אמירת האמת היא אחת מאבני יסוד לתקשורת אנושית. יחסים בינאישיים לא יכולים להתפתח בצורה תקינה אם אין אמון בדברי הזולת. השקר יוצר חוסר אמון וחוסר יכולת לסמוך על האחר. האדם שאנו סומכים עליו הוא אדם מהימן, כן ודובר אמת. אמינות היא מרכיב נדרש ליחסים תקינים.

האמת מורכבת והקנייתה היא עניין שנרכש לאורך השנים בהתאם לבשלותו ההתפתחותית של הילד. לכן המסר בחינוך הילדים וטיפוח הערך החשוב הזה חייב להיות ברוח הדברים.

שקר הוא דבר כזב, אי אמירת אמת ודברים שאינם תואמים למציאות. השקר הוא מנגנון טבעי ותקין המעיד על התפתחות הקוגניציה, יכולת תחכום והבנה של מצבים חברתיים.

השקר הוא שלב התפתחותי בחיי הילד, ויכולת ההורה להבין את השלבים השונים ומקורם יכול לשמש כמורה נבוכים בסוגיה לא קלה זו.

הקניית ערך האמת יכול להילמד בדרך של הסבר מתוך הקשבה ותקשורת פתוחה ומכבדת, בהירות וסובלנות לתהליך, דרך אפקטיבית שתניב תוצאות רצויות.

הסיבות לשקרים אצל ילדים בכל גיל

הופעת השקר אצל ילדים קשורה לגילם ולשלבי התפתחותם.

הסיבות לשקרים נובעות מתמימות, מהנטייה להגזמה, מקושי להבדיל בין מציאות לדמיון, מתוך צורך בכלי עזר להתמודדות עם מציאות לא נעימה/הבעת רצון-משאלה בדרך הדמיון, כרצון להגן על עצמם, לבדוק גבול ותגובה או כדי לחמוק מעונש.

רגע לפני שאנו נלחצים שכשלנו בתפקידנו כהורים בהקניית ערכים, או חלילה שאנו מגדלים "עבריין מועד", כדאי להבין את הסיבות השונות שעומדות מאחורי אמירת השקר אצל ילדים וההתמודדות איתם, בהתאם לגילאים השונים:

שקרים אצל ילדים בגילאי 2-3

בגיל זה שקר הוא שלב התפתחותי תקין. הילדים טרם מבינים את המשמעות השלילית של השקר, והם מכחישים כי לא רוצים שיכעסו עליהם. בגיל זה חשוב לחזור בפני הילדים שוב על כללי ההתנהגות הרצויים והמצופים מהם.

שקרים אצל ילדים בגילאי 3-5

ילדים בגילאי 3-5 מתקשים להפריד בין דמיון למציאות, הדבר בא לידי ביטוי בחבר דמיוני ומשחקי תפקידים. גבולות המציאות והדמיון מתערבבים זה בזה, כי הילד בודק בין היתר את הגבול בינו לבין סביבתו. כמו כן, החשיבה פחות לוגית ומלאה בחשיבה מאגית - יכולת הילד להאמין לעצמו שעל ידי הכחשת מציאות, הוא יכול ליצור שינוי אמיתי במציאות עצמה.

בדרך כלל הדבר יבוא לידי ביטוי בסיפורים שהמציאו ולא מדובר בשקר מכוון. למעשה, הילד משתמש בדמיון כדי להביע משאלת לב, לומר בקול מה הוא רוצה.

בגיל שלוש ההורים מלמדים את הילד ומתרגלים איתו את תהליך הסוציאליזציה שבו עליו להסתגל לנורמות וערכים שמקובלים בחברה. בתהליך למידה והפנמה, למעשה יהפכו הערכים עם הזמן, להיות חלק מזהותו. באופן הדרגתי, ממקום מכין ומבין תהליך, הילד יפתח מצפון פנימי שיכוון אותו בהפעלת השיפוט לאורך חייו.

בגיל זה אפשר לדבר על יכולת מתפתחת של ילדים להבחין בין מותר לאסור. לכן בשלב זה עשוי להופיע השקר ביודעין. בדרך כלל השקר בגיל זה מופיע כדי להימנע מענישה. זהו שלב בסיסי בהתפתחות המוסרית.

תפקיד ההורים בשלב הזה, לשקף ולחבר בין הרצון של הילד למציאות הקיימת, בכך הם יוצרים חיבור באופן שמכבד את רצונו מחד, אך בו בזמן משקפים לו שזו משאלת לב ולאו דווקא המציאות עצמה, מאידך. לדוגמא, משפט שאומרים לילד: "סיפרת בגן שעוד מעט תיוולד לך אחות וכי לחבר הכי טוב שלך יש אחות קטנה. אני מבין שגם אתה היית רוצה שתהיה לך אחות/תינוקת במשפחה". כך ההורה נתפס כמבין ומשקף את הרצון ויחד עם זאת שם את הילד במציאות הקיימת כדי שהילד ילמד להתמודד איתה.

