במהלך המפגשים שלי עם ילדים והוריהם, אני נתקלת לא פעם בהורים שאומרים בנחרצות משפטים כמו: "מוזיקה זה לא הטריטוריה שלי", "אני לא מוזיקלי", ו"בכל מה שקשור למוזיקה יש לי שתי ידיים שמאליות". הורים רבים נמנעים מיצירת מוזיקה עם ילדיהם ובוחרים במורה דרך מוזיקלי שילווה את הילדים ויעניק להם ידע שהם עצמם לא יכולים להעביר הלאה.

כתשובה, אני שואלת את ההורים "למה?". למה אתם חושבים שחוש מוזיקלי הוא תנאי יסוד לזמן איכות מוזיקלי עם ילדיכם? אני תמיד טוענת שזה באמת מאוד קל ליצור מוזיקה ביחד, ולדעתי (ולדעת רבים) מאוד חשוב ומעשיר, את כולנו.

מוזיקה – כל אחד יכול!

ההנחה המרכזית שחשוב לי להפריך היא החיבור בין מוזיקה לאסתטיקה. רבים מאיתנו חושבים שכדי לנגן צריך לדעת איך, ושכדי לשיר צריך קול יפה. זה באמת לא פשוט לחשוב שאני יכול לנגן ולשיר כשמסביבי יש כל כך הרבה מוזיקה יפה שמתנגנת, אבל חשוב להבין שההנחה הזאת מונעת מרבים חוויה מהנה ומשחררת שהמוזיקה החיה יוצרת עבורנו. אפשר לנגן בלי לדעת תווים וחוקים ואפשר לשיר גם אם מזייפים, זה הכל עניין של גישה.

ההנחה הזו, שמוזיקה לא צריכה להיות יפה, היא חלק מרכזי בתחום של תרפיה במוזיקה בו אני עובדת. תרפיה במוזיקה הוא סוג 'טיפול באמנויות' שנמצא תחת המטרייה של הטיפולים הפרא-רפואיים. המוזיקה היא ביטוי ספונטני ונלמדת בקלות רבה יותר מאשר השפה הוורבלית. מוזיקה היא שפה אוניברסלית המעבירהרגשותוניתן באמצעותה לטפל בקשיים רגשיים. המטפל לא בהכרח מלמד מוזיקה, שירה או נגינה, המוזיקה היא רק אמצעי להשגת מטרות הטיפול השונות כגון ביטוי עולם פנימי ותקשורת עם הסביבה.

אני יכולה לכתוב עוד ועוד על הכיוונים השונים שיש  לתרפיה במוזיקה ועל חשיבותה, אבל מה שחשוב לענייננו הוא שאני ממליצה בחום לכל הורה לגשת למוזיקה בראייה קצת 'טיפולית' שמרחיקה את האסתטיקה ומעודדת את היצירתיות. ברגע שמאמצים גישה כזאת, אפשר לעשות הרבה מהדברים שיש בטיפול במוזיקה גם בבית וליצור בינינו לבין הילדים מרחב מוזיקלי מהנה ומאפשר.

המוזיקה היא משחק ילדים

הדבר הראשון שצריך לעשות כשרוצים לעשות מוזיקה וליהנות מזה הוא לראות את המוזיקה כמשחק. המשחק הוא הדבר הבסיסי והמרכזי בעולמו של הילד, דרך המשחק הילדים מביעים את עצמם, חושפים את רגשותיהם ויוצרים קשר עם סביבתם. משחק מהווה את שפתם של הילדים בדיוק כמו שמילים מרכיבות את שפתם של המבוגרים. ילדים "משחקים" את רגשותיהם כשם שמבוגרים מדברים אותם.

החיבור בין מוזיקה למשחק הוא מאוד אינטואיטיבי, וילדים עושים זאת כל הזמן בלי שהם שמים לב. כלי הנגינה תופסים את מקומם של הצעצועים, באמצעותם מביע הילד את עולמו הפנימי ויוצר אינטראקציה עם סביבתו. בשפות רבות המילה Play פירושה גם משחק וגם נגינה, ובצדק - כשאנחנו מנגנים אנחנו בעצם עורכים משחק בין כלי הנגינה והדמיון שלנו. תתפלאו עד כמה הילדים ואתם תיהנו לנגן מילים, תחושות, סיפורים, תמונות, ציורים ועוד.

אך מלבד החשיבות שיש למשחק מוזיקלי בביטוי העולם האסוציאטיבי שלנו, הוא ממלא תפקיד חשוב ביצירת מוזיקה משותפת ובתקשורת עם הסביבה. באמצעות משחקים של אינטראקציה מוזיקלית ניתן לעודד הקשבה הדדית ושיתוף פעולה בין המשתתפים. משחקים כאלו כוללים משחקי ילדות מוזיקליים, משחקי אלתור, משחקי שירה וקול, משחקי קצב, משחקים שמשלבים מוזיקה עם מדיומים נוספים ועוד.

ממחקר שערכתי לאחרונה במסגרת לימודי תואר שני בתרפיה במוזיקה, גיליתי עד כמה התחום של משחקים מוזיקליים הוא משמעותי בטיפול בילדים שונים ועד כמה הוא עשיר ומגוון. אני ממליצה לכם בחום ליצור את אותה חוויה משמעותית גם בבית,  זה רק מעשיר את זמן האיכות שלנו עם הילדים ומקרב אותנו אליהם.

אשמח לשתף אתכם במידע ובטיפים על משחקים מוזיקליים. בכל פעם אתמקד בקבוצה שונה של משחקים מוזיקליים- אסביר על המשחקים השונים ועל המשמעות שיכולה להיווצר מהן.

אם יש לכם כלי נגינה - תשתמשו בהם, אבל אם לא - אפשר כמובן להשתמש בחפצים שונים שיש בבית (כמו סירים, סכו"ם, מקלות מטאטא, ניירות עיתון ועוד) ובגוף שלנו כמובן!

אתם מוזמנים כמובן לשאול, להתייעץ ולהעלות הצעות משלכם. מקווה שתתנסו ותיהנו עם הילדים.

יעל אלמוג-בנדורי היא תרפיסטית מוסמכת במוזיקה שלומדת לתואר שני במחלקה לתרפיה במוזיקה בר אילן. יעל מעבירה פעילויות מוזיקה וקצב למגוון אירועים, גילאים ואוכלוסיות משולבים במגוון משחקים מוזיקליים. במקביל, מקיימת יעל טיפולים פרטניים וקבוצתיים במוזיקה בחברת סופרגרופ ובמסגרות שונות.

עוד על סופר גרופ – הפעלות מוזיקליות

סופרגרופ

האתר החדש של חברת סופר-גרופ

קטע תיפוף בהשראת חג החנוכה

יעל והפסנתר סיפור אהבה של שנים

נעמי והגוני, כלי מיתר אפריקאי