הכל התחיל בכיתה ה' שנה לפני גיל  המצוות... אני זוכרת שהגיעה אלינו תלמידה חדשה לכיתה, המורה הציגה אותה בפני כל תלמידי הכיתה..זוהי סילביה והיא הגיעה אלינו היישר מאיטליה. סילביה, את תשבי כאן", אמרה המורה והצביעה לעברי. "אני בטוחה שכולכם תדעו איך לקבל את פניה בסבר פנים יפות, נו  כמו שלמדנו זה עתה בשיעור תורה, פרשת וירא, על אברהם אבינו שהכניס לביתו את שלושת המלאכים".

סילביה ידעה קצת עברית ולדעתי הייתה נחמדה, אבל לצערי לא כולם חשבו כמוני. הבנות חשבו שהיא מתנשאת והבנים לא ניסו אפילו להתקרב אליה. כולם טענו שהיא אגואיסטית, מפונקת וחושבת שהיא הכי חכמה, "וחוץ מזה, אז מה אם היא תוצרת חוץ? זה לא עושה אותה טובה יותר....".

כך התחילה והמשיכה השנה, וחוץ ממני לא היו לסילביה כלל חברות, למרות שהיא ניסתה להתחבר עם הבנות. נראה שאז, בשנות ה-70, לא ידעו שיש כזה דבר שנקרא "בעיה חברתית" ומי בכלל חשב שצריך יועצת או עזרה והקניית מיומנויות חברתיות? זה ממש לא היה בלקסיקון של ישיבות המורים.

במילה אחת אמרו שסילביה עוד תתבגר ותלמד לרכוש חברים, אבל אף אחד לא ידע מה צפון לו העתיד. נכון להיום סילביה נשואה ואם לשלושה ילדים, אבל לקח לה הרבה זמן להתברג ולהתחבב בחברה, כי היתה לה בעיה חברתית, שנמשכה גם אחרי חטיבת הביניים, ואולי גם בסוף התיכון. דרכינו נפרדו עוד בחטיבה, כך שסוף הסיפור שלה נותר פתוח.

מהם כישורים חברתיים?

"כישורים חברתיים הם רפרטואר של התנהגויות מילוליות ולא מילוליות שבאמצעותן משפיעים בני אדם על התגובות של זולתם בהקשר הבינאישי. רצץ התנהגויות זה פועל כמנגנון שבאמצעותו אנשים משפיעים על סביבתם על ידי השגת תוצאות רצויות וסילוק או הימנעות מתוצאות בלתי-רצויות  בהקשר החברתי" (Rinn & Markle, in press, 1984).
מיומנויות חברתיות באות לידי ביטוי באופנים שונים:
• יוזמה – השקעת מאמץ להיות בחברת ילדים אחרים כך שמיומנויות חברתיות שונות תבואנה לידי ביטוי.
• יכולת לשתף פעולה – התנהגות זו כוללת הצעת עזרה לאחרים וקבלת עזרה, יכולת לחלוק, ביצוע משימות לפי תור ויכולת להתפשר.
• כישורי שיחה – היכולת להקשיב לחבר ולהבין למה הוא התכוון, דיבור ברור ומובן שיכול להעביר מסר ברור ומדויק.
• הבנת האחר - היכולת להבין כיצד אחרים מרגישים, להבין שלאחר ישנם רגשות ולעמוד על טיבם כדי שניתן יהיה להתחשב בהם.
• הבעת רגשות - היכולת להביע רגשות חיוביים ושליליים באופן מותאם כך שהאחרים יוכלו להבין.
• הבעת עמדה – היכולת לגבש דעה ולהציג אותה באופן ברור.
• קבלת מרות – היכולת להישמע לבקשות ולדרישות.
• מסגרתיות - היכולת לקבל את הכללים והחוקים של הקבוצה/המשחק.
• ויסות הצרכים - היכולת לאזן בין הצרכים שלך לצרכים של האחר.
• הפסד בכבוד - היכולת לשאת תסכול ולדעת להפסיד ולא רק לנצח.

