אתחיל בסיפור קטן על אבא שלי, יחזקאל צמח זכרונו לברכה. כשהייתי קטנה הערצתי את עפרה חזה ושמעתי כל הזמן את שיריה. בייחוד אהבתי את שיר תפילה שלה (אלוהיי, שמור נא עלינו כמו ילדים). כשאבא שלי ז"ל הזכיר את ירדנה ארזי, הזמרת שהיתה מהמחנה השני, מייד קפצתי! יום אחד הוא אמר לי: "את יודעת, בעולם יש מקום לכולם, גם עפרה חזה יכולה לשיר וגם ירדנה ארזי. כשתגדלי תביני".

שנים רבות אחר כך, כששמעתי את השיר "שהשמש תעבור עליי" של ירדנה ארזי, הבנתי את דברי אבי ברגע אחד!

ריגש אותי לגלות שלשתי הזמרות יש שיר תפילה.

פתאום הבנתי שאפשר ליצור חיבורים בין אנשים שונים אם רוצים, כי בעולם יש מקום לכו-לם.

אמא שלי, סבתא זמירה, תיבדל לחיים ארוכים, לימדה אותנו דרך היצירות המקוריות שלה שאפשר להרכיב ולחבר ה-כ-ל אם רק רוצים, כמשל לחיבורים בין אנשים. לאורך השנים הראתה לנו דוגמאות שונות של חיבורים, וכעת הגדילה לעשות ביצירות מופלאות של כריות נוחות שמחוברות זו לזו באמצעות כפתורים ולולאות בצבעים, בגדלים ובצבעים שונים

הרעיון פשוט – גוזרים עיגולים מבדים שונים ומצפים פקקי פלסטיק באמצעות תפירה. נוצרים כפתורים מבד. מחברים את הכפתורים לכריות מוכנות או לבובות שמכינים (כמו שאמא שלי יוצרת בעצמה!).

במקביל יוצרים לולאות בגודל הכפתורים כדי שיתחברו אליהם. גוזרים כ-3 ס"מ ותופרים את הפתח שנוצר משני הצדדים כך שמתקבלת לולאה.

מחברים ויוצרים שילובים שונים בין הכפתורים השונים ללולאות השונות.

אמא יקרה, מאחלת לך שתמיד יהיו סביבך אנשים מחוברים כמו היצירות המדהימות שלך!

מאחלת לך שהשמש תעבור עלייך ועל סובבייך כל יום!