הקונפליקט מוגדר במילון (המילון השלם עברי-עברי, יעקב שויקה) כסכסוך, עימות, מאבק, מצב קשה הנוצר בשל תפיסות או אינטרסים מנוגדים המתנגשים זה בזה ועשויים להביא לקרע או לפילוג. התנגשות בין שני אנשים או יותר המנסים להשיג אותה מטרה, כאשר השגתה בידי האחד תמנע את השגתה בידי האחר.

לקונפליקט עשויות להתלוות תחושות של אי הסכמה, חוסר אונים, אכזבה, דאגה, פחד, עלבון, פגיעה בערך העצמי, ועוד.

יש קווים משותפים לתהליך הקונפליקט ולפתרונו: 

* חוסר מודעות לקיום הקונפליקט

* היווצרות מודעות לעימות, הגוררת ניסיון להימנע ממנו או להתכחש אליו

* היווצרות של הסלמה במצב, ההופכת את קיומו של הקונפליקט לבלתי נמנע

* חיפוש המקור האמיתי לבעיה

*מציאת פתרון

*עריכת הסכם מפורט שתחום בזמן מוגדר מראש ובדיקתו בתום התקופה

הכל נשאר במשפחה

חילוקי דעות בין אנשים ובתוך המשפחה מתרחשים בשגרה היומיומית ומהווים חלק בלתי נפרד מהחיים. קונפליקטים עלולים להיגרם כתוצאה מסדרי עדיפויות שונים, פגיעה בערך, פער בתפיסה, תחרות, חלוקת משאבים, חוסר הקשבה, זלזול, התנשאות, חוסר רצון לשינוי ופתיחות, פריצת גבול, חוסר אמון, שמירה על הערך העצמי, חוסר כבוד, ועוד.

במצב נורמטיבי, ישנם כמה עקרונות הדרושים לשמירה על אווירה משפחתית טובה, לצד נוכחות קונפליקטים בתוכה: הקשבה, סובלנות וסבלנות, אמפטיה, פתיחות וכנות, כבוד הדדי, רצון להתחשבות והדדיות.

פיתוח כישורים להתמודדות עם קונפליקטים מתחילה במשפחה ובסביבה הקרובה של הילד. זו משימה התפתחותית חשובה עבור ילדים, משום שהם מבלים זמן רב עם אחיהם, עם חבריהם, ובכלל באינטראקציות בינאישיות לאורך החיים.

פתרון עימותים

הענקת הכלים הנכונים לפתרון בעיות במשפחה ומתוך דוגמא אישית של ההורים תכשיר את הילדים להצלחה באינטראקציות בינאישיות לאורך כל החיים.

פרופסור רודולף דרייקורס, מפתח התיאוריה האדלריאנית וממקימי מכון אדלר בישראל, הציג מודל של ארבעה שלבים לפתרון קונפליקטים:

דיבור מתוך כבוד הדדי ושוויון ערך.

איתור הבעיה האמיתית באמצעות שיחה ומתן פרשנות אישית לסיטואציה, כדי לבדוק מה עומד מאחורי הרצון של כל אחד מהצדדים. באמצעות בדיקה והבנה עצמית (מודעות) ולאחר מכן הסבר לצד השני.

סיעור מוחות - העלאת הצעות לפתרון הקונפליקט.

רושמים את כל ההצעות לפתרון ומדרגים: רצוי, אפשר לנסות, לא בא בחשבון.

עריכת הסכם - לפי הפתרון הרצוי לצדדים הנוגעים בדבר. כל הסכם מוגבל בזמן, מבהיר מי עושה מה ומה קורה אם לא. אפשר לבדוק בתום הזמן האם ההסכם עמד במבחן המציאות או הפך לקונפליקט חדש.

לקונפליקטים במשפחה יכולות להיות השפעות שונות על התפתחות הילד, תלוי באסטרטגיות שננקטו לפתרון הקונפליקט.

מחקרים מראים שאופן פתירת קונפליקטים בין הורים לילדים מעצב ומשפיע על אופן פתירת הקונפליקט בין ילדים לילדים: ילדים שחוו את הקונפליקט עם הורים מקשיבים, מסבירים, מדריכים ומתפשרים גדלו להיות בעלי הסתגלות חברתית טובה יותר, כבר החל מגיל שש - כאשר ייתקלו בקונפליקט עם חבריהם יוכלו לפתור אותו בדרך של הסבר ומו''מ, כפי שחוו בביתם.

עצות מעשיות לפתרון בעיות במשפחה

היות שמקורו של דפוס ההתנהגות במציאת פתרון ליישוב חילוקי דעות מתחיל בבית בגיל מוקדם, כדאי לדעת ולפתח בקרב הילדים הרגלים כבר בשלב מוקדם:

דוגמא אישית - ההורים מהווים גורם מרכזי ומלא עוצמה בעיצוב מערכות יחסים. הם צריכים לשמש מודל עבור הילדים גם בחילוקי דעות, להדגים דעות שונות כל עוד זה נעשה מתוך מקום של כבוד ללא פגיעות, היעלבות או זלזול. דגם כזה יכול ללמד את הילדים איך אפשר לנהל דו שיח, המורכב מדעות מנוגדות, ולהגיע למשא ומתן על פי כללים מכבדים ומתוך כבוד הדדי, סובלנות והקשבה לצד השני.