שלבים בהתפתחות החברתית 

מיומנויות חברתיות נרכשות לאורך החיים המוקדמים בהתאם לשלבי ההתפתחות השונים. בספר "פסיכיאטריה של הילד והמתבגר" בעריכת פרופ' שמואל טיאנו מפורטים השלבים:

"ההתפתחות החברתית למעשה, מתחילה להתפתח מרגע הלידה. התינוק תלוי במבוגר וזקוק לו למילוי צרכיו כדי להתקיים. מערכת היחסים של התינוק עם אמו ועם הגורמים הנוספים המטפלים בו, מהווה את הבסיס להתפתחות הרגשית והחברתית שלו. אומנם בשבועות הראשונים לחייו התינוק אינו מבחין בינו לבין אמו ותופס אותם כיחידה אחת. אולם על פי אריקסון, האיזון בין קשייו של התינוק עם סביבתו לבין העונג שהוא מפיק ממנה בגיל זה תקבע את עמדתו לעתיד לגבי העולם – אמון או אי אמון. בשלב זה מתפתחת יכולתו של היילוד לקבל מהזולת ולהישען על אלה שמסביבו. זה יהיה הבסיס להתפתחות הביטחון העצמי בעתידו של התינוק.

תיאורטיקנים רבים (ביניהם: פרויד, מ.קליין, ויניקוט), טענו כי הצורך האנושי ליצירת קשרים בינאישיים הוא מולד. מדובר על צורך שמתפתח וחשיבותו הולכת וגדלה.

גיל חודשיים עד חצי שנה - במקביל להתפתחות המוטורית של התינוק, הוא מתחיל לפתח  אינטראקציה עם הדמויות המשמעותיות בחייו. התינוק יוצר קשר עין ומופיע החיוך החברתי הראשון.

גיל חצי שנה עד שנה – בשלב זה ניכרת אצל התינוק תחושת הפרדה ברורה בינו לבין סביבתו, ובינה לבין האחרים. כעת הוא תופס שיש משהו אחר מחוצה לו, שעליו הוא יכול להשפיע באמצעות התנהגותו. לנוכח זר הוא יבכה, יישאר מסויג או יתכווץ, כביטוי של תגובת חרדה.

התינוק למשחק החברתי "קוקו" תוך שהוא נהנה לגלות את עצמו בעיני האחרים, וכן מגיב לתחילת יחסי "קח ותן". בהתפתחות השפה בשלב זה מתחיל להיווצר דו שיח תקשורתי של קולות וצלילים ומתפתחת היכולת לנטילת תור בקשר. חוויית האמון מתפתחת לנוכח יחסי הגומלין המתפתחים והתינוק לומד שהוא יכול לתת אמון ולסמוך גם על עצמו ולא רק על האחרים.

גיל שנה לשלוש – הפעוט נמצא בשלב ההתפתחותי השני על פי אריקסון - אוטונומיה לעומת בושה וספקנות. מבחינה התפתחותית לשלב זה אופיינית בשלותה של מערכת השרירים של השלד ושל הסוגרים. הפעוט מתחיל לקלוט את היותו נפרד ועצמאי בשטח. האני מתחיל לתקשר עם הסביבה על בסיס משמעת, בעיקר עם ההורים, סביב עניין הניקיון (גמילה מחיתולים). פיתרון מוצלח של המשבר מניח את היסודות ליכולת בשלה להשתלבות ולהבעה עצמית, וכן מקנה לילד את יכולתו לכבד את האוטונומיה של הזולת, לשמור על שליטה עצמית בלא פגיעה בערך העצמי ולהעניק לאחרים תמורה.

בגיל זה אין עדיין התעניינות במשחק משותף עם בני אותו גיל, אלא עם מבוגרים בלבד. הילד יכול לשחק (עם הצעצוע/ החפץ) גם לבדו או ליד האחרים. משחק החיקוי נפוץ בשלב זה, הילדים רואים וקולטים ומחקים את סביבתם (מבוגרים, אחים גדולים). משחקי החיקוי מפתחים יכולות של תיאום, תחושת אינטימיות והנאה ממשחק משותף. ילדים שישחקו זה ליד זה השלב זה, ייהנו לשחק בחפצים משותפים בו זמנית.