ילדים שמשקרים בגיל הרך מדי פעם, זקוקים להסבר על השקר ותוצאותיו.

הורה שיכול ללוות את הילד בשיחת הסברה על נושא האמת/אמון והתוצאות הנלוות, מזמן לילד חוויה אפשרית של תיקון, כך שהילד יכול להפיק למידה להבא ועם הזמן להפנים את הערך ממקום מזמין וסובלני. עם הזמן הוא יוכל לקחת אחריות על התנהגותו ממקום של הבשלה קוגניטיבית.

שקרים אצל ילדים בגילאי 5-6

בערך בגיל חמש מבינים הילדים מהו שקר. עצם היכולת לשקר יכולה להצביע על אבחנה שעושה הילד בינו לבין הסביבה/האחר. רק כאשר נוצרת אצל הילד היכולת להבדיל בין עצמו לבין הסביבה, נוצרת היכולת לשקר. כך קורה באופן פרדוקסלי שהיכולת לשקר היא הישג התפתחותי, שבו הילד מבין שמחשבתו שונה מזו של האחר, והוא יכול לגרום לאחר להאמין במשהו, כשהדבר עצמו אינו נכון.

התחושה מורכבת מבחינתו: מצד אחד הוא מבין שדבר מסוים לא מקובל ומודע לעובדה שאסור לשקר, ובכל זאת הוא עושה את זה.

בגיל זה ילדים מבינים שהשקר פסול מבחינה ערכית והם משקרים בעיקר מחשש מפני תוצאות המתלוות לגילוי המעשה.

שקרים אצל ילדים בגילאי 7-12

בגיל זה הילד מבין את משמעות השקר וכן את העדר המוסר שבעשייה, ולמרות זאת הוא ממשיך לשקר מסיבות ובמטרות שונות:

* בדיקת גבולות בייחודבהעדר גבולות עקביים וברורים. 

* כביטוי של רגשות - כדרך מוצא עקיפה לביטוי של צרכים, מחשבות או פחדים, שהילד לא יכול למצוא דרך לבטאם באופן ישיר.

* להשגת תשומת לב – בעיקר במקריםשל חוסר התייחסות הולמת של ההורה/חוסר עידוד/הקשבה או כשיש ציפיות גבוהות או ביקורת, שיפוטיות ולחץ מההורים.

* כדי לחוש כוח ושליטה – לשם קבלת תחושת עצמאות מול התלות שבילדות. השקר מאפשר לילד מידת פרטיות/הסתרת סודות.

* כדי להימנע מעונש או ממצבי מבוכה ובושה, כישלונות לימודיים או חברתיים. 

בגילאים הבוגרים של בית ספר היסודי ילד שמבין שהתנהגותו שלילית ומעוררת תגובה מסוימת, נמצא בשלב התפתחותי בו הקוד המוסרי נמצא בתוכו והוא חש אשמה.

איך למזער את תופעת השקרים אצל ילדים? עצות פרקטיות

לפתח סביבה בטוחה ואווירה נעימה שיאפשרו לילד להביע את רצונו לנהל מו"מ עם הוריו, כשהגבול נתון אך לא שרירותי, גמיש ומתחשב. כשקיימת הקשבה, תקשורת והבנה בין הורה לילד, לא יצטרך הילד להתבצר בעמדתו ולהשתמש במניפולציות ובשקרים.

לסמוך על הילדים - אפשרו להם לקחת אחריות, לנקוט בפעולה ולתקן את הנדרש בהתאם. הורה הנוהג לשאול ולחקור ולרדת לפרטי הפרטים של מקרה זה או אחר, מתוך רצון לחקר האמת, עשוי ליצור לחץ שידחיק את הילד לייצר שקר.

להסביר את חשיבות אמירת האמת - שיחת הסברה, מהווה אפשרות ליצירת הבנה שתוצאת השקר היא אובדן האמון וחוסר יכולת לסמוך עליו. החינוך לערך יתבצע על ידי הסבר החשיבות של אמירת אמת וחשיבותה ביחסים בינאישיים וייצור הבנה והפנמת קוד התנהגות רצוי.

לשמור על פרופורציות - הביאו בחשבון את גיל הילד ואופיו לפני שאתם נלחצים מכל שקר.

