-
כל הגילאים
יום המשפחה כמו פעם
מסיבת יום המשפחה בצהרון עמדה בסימן יום האם, כנוסטלגיה לימים ההם, בעיקר מתוך תבונה ורגישות של לימור שלומי, גננת מוסמכת שמשקיעה בכל אירוע עד הפרט האחרון! רעיונות פשוטים לרגעים מרגשים – יעל צמח-גרינשפון שילדיה זוכים כבר שנה שלישית ליהנות מהצהרון בבלוג מרגש במיוחד
לכאורה אמצע יום רגיל, השעה 15:30 ביום שלישי, יצאנו שעה אחת מוקדם יותר לבלות יחד עם הילדים את יום המשפחה בצהרון לימור. כבר מהרגע הראשון הבנו שכאן חוגגים את יום האם כמו פעם. מישהו כאן חשב שמגיע גם לאמהות שעה אחת של נחת, שעה של שמחה אמיתית.
הגענו לגן נקי תרתי משמע, לא היה שם אף אחד. הילדים התחבאו בחצר האחורית, עסוקים בחזרות אחרונות למופע הכי מרגש בעיר. מעבר לקירות המקושטים בלבבות שציירו הילדים שלנו ליום המשפחה, לא היו כאן אפקטים נוצצים ואורות מהבהבים. סלסילות קש שמהן מציץ לב אדום המסמל אהבה הונחו בחדר הצדדי ורמזו כמה אהבה יש במקום המיוחד הזה לא רק ביום המשפחה. אנחנו עוד נחזור למתנות המקוריות והמושקעות שקיבלנו בסיום המסיבה...
לקול שיר המשפחה השמח, נכנסו הילדים יד ביד, שרים בהתלהבות כל מילה ומילה. האמהות חייכו וצילמו, אמרו כמה מדהים ומקסים ומחמאות נוספות. אבל היה משהו הרבה מעבר לכל מה שנראה על פני השטח, משהו שכל אמא הרגישה בליבה, משהו שהתפרץ החוצה בצורת דמעות, הדמעות הכי שמחות בעולם! אם לימור ודניאלה, יד ימינה, היו גובות שקל עבור כל דמעה, הן היו הופכות למיליונריות תוך חצי שעה בלבד.
זכיתי להשתתף במסיבות רבות כילדה וכאמא עם כל אחד משלושת ילדיי, אבל אף פעם לא התרגשתי כך. כמה פשוט ויפה לצפות בילדים שלנו שרים את השירים האהובים "אלוהים שלי רציתי שתדע", "אלוהיי, שמור נא עלינו כמו ילדים", "המשפחה שלי" והשיא שקשור למלחמה האחרונה – "תנו לגדול בשקט" - משאלה של הילדים בכל הזמנים. אי אפשר שלא לבכות למראה הילדים מושיטים ידיים, מרימים עיניים לשמיים ומבקשים מאלוהים שיתן להם לגדול בשקט, בלי מלחמות, בלי מקלטים, בלי אזעקות וצפירות, פשוט לחיות בשקט ובשלווה!
במסיבה הזו הרגשתי לעומק שבעצם בשביל הרגעים הקסומים והפנטסטיים הללו אנחנו חיים. השירים של פעם שנבחרו בקפידה רבה, התנועות הפשוטות שאף ילד לא חש מאוים בגלל סיבוכים מורכבים שהוא אמור להפגין לפני ההורים, הריקודים הנחמדים שרוקדים עם אמא כך באמצע היום, הפרח האדום שכל אחד הגיש לאמו והתחבק איתה חזק חזק, חיבוק שיש בו כל כך הרבה אנרגיות חיוביות!
בתוך החיים המטורפים של עבודה וקריירה, כביסות וכלים, דד-ליינים, מטלות וסידורים, פתאום היה כל כך מהנה לשיר בקול רם ולהזדהות עם כל מילה, לרקוד ולקפוץ ולהשתובב עם הילד, ולהרגיש כמה טוב שיש אנשים שיודעים לשקף לנו את הדברים האמיתיים בחיים.
מתנות מכל הלב
שולחן עמוס מתוק להמשך השעה המתוקה הוגש לנו, ואז הגיע שלב חלוקת הסלסילות מלאות כל הטוב לנפש ולמזכרת – מעמד לתמונה עם תמונת הילד מחייך באהבה, חיוך שרק לימור משיגה בהפקה ארוכה, קופסת פח עם תמונת הילד שמכילה עוגיות נשיקות לכל המשפחה. כשמסיימים אותה היא הופכת לקופסת תכשיטים לאמא היקרה, שרביט עם לב אדום בקצה וספר תהילים קטן עם תמונת הילד. כל ילד אמר את ברכתו למשפחתו, ולימור ודניאלה כתבו בחריצות את האיחולים מפי הילדים בדף הפנימי של כריכת התהילים.
יהלי שלי כתבה איחלה למשפחתנו שנמשיך לצאת לטיולים, לבלות בפארקים עם כל המשפחה ולבקר את סבתא זמירה. הברכה הזו כל כך ריגשה אותנו, אבל גם עוררה בעיה - למי לתת את ספר התהילים היקר הזה - לסבתא זמירה שהתרגשה מאוד או ליהלי למזכרת כשתגדל.... שאלה למחשבה.
עוד ליום המשפחה עם הילדים:
משחקים והפעלות
דפי עבודה, ספרים ומשחקים להדפסה חינם:
יצירה וקישוט
כתבות תוכן
בלוגים
מיומנויות או לא להיות
-
יעל צמח-גרינשפון04.12.25
-
סערת הבגרות הגמישה תחלוף, כמו שרים, מנהלים ורפורמות שבאו והלכו לפניה. אבל המיומנויות שנפתח אצל התלמידים ילוו אותם כל החיים. בזמן שהמערכת מתווכחת על ביטול מתווה הבגרות הגמישה, חשוב לזכור: המתווה הזה הוא רק מודל אחד. המיומנויות הן תשתית חיים. תפקידנו, כאנשי חינוך, הוא לא להיצמד לכותרת של הרפורמה התורנית, אלא להמשיך להטמיע מיומנויות משמעותיות בכל דרך אפשרית, בכל שכבה ובכל תחום דעת.
הבלוג של יעל צמח-גרינשפון
מלחמת השבעה (באוקטובר)
-
18.10.25
-
שם שצריך להישאר חקוק בלב ובתודעה שלנו לעד. זוהי מלחמת השורשים שלנו, תרתי משמע!
כל הגילאים
חיבורים בין יצורים
-
יעל צמח-גרינשפון14.11.25
-
סבתא זמירה יוצרת ומחברת בין יצורים באמצעות כפתורים ולולאות, כמשל לחיבורים נהדרים בין אנשים שונים! הרעיון פשוט מקסים
תגובות הקוראים