אחד הקריטריונים האישיים שלי לקביעת איכות של ספר ילדים בודק עד כמה הוא מעלה שאלות לדיון ומעורר סקרנות בקרב הילדים. בספר "האבטיח של אדון אלמליח" בלט מאוד העניין, הן בגלל הנושא המרתק והן בגלל דרך הכתיבה וההצגה של הנושא. הסיפור העלה אצלנו בבית שוב את עניין הצרכנות הנבונה והעלה בי חיוך ענק, משום שהוא חיזק את עמדתי החד משמעית – גם אם יש מבצע – לא צריך לקנות כמויות!!! הספר הזה ממחיש בצורה ברורה ובגובה העיניים של הילדים את רעיון הצריכה הנכונה במידה הנכונה.

תרבות הצריכה המטורפת שהלכה והחמירה עם שנות השפע זוכה להתייחסות פשוטה דרך המקרר הביתי המוכר לכל ילד. הסיפור המקדים בנוי בצורה מרתקת לילדים – סבא מספר סיפורים מעניינים בעל פה, הפעם הוא מספר להילה הנכדה מיהו אדון אלמליח ואף לוקח אותה לחוות בעצמה את החוויה בסוכת האבטיחים כשמגיע הקיץ – אכילת ארטיק אבטיח!! האבטיח נתפס בעיני הילדים בחיוב, כמו שהם רגילים. ואז מגיע המהפך שגרם לילדה שהאזינה לסיפור להגיד: "האבטיח הרס הכל!" – סבא קונה את האבטיח הכי גדול בערימה, מניח אותו במקרר ואז מתברר איזה בלאגן הוא עורר!

לי הזכיר הסיפור בליווי האיור המצוין של המקרר העמוס את השיר "אפונה וגזר, ישבו במקרר, ויחד עם בטטה – התחילו לקטר…..". ההאנשה של מוצרי המזון היושבים במקרר ממחישה לילדים בצורה הכי טובה מה קורה בעצם. הזיכרון הזה יגרום להם לחשוב פעמיים כשהם קונים, ויגדיר להם בתת מודע מה לקנות ומה לא לקנות, ובעיקר כמה!

המסר מועבר באופן ברור ומודגש על ידי שיחת הפירות והירקות במקרר: "אתמול סבתא זרקה לפח חצי סלסילת תותים כי הם כבר היו רקובים, והיום היא תזוק גם אותנו, כי אנחנו מעוכים". "אצלנו זו אותה בעיה – זרקו חצי מאיתנו לאשפה כי נשכחנו בתחתית המגירה. הסבא הזה צריך ללמוד: 'אם קונים במידה – לא זורקים לאשפה!'". המסר הזה מומחש בפעם הבאה שסבא לוקח את הילה לסוכת האבטיחים של אדון אלמליח.

בני ה-5 שהאזינו לסיפור בקשב רב תוך כדי הבוננות באיורים, אהבו בייחוד את פרצופי הירקות והפירות. עוד לפני ששמעו על שיחת הירקות והפירות העירו בעצמם על הבלאגן הנורא שיצר האבטיח הענק שלא הותיר מקום לכלום. השיחה התפתחה סביב הכנת מיץ האבטיח ("מכינים מיץ מאבטיח" – "כשיש יותר מדי אבטיח…", "זה טעים בכלל?", "מה, גם הכלב שותה מיץ אבטיח". "למה שמים לימון בכוס של המיץ?"), המשיכה לשאלות נוספות "למה סבא לא הצליח להכין ארטיק אבטיח?" והתפתחה להצעות איך אפשר לדעת כמה לקנות מכל דבר.

האיורים בספר מציגים את המתרחש בסיפור באופן הומוריסטי וקצת מוגזם, להמחשה נוספת עבור הילדים.

הקשר הטוב בין סבא וסבתא לנכדה מוסיף ערך רגשי חיובי לסיפור. מה שעובר דרך הדור של סבא וסבתא תמיד נתפס בעיני הילדים כמסר חכם מניסיון חיים. סבא מעניק דוגמא אישית כאדם שלומד מסר חשוב ומיישם מייד את מה ששמע מהירקות במקרר, וזה ראוי להערכה.

"האבטיח של אדון אלמליח" הוא ספרה החמישי של רותי שקד בהוצאת דני ספרים.

עוד מספריה של רותי שקד:

סבא ואני" –  גילי מאוד אוהבת את סבא קוקו, והכי היא אוהבת שסבא קוקו בא לקחת אותה מהגן. אתם יודעים למה? כי עם סבא קוקו לא הולכים ישר הביתה. כל פעם שסבא קוקו לוקח את גילי מהגן, הוא מרים אותה על הידיים ,ויחד הם יוצאים לטיול "

מסבת ההפתעות– סבא וסבתא מבינים וקשובים לנכדיהם. הם יודעים שהכי כייף להם להיפגש יחדיו. בדמיון ויצירתיות ,סבא וסבתא יוזמים ומתכננים בביתם מסיבה מיוחדת רצופה בהפתעות . הם מזמינים את כל נכדיהם להיות יחדיו ליום של כייף.

"פיצי קפיצי– אימא ועילאי הולכים לקניון לקנות מגפיים לעילאי.  לקניון אי-אפשר לקחת כלבים. לכן הם מביאים את הכלבה "פיצי קפיצי"  לסבתא כדי שתשמור עליה לשעה או שתיים. אבל "פיצי קפיצי"  השובבה לא עושה לסבתא חיים קלים.

"גורים של אף אחד"– "גורים של אף אחד"  מביא את סיפורם האמתי והמרגש של שלושה גורי כלבים קטנים שננטשו לבדם בתעלה בליל חורף גשום וקר ומאמצם של הילדים יואב, גילי והוריהם למצוא להם בית חם. הוא מעביר מסר חשוב לילדים ומבוגרים להתייחס בחמלה ,רגישות ואהבה לבעלי החיים.

כל ארבעת הספרים נמצאים בין ספרי הקריאה בעברית , המומלצים ע"י משרד החינוך למגזר הערבי.

להשיג בכל חנויות הספרים ובחנות המקוונת של ההוצאה: www.siman-kria.co.il