למדוד את כמות השקרים - תדירות השקר מעניקה להורים הזדמנות לחשיבה ולהתבוננות עמוקה במתרחש בעולם הפנימי של הילד.

לבדוק את אופן ההתייחסות שלכם - על ההורה לבדוק עם עצמו מדוע הילד מפחד לומר אמת? איך ההורה מתנהל כשמתגלה השקר? האם הוא כועס ומעניש בחומרה?

מה עושים כשהילד משקר?

הציבו גבולות – העבירו מסר ברור ועקבי על החשיבות באמירת האמת.

אל תתעלמו מהשקר - התייחסו באופן ענייני ובהיר ללא תשומת לב רבה מדי, בהתאם לגיל הילד.     

חברו בין הדמיון למציאות – עבור ילדים בגיל הרך, עד גיל שלוש, הדגימו באופן ברור את ההבדל בין המציאות לדמיון.

הסבירו בצורה ברורה - על ההורה להעביר מסר ברור וחד משמעי ששקר אינו לגיטימי ו"אסור לשקר", להגיב בתקיפות על השקר ולהבהיר שהדבר אינו מקובל. יש להסביר לילד שהוא עשוי לאבד את אמונן ההורה/חבריו ודברים נוספים כתוצאה מהשקר.

תקנו את הילד בעדינות - גנו את השקר בצורה ברורה, ובד בבד אפשרו הזדמנות לשיפור ותיקון,  ממקום של כבוד, חיזוק הדימוי העצמי. אל תגיבו בחריפות – תגובה נסערת, מאשימה, מעליבה ומתייגת, בעצם תומכת ומלבה את הרצון לשקר ולהתחמק מעונש.

פרגנו וגלו אמפתיה – העריכו את הילד על כנות ואמירת אמת. הפגינו אמפתיה לקושי בהתמודדות של הילד עם האמת.

הימנעו מחיפוש אשמים – שאלות ה"למה" אינן מובילות למקום רצוי ויוצרות אווירה של חוסר אמון, שיפוטיות והאשמה. יש להתמקד בהבנת גורמי השקר (פחד, חוסר אבחנה).

חישבו לפני הטלת העונש - יש לזכור שענישה לא בהכרח משרתת את תהליך הלמידה, מפני שהעונש או הפחד ממנו גרם לילד מלכתחילה לשקר, כך שיש לזמן את הילד ולהעביר באופן תקיף וברור שהמעשה הינו פסול והשקר חמור עוד יותר.               

תנו דוגמא אישית - מבלי משים, בתוך אינטראקציות בינאישיות נוטים אנשים להשתמש בשקרים לבנים/קטנים, שהילדים אינם יודעים להבחין בינם לבין שקרים אמיתיים. רצוי להסביר לילדים שהמבוגרים מנסים לא לומר דברים שהם פוגעים/מעליבים ולכן נאלצים מטעמים חברתיים/נוחות/התחשבות להיעזר בשקרים לבנים-קטנים.

ילדים לומדים מהוריהם, וסביר להניח שאם הורים נוהגים להשתמש בשקרים קטנים/לבנים, גם הילד יעשה כן.

זיכרו - ענישה, השפלה או כעס כתגובה של ההורה לנטיית הילד לשקר, תגדיל את נטייתו לשקר. תגובה שמבטאת הערכה לכנות ותגובה עניינית מותאמת לגיל ולסיטואציה תקטין את הצורך של הילד לשקר.

מתי יש מקום לדאגה?

במקרים בהם שקרים מצויים בחיי הילד באופן שכיח ביותר ומתווספות אל השקר התנהגויות נוספות כמו: אנטי חברתיות, גניבות, אלימות, בעיות שינה, התקפי זעם, בידוד חברתי, חוסר רצון להשתתף בפעילות חברתית, שקר ביודעין שאינו מביע חרטה על-כך וכו', יש לפנות ולייעוץ מקצועי ולבחון את מקור המצוקה של הילד על מנת לעזור לו.

מקורות:

ד"ר עדנה כצנלסון, הורים וילדים ומה שביניהם, הוצאת עמיחי, נתניה.

הילי כוכבי, עמירם רביב, המדריך הישראלי להורים, כנרת, זמורה-ביתן-מוציאים לאור, 2007

עידית מאיר - יועצת משפחתית מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך, שותפה במרכז הדרכת הורים "בשביל היחסים במשפחה", מנחת קבוצות הורים, קבוצות זוגות ומנחה פרטנית במשפחה.

לפרטים: 054-4522020, [email protected]

מרכז הדרכת הורים "בשביל היחסים במשפחה"

http://www.hadrahat-horim.co.il