר אותיות ומילים. לא הכרחי שהילד ילמד לקרוא בשעת הסיפור, אבל שום נזק לא ייגרם מהתיידדות הדרגתית עם מילים בסיסיות וקצרות שהפעוט ישמח לזהות את צורתן, ולמצוא אותן שוב במקומות אחרים בסיפור. נצלו את שעת הסיפור ללימוד, אין בכך שום רע.

התאמת האינטונציה – זהו אצל הילד איך הוא אוהב לשמוע את הסיפור – בשקט וברוגע או בקול דרמטי ואפילו באמצעות אביזרים שונים. אם הילד מעוניין להמחיז את הסיפור – רצוי לזרום איתו.

קריאה חוזרת – ילדים רבים מבקשים לקרוא שוב ושוב את אותו הסיפור, ויש לכך יתרונות. בכל פעם הוסיפו נופך שונה, הסבירו עוד או בחנו את הילד מה יהיה בהמשך. כל קריאה נוספת מעשירה את הילד, גם אם הוא מכיר את הסיפור בעל פה.

גיוון הספרים – אם הילד אינו מביע התלהבות מן הקריאה המשותפת, נסו לקרוא ספרים מסוג אחר. גם ספרי עיון, מילונים ואנציקלופדיות מדי פעם יעשירו את הילד, יעניקו זמן איכות משותף ובהחלט הנאה מרובה. אריאנה מלמד מציעה גם לקרוא ספרים מהילדות של ההורים, ולא לפחד מן השפה הארכאית.

קריאת סיפור זו לא מטלה – אל תתייחסו אל שעת הסיפור כאל מטלה נוספת בגידול הילדים. תיהנו מן הקריאה, היכנסו אליה והילד ייכנס בעקבותיכם.

סוף טוב – הכל טוב – דברו עם הילד על סיום הסיפור, בייחוד כלאחר קריאת עלילה עם סוף פתוח. יש לשיחה זו משמעות לפיתוח הדמיון והיצירתיות, זהו פתח להעלאת נושאים שונים שמעסיקים את הילד, לשיתוף בחלומות ובפנטזיות שלו ולפיתוח האופטימיות אם מכוונים אותו לכיוון סוף טוב.

עוד על ספרי ילדים בפורטל "את זה":

ספרים, ילדיי, ספרים - מדריך שימושי איך להקריא לילדים ספרים

ספרי ילדים מומלצים על פי גילאים

סימניות לספרים

ספרים להורדה בחינם:

ספר המספרים

ספר אותיות א"ב

מצולמות: דניאל ואורי פריידין רוט