פיצוחים לא נועדו רק לפיצוח בבית שבו גדלתי. היו להם שימושים רבים ליצירות רבות, אחת מהן היתה מקל גשם. לפני שהגיעו ארצה מקלות הגשם הצבעוניים מפלסטיק עם הכדורונים הקטנטנים שרשרשו בתוכם, המציאה אמי, זמירה צמח, את הצעצוע שקדם לרובה המים והצליח לא פחות ממנו בביתנו. גלילים עבים של נייר אלומיניום או של בדים לא נזרקו אף פעם. לכל אחד הוכנס סוג אחר של קטנייה, נאטמו הפתחים ואנחנו זכינו לקשט א התוצאה המרשרשת בצבעי גואש או בניירות צבעוניים. אורז ועדשים כתומות השמיעו קולות עדינים של גשם מלטף; פול וגרגרי חומוס השמיעו קולות של גשם סוער. אט אט השתכללה אמי וצבעה את המקל המתקבל בתרסיס כסוף, אותה גברת בשינוי לתפארת.

מקל גשם

של זמירה צמח

צריכים את זה

קרטון

טוש לסימון

גליל קרטון ששימש לנייר עטיפה או לגליל בד

מספריים

דבק פלסטי

קטניות: גרעיני חומוס, שעועית, אורז

צבעי גואש או תרסיס צבע, רצוי מוזהב או כסוף

ניירות עטיפה ומדבקות לקישוט

לצפייה בתהליך שלבי הכנת מקל גשם:

יוצרים את זה

1. מסמנים על חתיכת הקרטון שני עיגולים בקוטר העיגול שבקצה הגליל, וגוזרים.

2. מדביקים עיגול אחד בקצה הגליל.

3. מכניסים לגליל קטניות לפי בחירתכם. אם רוצים לשמוע גשם שוטף - מכניסים גרגרי חומוס או שעועית, אם רוצים גשם קל הדומה לרחשי גלי הים - מכניסים גרגרי אורז.

4. מדביקים את קצה הגליל בעיגול הקרטון הנותר.

5. מקשטים את הגליל: אפשר להדביק סביבו נייר עטיפה צבעוני או ציור שהילד צייר. אפשר לצבוע בצבעי גואש או לרסס בתרסיס מוזהב או כסוף.

לצפייה בתהליך שלבי ההכנה של מקל גשם בווידיאו.

מגוונים את זה

אם רוצים שהקטניות יירדו לאט ובהדרגה, על מנת שיישמעו צלילים רגועים יותר במשך זמן רב יותר, תוקעים מסמרים לאורך הגליל לפני שמקשטים אותו. יש לשים לב שקצה המסמר נותר בתוך הגליל ולא מציץ החוצה!

רצוי להכין כמה מקלות גשם המשמיעים קולות שונים. מכניסים לכל אחד מהם סוג אחר של פיצוחים, גרגירים ופתיתים ומקבלים רשרושים שונים.

משחקים את זה

נותנים לילד לטלטל את המקל וכן להפוך את המקל מקצה לקצה. כשהקטניות נשפכות נשמע כאילו יורד גשם.

לומדים את זה

חמשת החושים

מצולמים: נועם ושגיב ישראל מבאר שבע.