חשוב לדעת - הסלמת קונפליקט לכדי מריבות, ממקום של חוסר כבוד הדדי, (לא חילוקי דעות, על בסיס כבוד והקשבה)  בנוכחות הילדים בעיקר בענייני חינוך, הוא דבר שלילי העלול לפגוע ולגרום להידלדלות הסמכות ההורית, מדגים התנהלות שלילית ביחסים בכלל, ובתקשורת וכמודל לניהול קונפליקט בפרט, עשוי להשפיע באופן שלילי על האווירה והמערכת המשפחתית כולה.

התמודדות משותפת - סיעור מוחות משותף יוצר תחושת יחד, הרגשה של שוויון ערך מתוך כבוד ואחריות הדדית במשפחה. ממקום מכבד זה תיתכן אפשרות שילדים ישתפו את הוריהם בכל הקורה להם, גם כשמדובר בחוויות וסיטואציות לא נעימות.

שיתוף והתייעצות הם תמצית העידוד והיחסים הטובים. כלים אלה טומנים בתוכם מימד של אינטימיות, חום, העלאת תחושת ההשתייכות והערך העצמי, מעצם היותם  תקשורת פתוחה ומקרבת המסייעת בבניית יחסים בין אנשים והורים וילדים בפרט.

הידברות בשיחה פתוחה - כדאי ליזום שיחה אמיתית המכילה בתוכה מרכיבי הקשבה מלאה וכנה, אמפטיה, כבוד הדדי והבנה. אלה, מסייעים לפתירת בעיות, מאפשרים ומעניקים תחושה טובה של חמימות שנובעת מעצם ההקשבה ומחוויית השיתוף, וכן תחושות של רוגע, פתיחות ואמון. השיחה המשפחתית נועדה להעלאת בעיות או נושאים שנויים במחלוקת שלא נמצאו להן פתרון.

יתרונות השיחה המשפחתית

* הענקת אפשרות לשיתוף, התייעצות, מתן/לקיחת אחריות, הפעלת שיקול דעת, סיעור מוחות.

* אימון בבחירה ותוצאותיה, התחשבות ולמידה ממקום דמוקרטי שילווה את הילד לאורך דרכו בהמשך חייו.

* הזדמנות לפתיחת טריטוריות במשפחה –  במסגרת זו, כל אחד יכול לתרום רעיונות להתנדב למילוי משימות ולהתאמן בדרכים שונות מאלו שהוא מורגל אליהן.

* הזדמנות לחלוק בקושי בסביבה תומכת ומעודדת ללא ביקורת, העלבה או האשמה.

* הזדמנות לפתור מריבות ויריבות אחים שחוזרות ונשנות. השיחה מאפשרת התבוננות מעמיקה בבעיה, וניסיון להגיע לידי פתרון ועריכת הסכם. 

עצות להצלחת השיחה המשפחתית

נושאים מגוונים - כדאי לשלב בשיחה המשפחתית, בין היתר, תכנונים משותפים, יעדים לטיולים משפחתיים, בילוי בשעות הפנאי, ימי הולדת, חלוקת תפקידים ומטלות בבית ועוד.

דפוס קבוע - כדאי לקבוע מועד, מקום וזמן קבועים לשיחה, וכדאי להקציב לה זמן מראש. כשהשיחה המשפחתית הופכת לדפוס קבוע היא מכניסה סדר ומקנה מיומנות בפתרון בעיות, הדגמה להקשבה, שיתוף, התייעצות, סובלנות ומכאן חשיבותה הנרכשת.

כולם משתתפים – כל בני המשפחה ישתתפו בשיחה המשפחתית.  הילדים יכולים לקחת חלק בשיח שנוצר, להשתתף, להציע, ולהשפיע  בכל גיל, בהתאם ליכולת ההבנה וההבעה. בכך הם תורמים לעצמם כמו גם למשפחה, וכפועל היוצא מכך העלאת תחושת ההשתייכות, הבסיסית והחיונית להתפתחות גדילה וצמיחת האדם בכלל.

מגיל מוקדם – שתפו את הילדים בשיחה מרגע שהם מתחילים לדבר. אפשר להציע לפעוט, החל מגיל שנה, להיות נוכח בשיחה, וזאת כדי שהילדים יתאמנו בנוהג ויהיו שותפים כחלק מהמעגל ומהמרקם המשפחתי. כך יזכו הילדים בתחושת שייכות, ערך עצמי גבוה, חיזוק הדימוי והביטחון העצמי. תוך כדי אימון והתנסות חוזרת ונישנית בהוויה הזו, יתפתח ערך האחריות, וההדדיות.

