הסיפור של זפת שקוראים לו כך כי חייו מזופתים הזכיר לנו את "הפיל שרצה להיות הכי" לכל אורכו. כמו הפיל שרצה לשנות את צבעו, גם זפת לא רוצה להיות שחור מכף רגל ועד ראש, כי כך כולם פוחדים ממנו. בשני המקרים הסיבות לרצון לשנותאתהצבע רגשיות. הפיל רוצה להיות הכי יפה בעולם, והעורב השחור רוצה חברים. בשני הספרים הסוף טוב...

זפת צובע את נוצותיו ומתחפש לירגזי, לתוכי ולפרוש (כך נחשפה הילדה בת הארבע לשמות הציפורים ולמראיהן). במקום להתחבר אליו,הציפורים ברחו כי חשבו שמדובר על מפלצת בדמותן. זפת בוכה ותוך כדי הזלת דמעות הוא חוזר להיות שחור (שוב אסוציאציה לספר "דמעות ורודות" שעוסק גם הוא ברגשות ובדמעות...). להפתעתו הציפורים בטוחים שזפת הבריח את המפלצות, כי לא הבינו שבעצם מדובר על זפת המחופש, והן גאות בו והופכות להיות חברות שלו לשמחתו.

הילד בן השמונה שהאזין יחד איתנו קלט מייד את מה שקרה, ואילו הילדה בת הארבע הבינה רק בפעם השלישית (כולל הפעם השנייה של הסיפור בעל פה בדרך מהגן).

הסיפור זפת הוא אלגוריה חכמה מאוד שבאמצעות סיפור על חיות מתבטאים רגשות של בדידות וצורך עז בחברות.

הספר כתוב ברור, קצר ולעניין, והאיורים של לאו טימרס מוסיפים הרבה להומור של הספר ולמוסר ההשכל .

מיועד לגיל: 3-6

כתיבה ואיורים: לאו טימרס

מאנגלית: תומר קרמן

הוצאה: כנרת

נושאי לימוד: צבעים, חיות, רגשות.

שמות הילדים: -

עוד על ספרי ילדים בפורטל "את זה":

ספרים, ילדיי, ספרים - מדריך שימושי איך להקריא לילדים ספרים

ספרי ילדים מומלצים על פי גילאים

סימניות לספרים

ספרים להורדה בחינם:

ספר המספרים

ספר אותיות א"ב

ספר ABC