התפקיד של עיתון לילדים הוא להציג בפניהם באופן בלתי אמצעי נושאים שקשורים לחברה, תרבות וערכים. בעזרת קריאה בעיתון יכולים הילדים לפתח תחומי דעת חדשים ולצבור מיומנות במחשבה לעומק. בניגוד לסרטים או סדרות, עיתונים לילדים מחייבים את הילדים לקרוא ולהיות מעורבים מבחינה רגשית. הילדים מסתכלים על התמונות כדי להשלים את החוויה ומביאים לידי ביטוי את ההעדפות, הנטיות והרצונות שלהם בסביבה סטרילית ואובייקטיבית.
במילים אחרות, עיתונים לילידים מעניקים העשרה ערכית שהם פשוט לא יכולים לקבל באף מקום אחר. הנה למשל 16 עיתונים עבריים לילדים מלפני קום המדינה שמוכיחים זאת:
1. דבר – מוסף לילדים
אין מישהו שלא מכיר את עיתון "דבר", אך מעטים זוכרים את המוסף החודשי לילדים שיצא לאור בין השנים 1931-1936. המוסף נועד למסד פינות שהוקדשו מלכתחילה לילדים בתוך היומון ולהשתתף בחינוך הדור הצעיר.
2. דבר לילדים
בניגוד למוסף, השבועון "דבר לילדים" נוסד רק בשנת 1936 וכך היה לשבועון הראשון שיצא לאור על ידי עיתונים יומיים. הוא לקח תפקיד משמעותי בעיצוב תפיסת העולם של ילדי ישראל בתקופת המנדט הבריטי והמשיך להשפיע עליהם עוד הרבה לאחר מכן.
3. הארץ שלנו
השבועון "הארץ שלנו" נוסד על ידי עורך הארץ והיו בו 16 עמודים בלבד. הייחודיות של השבועון באה לידי ביטוי בכך שהוא לא יצא לאור על ידי מפלגה, אלא מטעם עיתון בלתי-מפלגתי ולכן אובייקטיבי. בעיתון הופיעו מדורים רבים והמון תצלומים.
4. משמר לילדים
בערב ראש השנה תש"ו, ספטמבר 1945, ראה אור לראשונה העיתון "משמר לילדים". רגע לפני הקמת המדינה היה לעיתון הזה מעמד חשוב בסביבה הפרטית והציבורית בישראל, והוא הוקדש ברובו ליצירות ספרות.
5. הצופה לילדים
עוד שבועון מפורסם שמזוהה עם התקופה שלפני הקמת המדינה הוא עיתונה של תנועת "המזרחי", "הצופה לילדים". זהו למעשה עיתון הילדים הדתי הראשון בארץ והתכנים הדתיים בו שולבו עם דברי תורה מסורתיים וספרות מודרנית.
6. הבוקר לילדים
השבועון "הבוקר לילדים" יצא לאור במשך 5 שנים בין השנים 1943-1948. רוב הכותבים אמנם לא השתייכו לאליטת הסופרים של היישוב, אך הצלחתו נבעה מאיזון בין תכנים קלים, ספורט, חידות ומדור בולים.
7. עדן
עורך העיתון "עדן", דניאל פרסקי, פעל בניו יורק אך הדגיש בו מסרים ציוניים מובהקים. בין היתר נדפסו בו דיווחים מהיישוב, סיפורים אודות התנועה הציונית ותשבצים.
8. עולמי הקטן
העיתון "עולמי הקטן" יצא לאור ביוזמת רשת "תרבות" בפולין והיו לו סך הכל 59 גיליונות בשנים 1936-1939. רגע לפני מלחמת העולם השנייה, הקדיש "עולמי הקטן" את רוב הידיעות לנעשה בארץ ישראל ולטבע המקומי.
9. עולם קטן
"עולם קטן" נחשב על פי המסורת לעיתון העברי הראשון לילדים כי הוא יצא לאור כבר בשנת 1893. העורכים שלו היו אליעזר בן יהודה בכבודו בעצמו, יהודה גרזובסקי ודוד יודילביץ' ובתוכו נמסרו חדשות ועדכונים מבתי הספר ביישוב.
10. שתילים
שדה ספרות הילדים ועיתונות הילדים העברית במזרח אירופה היה בתקופה שלפני הקמת המדינה סוער מאוד, מה שמסביר את פרסום העיתון "שתילים" במוסקבה. בעיתון פורסמו תרגומים לעברית מספרות העולם וסקירות של מדע פופולארי.
11. בן ארצי
הניסיון השני של מו"ל הארץ להוציא לאור עיתון לילדים נקרא "בן ארצי". בחלק הספרותי של המוסף השתתפו כותבים כמו לוין קיפניס וביאליק, בעוד את הלוגו צייר נחום גוטמן.
12. בן כוכב
העיתון "בן כוכב" נועד להיות ירחון ספרותי לכיתות הנמוכות אך הוא שרד רק בשנים 1924-1925. הוא נועד לקוראים בני 9-13 והצלחתו נבעה ככל הנראה משימוש באותיות גדולות והרבה איורים.
13. הקורא הקטן
הטקסטים בעיתון "הקורא הקטן" כמעט לא מתייחסים לציונות או לארץ ישראל. העיתון נערך בדגש על מקראות עבריות וכתבו בו מורים, מתרגמים ומחזאים.
14. הארץ לילדים
עיתון "הארץ לילדים" לא האריך ימים ושרד רק חצי שנת פעילות, במהלכה היו לו 26 מהדורות. עם זאת, הוא השאיר חותם על דורות שלמים של ילדים בזכות הלוגו שאותו צייר זאב ז'בוטינסקי והמדור שכלל שעשועונים, בדיחות לילדים וחדשות אקטואליה.
15. צפרירים
העיתון "צפרירים" היה למעשה דו-שבועון שיצא לאור בלודז', בעוד המערכת שלו ישבה בוורשה. הפיזור הגיאוגרפי השפיע על התכנים שהופיעו בעיתון ורוב דפיו הוקדשו למחזות עבריים, סיפורי עם ותרגום של סיפורים מהמיתולוגיה היוונית.
16. שיבולים
גם העיתון "שיבולים" מוגדר כדו-שבועון והוא יצא לאור בשנים 1922-1923. כל גיליון היה בן 16 עמודים ועל השער נהוג היה להדפיס איורים של ילדים בחיק הטבע. העיתון כלל סקירות אודות אישים מפורסמים, טבע וידע כללי והשתתפו בעריכתו אנשי הגות מפורסמים כמו חיים נחמן ביאליק, לוין קיפניס ויצחק כצנלסון.