גיל 3-5 - בתקופת הגןהילד נע מהמשחק (צעצוע) לקראת מפגש עם ילדים אחרים. לפי אריקסון, הילד נמצא בשלב היוזמה לעומת אשמה. הוא בודק את גבולות יכולתו, מעורר תשומת לב באמצעות דיבור ובאמצעים פיזיים. הוא חודר אל הבלתי ידוע מתוך סקרנות. בשלב זה יש משמעות גבוהה מאוד לדרגת החופש שתינתן לילד לשחק ולפתח את סקרנותו ודמיונו, גם בשטח המשחק וגם בשטח המיני. בשלב זה הילד קשוב לערכים של ההורים ולאיסורים שהם מציבים. איסורים מציאותיים, מאוזנים ושקולים יביאו לאני בשל ומאוזן, בעוד איסורים שרבים וביקורת תתפתח לנוקשות ולתחושות אשמה. עוד על עצמאות לעומת הצבת גבולות.

בתקופה זו הילד נהנה ממשחק בקבוצות קטנות. המשחקים בדרך כלל מחקים מצבים מחיי היומיום – משחקי אבא-אמא, רופא-חולה, הכנת אוכל, טיפול בקטנים וכדומה. המשחק מלווה במשחקי דמיון ובחלוקת תפקידים בין המשתתפים. תפיסתו של הילד עדיין אגוצנטרית, ולכן החוקים והכללים למשחק נקבעים על ידו וקשה לו לעמוד באופן קבוע בחוקי המשחק.

גיל 6 – 11 – בתקופת בית הספר היסודי נמצא הילד לפי אריקסון בשלב ההתפתחותי הרביעי הנקרא יצירה לעומת נחיתות. בשלב זה עובר הילד משלב הדמיון והמשחק לכניסתו הראשונה אל עולם המבוגרים. גיל זה הוא גיל המעבר משלב "האני" לשלב "אנחנו", ממסגרת חוקי המשפחה הבלעדיים למסגרת חוקי החברה המשותפים. הילד לומד בבית הספר מיומנויות שונות ומכשיר את עצמו לקראת המקום שיתפוס לאחר מכן בחברה. הילד לומד לחיות כחלק מחברה, מבין שלחברה יש חוקי משחק זהים לכל המשתתפים. אם עד עתה שיחק הילד לפי החוקים המשתלמים לו, כעת הוא מקבל על עצמו את השוויוניות.

אומנם כולנו עוברים שלבי התפתחות זהים, אולם יש לזכור שכל אחד הוא מיוחד, כל אחד מאיתנו נולד עם מאפייני אישיות שונים ועם טמפרמנט שונה, אשר משפיעים על הקצב ועל הצורך שלנו באינטראקציה חברתית. ישנם ילדים שמגיל צעיר מגלים צורך חברתי רב, לעומתם אחרים שצורך זה עולה רק בבית הספר היסודי ואפילו בתחילת גיל ההתבגרות. יש ילדים שיסתפקו בחבר או שניים, לעומת אחרים שנמצא אותם תמיד בחבורות. יש שנצמדים לחבר לאורך תקופה ארוכה ויש אשר מחליפים חברים בשלבים שונים של ההתפתחות. כמובן, שיש לקחת בחשבון שסביבת המגורים של הילד אף היא משפיעה על אופי ההתחברויות. קיים הבדל מהותי בין סגנון החברויות בעיר לסגנון החברויות במושב, שם מלכתחילה יכולת הבחירה מצומצמת.

טיפוסים חברתיים

הספרות המקצועית מזהה חמש קטיגוריות סוציומטיות – חמישה סודים של טיפוסים חברתיים המצביעות על רמות שונות של כישורים חברתיים אצל ילדים:

ילדים פופולאריים - ילדים אהודים על ידי ילדים רבים אחרים, ושאינם אהודים על ידי מעט מאוד ילדים.

ילדים רגילים - ילדים שיש להם חברים רבים, אך הם אינם אהודים באותה מידה כמו הילדים הפופולאריים.

ילדים שנויים במחלוקת - ילדים שמצד אחד אהודים על ידי רבים, ובו בזמן נתקלים בהתנגדות של ילדים רבים אחרים.

ילדים זנוחים - ילדים הנוטים להיות מבודדים, ועל אף העובדה שיש להם מעט חברים הם אינם שנואים על ידי הילדים האחרים.

ילדים דחויים - ילדים שנואים על ידי רבים מחבריהם לקבוצה או לכיתה, אך גם זוכים לאהדה של מעטים. קטגוריה זו נחלקת לשתי קבוצות: ילדים דחויים שהם תוקפניים - התנהגותם מאפיינת על ידי רמות תוקפנות גבוהה, שליטה עצמית נמוכה וריבוי בעיות התנהגות. ילדים דחויים שהם כנועים- נוטים להיות מופנמים, מרוחקים מהקבוצה, חרדים ומבודדים.