התמדה, רצון טוב ושיתוף פעולה - הורים שיטמיעו את הרגל השיחה המשפחתית תוך כדי עידוד בני המשפחה, יוכלו ליצור אווירה ויחסים טובים שיש בהם אמון ופתיחות, והתמודדות מתוך מקום בטוח ומכיל.

בהתאם לסגנון המשפחה - כל משפחה יכולה לקבוע את הכללים ואת הנושאים המתאימים לה.

קבלת החלטות - אם יש לכם דרישות מהילדים, או התלבטויות, מומלץ להעלות אותן בפניהם תוך עריכת דיון וקביעת החלטות משותפות, מתוך הקשבה והתייחסות לצורך שעולה מהם. סביר להניח שאופן מכבד זה, יצור אצלם מוטיבציה והתלהבות להשתתפות.

קביעת נהלים וחוקים – כדאי למנות יו"ר שיהיה מנחה ומנהל השיחה. ניתן להחליפו בכל פעם, לפי סבב. הקפידו שכל אחד ידבר בתורו, ושכולם יקשיבו. מי שמגיב צריך לדבר באופן חיובי ולא ממקום של ביטול, ביקורת או זלזול. אם מתקיימת חריגה באופן הדיבור או התנהגות, היו"ר מזכיר את החוקים בנימה נעימה.

הצבת מטרות והגדרת יעדים – כינוס שיחה משפחתית לצורך פתרון קונפליקט ויישור קו צריכה להיעשות מתוך שאיפה להגיע לפתרון מוצלח מבחינת כל הצדדים: "מה שטוב/עובד עבור שנינו(הצדדים הנוגעים בדבר) – טוב גם לי וגם לך". מקום זה מניב תוצאות חיוביות ומצמיחות ביחסים, ומשמש מודל ודוגמא לילדים להתנהלות בריאה ומצמיחה לחיים.

שמירה על חוקי הדמוקרטיה ותרבות הדיבור - כל עצה ורעיון מתקבלים בברכה. לאחר מכן אפשר לערוך הצבעה מבין כל ההצעות שהועלו. במקרה שלא מגיעים לידי החלטה אפשר לקבוע לנסות להגיע לפתרון או לפשרה במפגש הבא. לסירוגין, אפשר לתת אפשרות נוספת לדובר לשכנע את בני המשפחה, ולהעלות כל רעיון יצירתי נוסף העולה במליאה.

אם מתפתח שוב ריב תוך כדי הדיון, או אם הסתיים הזמן של המפגש, מפסיקים את הדיון. אפשר להמשיך בפעם הבאה מאותה נקודה.

מרגע שמתקיים מיקוד של הבעיה מעלים הצעות שונות לפתרון ומחליטים לנסות את ההצעה למשך זמן מסוים – קצר וידוע, לצורך בדיקת הנושא.

כדי ליצור בהירות והבנה, יש צורך  בניסוח מדויק של מי עושה מה, מתי, וכו'. אם הדבר לא הסתדר, פותחים את הנושא לדיון מחודש ושוב מעלים רעיונות במטרה להגיע לפתרון והסכמה.

בדק בית - מדי פעם יש צורך לבדוק את אופן התנהלות השיחות, אווירתן ומה כל אחד מרגיש וחושב. תהליך זה יאפשר לכוון ולשנות בהתאם לצורך שעולה מחברי המשפחה, וזאת כדי ליצור אווירה טובה ויחסי כבוד בין בני המשפחה.

אווירה טובה - כדאי לקיים את השיחה תוך כדי יצירת אווירה ויחסים טובים, שמירה על שיתוף, התייעצות, התחשבות ורצון טוב אחד כלפי השני. השיחה המשפחתית צריכה לגרום לתחושה של סיפוק ממקום של הצלחה בפתרון בעיות משותפות.,תחושה של WIN-WIN SITUATION המקנה הרגשה טובה לשני הצדדים וכן תורמת לאווירה כללית טובה במשפחה.

הקונפליקט הוא אולי בלתי נמנע, אבל פתרון קונפליקט חייב להתבסס על הידברות והסכמה הדדית. כאשר העימות והדרך למציאת פתרון מתנהלים נכון, ממקום  של הקשבה אמיתית, הכלה/תמיכה, הבנה והתחשבות, עשוי להימנע סחף מוגזם של כעסים ורגשות, שעלול לגרור את בני המשפחה למקום קשה ביחסים. פתירת הקונפליקט בדרכים המוזכרות, מניבה תוצאות חיוביות ומצמיחות ביחסים.

מקורות:

תלמה בר-אב, הורים ותומים, הוצאת רז, 2001

התנהגויות בקבוצות קטנות, אברהם בינימין.

מסע קבוצתי, זיו, בהרב.

המילון השלם עברי-עברי, יעקב שויקה. 

עידית מאיר - יועצת משפחתית מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך, שותפה במרכז הדרכת הורים "בשביל היחסים במשפחה", מנחת קבוצות הורים, קבוצות זוגות ומנחה פרטנית במשפחה.

לפרטים: 054-4522020, [email protected]

מרכז הדרכת הורים "בשביל היחסים במשפחה"

http://www.hadrahat-horim.co.il