לפני כמה ימים נשאלתי מהי מצוינות בעיניי. למרות שהמילה "מצוינות" נגזרת מהתואר "מצוין", שיועד בעברית לתיאור דבר מעולה, כשאנחנו מדברים על מצוינות, חשוב להבחין בינה לבין הצטיינות.

בעיניי, מצוינות אינה שמורה רק לאלו שמקבלים ציונים מצוינים או מגיעים להישגים הגבוהים ביותר. מצוינות היא שאיפה מתמדת להיות טובים יותר, כל אחת ואחד מהמקום שבו הוא נמצא.

תלמיד שהתקדם מציון 60 לציון 80, לאחר שהתאמץ, התמודד עם קשיים ולא ויתר, הפגין מצוינות לא פחות מאשר תלמיד שקיבל 100 בקלות.

מכאן גם הקשר ההדוק שבין מצוינות לבין שוויון הזדמנויות. אי אפשר לצפות מכולם להגיע לאותה נקודה, בלי להביא בחשבון את נקודת הפתיחה שלהם ואת ההזדמנויות שניתנו להם בדרך. האחריות שלנו כאנשי חינוך היא להעניק לכל אחת ואחד את הכלים, הליווי והאפשרות להתקדם.

זו התפיסה שמלווה אותי בפרויקטים שהובלתי לאורך השנים: בהנגשת סביבות ענן לחינוך גוגל ומיקרוסופט לאלפי בתי הספר בישראל, בפיתוח ובהקניית מיומנויות לחיים האמיתיים, בהכשרת צוותי חינוך ובהוראת העברית בשיטת "גם וגם".

בכל אחד מהם המטרה אינה רק להגיע לתוצאה מצוינת, אלא לבנות דרך שמאפשרת ליותר אנשים להתקדם, להצליח ולהיות עצמאיים.

בעיניי, מצוינות אינה להיות טובים יותר מאחרים, אלא לשאוף להיות טובים יותר ממה שהיינו אתמול, ולוודא שלכולם ניתנת ההזדמנות לעשות זאת.