מחקרים מלמדים לדעת שבמשך השנים חלים שינויים קטיגוריאליים במעמדם החברתי של ילדים המשתייכים לקבוצות המרכז. לעומתם, ילדים המשתייכים לקבוצות הקיצון (פופולאריים ודחויים) צפויים לשמר את מעמדם החברתי במשך שנים ארוכות ללא תנאי וקשר לסוג הסביבה, מאפייניה ומסגרת הפעילות (בית ספר, מסגרות בלתי פורמאליות וכיוצא בזה).

מה מעכב התפתחות של מיומנויות חברתיות?

1. לקויות פיזיות – ילדים הסובלים מלקויות פיזיות כמו בעיות שמיעה, קשיי ראייה, סרבול מוטורי עשויים להקשות בהשתלבות חברתית וברכישת מיומנויות חברתיות כמצופה. ילדים אלו לא תמיד ערניים וקשובים לכל הגירויים השמיעתיים ו/או החזותיים שמעורבים באינטראקציה בינאישית, ועל כן עלולים להבין ולפרש מצבים באופן לא נכון. לעיתים קרובות הלקות הפיזית פוגעת בדימויים העצמי ובביטחון, ולכן הם פחות מתנסים ומעיזים להתמודד בפעילויות של בני גילם.

2. עיכוב התפתחותי - עיכובים בהתפתחות המוטורית ובהתפתחות השפה עלולים אף הם לעכב התפתחות חברתית ורכישה של מיומנויות חברתיות. ילדים ששפתם מצומצמת או שדיבורם אינו ברור, מתקשים לבטא את עצמם ואת רגשותיהם. הם נוהגים להביע את עצמם בהתנהגות. חווים את האחרים כלא מבינים אותם וכתוצאה מחוויות התסכול המצטברות מתקשים לרכוש מיומנויות חברתיות יעילות.

3. לקויות למידה – קשיים בתפקודים לימודיים עשויים גם כן להיות בעלי השלכה על מיומנויות חברתיות. 

4. קשיים בתפיסה המרחבית - יש לקשיים אלו השלכה על היכולת לתפוס ולהבין סיטואציות חברתיות מורכבות. 

             
5. קשיים בוויסות תחושתי – קשיים בוויסות תחושתי מעוררים רגישות רבה לגירויים סביבתיים ולתגובתיות יתר, אשר לעיתים אינה מותאמת לסיטואציה. למשל: ילד שנגעו בו קלות וחווה זאת כמכה ולכן מגיב באלימות, או ילד שמגיב בעוצמה לילד אחר מכיוון שהוא חדר למרחב שלו.  

קשיים בקשב וריכוז שמאופיינים בסף תסכול נמוך, אימפולסיביות ותנועתיות יתר משפיעים לרוב על מערכת היחסים החברתית של הילד. ילד שמתקשה בשליטה עצמית עלול למצוא עצמו מעורב בתקריות חוזרות ונשנות עם בני גילו. ככלל, קשיים בתפקוד הלימודי הפוגעים בהישגים, משליכים גם על הדימוי העצמי והביטחון ומכאן שגם על הצד החברתי.

6. קשיים רגשיים  - קשיים רגשיים שאינם על רקע לקויות פיזיות או לקויות למידה מהווים על פי רוב תוצאה של חוויות משבריות אשר פגעו באמון ובביטחון העצמי. אובדן בגיל צעיר, גירושין של הורים, חוסר תפקוד הורי בשל מחלה או קושי אחר, נחווים כנטישה ופוגעים בתחושת האמון הבסיסי של הילד באחרים. לעיתים משברים נורמטיביים, כמו לידת אח או מעבר מקום מגורים עלולים להשפיע על חווייתו הרגשית של הילד ועל תפקודו. הילד נסוג ונמנע ואינו רוכש מיומנויות חברתיות התואמות את בני גילו. לעיתים יש ניסיון לפצות על חוויה של חסך דרך תפיסה של מקום מרכזי בקרב קבוצת בני הגיל. אומנם במקרה זה לא נצפה בהתנהגות הימנעותית, אולם ייתכן שדרכו של הילד לתפוס את מקומו תגרום לדחייתו על ידי האחרים ובכך תשוחזר חוויית הנטישה.

