בת השלוש הכירה את דוד חיים דווקא מהמופע המוזיקלי שלו הדוד חיים – סוד לב הזהב והתפעלה מאוד, ולכן אין פלא שהיא זינקה על הדי וי די של הדוד מייד.

הכל היה לה מוכר: חיים אוסדון, המגלם את דמותו של הדוד המצחיק, המוכר והאהוב, שלבוש חליפה מחויטת, בובו החייזר הסגול ("אמא, הוא דומה לפיל כי יש לו חדק"), פנצ'ר וצ'ופצ'יק, צמד הליצנים שהזכירו לי באופן אישי את שמשון ויובב מ"פינוקיו" וקווי הקונספט להעברת מסרים חשובים לילדים.

בקלטת ההמשך, יוצאים דוד חיים, בובו החייזר וילדי השכונה להרפתקה בעקבות אוצר אבוד לא נודע. גם כאן מנסים פנצ'ר וצ'ופצ'יק לגזול מהדוד חיים את האוצר לעצמם. בדרך לומדת החבורה העליזה על ערכי העזרה לזולת, על תזונה בריאה (מכינים סלט פירות עם שפי שף הטבח), על זהירות בדרכים, שמירה על ניקיון ואיכות הסביבה, חשיבות האמונה העצמית ועוד.

בסוף העלילה מתגלה, כי האוצר האמיתי הוא למעשה ההנאה שהופקה מההרפתקאות המשותפות שעברו יחד, והחברויות החדשות והמפתיעות שנוצרו במהלך המסע.

הקטנה ישבה מרותקת מהדוד חיים. היא צחקה במקומות הנכונים יחד עם ילדי השכונה ("דוד חיים, יש לך שמנת על האף", עכשיו על המצח..."). רק בקטע שבו מראים את התפוז בסלסילת הפירות מדבר היא אמרה: "אמא, עגבניה יכולה לדבר?". הסברתי לה שמדובר על תפוז (האמת היא שהכתום כהה מדי ונראה אדום כמו עגבניה...), שזה רק בסרט ואז גלשנו לשיחה על פירות וירקות.

משהו על קהל היעד – מאמן הכדורסל שלי סיפר לי בדיוק בשבוע שעבר שהתאומים בני השנתיים שלו מתים על הדוד חיים, כולל הקלטת, המופע והפוסטר! אני מניחה שהם ישמחו לגלות שיש קלטת המשך. "דוד חיים 2" בהחלט מתאימה בתכנים, בצורת ההגשה, בשפה ובאורך לבני שנתיים ומעלה. כמו במופע, הכל מושקע וצבעוני – הדמויות, התפאורה של השכונה, המוזיקה הקצבית השמחה.

משהו על המחיר - מארז כפול עם דיסק שירים לאוטו במחיר 49.90 שקלים – שווה בהחלט.

כתיבה ובימוי: אסף אשתר

 מפיקים ראשיים: מוטי רז ועמית שקד – חברים הפקות;

הפקה מוסיקלית ועיבודים: אסי טל;

מילים לשירים: חיים אוסדון ואסף אשתר;

לחנים: ליאור דטאוקר.