נורות אזהרה 

כהורים רובנו דואגים כאשר הילד יושב בבית ונמנע מלהיפגש עם חברים. בעידן שלנו, רוב הזמן הוא מבלה מול המחשב או הטלוויזיה, משחק ב-WII ויוצר אינטארקציה שונה דרך המדיה. במקרה זה עלינו לשים לב האם הוא אכן נמנע מקשרים בינאישיים או שיש לו צורך להיות עם עצמו תוך שהוא משקיע את הזמן בפיתוח כישוריו. בכל מקרה,  חשוב לדובב את הילד ולבדוק שהוא יודע גם לנהל קשרים חברתיים,  מעבר למשחקים הווירטואליים.

זאת ועוד,כשאנו מתבוננים בסגנון החברתי של ילדינו, חשוב שנשים לב להתנהלותם מול האחרים, אך בד בבד ננסה להיות קשובים גם לצורך ולמניעים שעומדים מאחורי הבחירות ההתנהגותיות ולשינויים ההתנהגותיים המתרחשים בין סיטואציות חברתיות שונות.

מה מעורר דאגה?

1. הימנעות מפעילויות כיתתיות וחברתיות לאורך זמן.

2. ריבוי של קונפליקטים חברתיים המשפיעים על התפקוד היומיומי.

3. הסתגרות המלווה בדכדוך, עצבות וחוסר תקשורת עם הסביבה.

4. תלות רבה בהורים באופן שאינו תואם את הגיל או חוסר התמודדות עצמאית עם מצבים חברתיים בחיי היומיום.

5. הידרדרות מתמשכת בתפקוד הלימודי ולא על רקע לקויות למידה.

6. כשהילד חוזר ואומר פעמים רבות "משעמם לי".

7. בעיות התנהגות ומשמעת בגן או בבית הספר.

8. בילוי במשך שעות מול המחשב והמדיה.

איך ההורים יכולים לעזור לילדינו כאשר הוא נתקל בקשיים חברתיים?

א. התבוננות והקשבה
ב. מתן מרחב לביטוי רגשי ועזרה לילד בשיקוף המציאות והרגשות.
ג. הסתכלות אחרת – ניסיון להבין את המצב מנקודת מבט אחרת.
ד. חיפוש משותף אחר פתרונות אפשריים.
ה. תרגול דרך משחקי תפקיד.
ו. תיווך ו- MODELING בזמן "אמת", במצבים חברתיים בסביבה הבטוחה לילד (הבית).
ז. יצירת סיטואציות חברתיות מזמנות ליצירת קשרים חברתיים - הרשמה לחוגים והשתתפות בפעילויות מתאימות (יציאה עם הילד לגן/ מגרש משחקים).

מדריך שימושי ליצירת קשרים חברתיים

כבר מגיל שנה כדאי ורצוי לחשוף את הפעוט לילדים בני גילו ולהעניק לו הזדמנויות להכיר, לשחק במקביל, ליצור יחד, לשתף ולחלוק בפעילויות שונות:

פעילויות יצירה משותפות

משחק במשחקי קופסא

הזמנת חבר הביתה ובילוי אצל חברים

השתתפות באירועים חברתיים כגון ימי הולדת.

הפקת טיולים, פיקניקים והפעלות לכמה ילדים מהגן או מהכיתה.

ספרי ילדים על חברות, עזרה והתחשבות:

הלוויתן והשבלול 

חברות פורחת

הטווס שרצה הכל

מתיתיהו ומיאו

חמור עף

החבר הכי טוב בעולם של בוב

זיגבי מחפש את המטמון

 שלושת הפרפרים

עוד על יחסים חברתיים:

פתרון קונפליקטים במשפחה

עצמאי בשטח – על עצמאות אצל ילדים

מקורות:

Rubin et al., 1999;  Hethrington & Parke, 1999

Fein, G., (1994). Skill and intelligence. The functions of play. Behavioral and Brain  Sciences, 5):( 

 Rinn & Markle, in press, 1984

"כישורי חיים" - הוצאת רמות/רוזמן, מ. ושות' (1997)

"פסיכיאטריה של הילד והמתבגר" בעריכת פרופ' שמואל טיאנו.