מיועד לגיל: 3-6

מחזה ופזמונים: איילה קורקוס

בימוי: אבי מלכה 

מוזיקה: דביר פרידמן

תלבושות: אלה קולסניק 

משתתפים: עדי ארד, עדי אייזנמן, רוני שובל ,רפי רותם

הצגת ילדים שרצה במשך יותר משמונה שנים משמעותה הצלחה בטוחה ללא ספק.  אני זוכרת היטב את העיניים הצוהלות של בני הבכור ערן במהלך ההצגה הזו למראה הפילים הגדולים החמודים ששרים ורוקדים, חיות היער שמוסיפות להצגה צבעוניות מכל הבחינות והמסר החינוכי - כל אחד הוא מיוחד. הוא היה בן שלוש ונהנה מהחוויה כולה בזכות השירים השמחים, הסיפור שהכיר, האווירה והבילוי בתיאטרון.

הסיפור המקסים "הפיל שרצה להיות הכי", מאת פאול קור, הוא ספר קצר וחביב על פיל פיל שרוצה להיות צבעוני ולא אפור. בעזרת ציפי הציפור הוא מגשים חלום - היא צובעת אותו באדום של החיפושית, בירוק של מר דשא ובצבעים נוספים מהפרחים הצבעוניים. אני אפילו זוכרת את ההערה של הבכור שלי בסוף, כשהפיל חוזר להיות אפור כמו כולם: "אמא, העיניים שלו ירוקות ולא אפורות, הוא לא אפור לגמרי...".

הפעם, שמונה שנים אחרי, לקחתי את הקטנה בת הארבע לאותה הצגה. כמה שדרוגים נעשו, לא בתפאורה הפשוטה המשווה אווירה נעימה של  יער, לא בתלבושות הממחישות את הסיפור, אלא בתוספות הלימודיות שמפעילות את הילדים בנושא חיות על ידי חידות (מי רצה כמו סוסים ועל גבה פסים? זברה!), ימי השבוע (איזה יום היום? ראון? שני? שלישי?) צבעים - נושא חשוב שמועבר באופן ייחודי בהצגה ועוד.

המסר אותו מסר - אין צורך להתבלט, להיות מיוחד זה לא תמיד עדיף והכי חשוב מי אתה מבפנים. אולם לא ברור לילדים מדוע בסוף החליט פתאום פילפיל שהצבעוניות לא עושה לו את זה, לא לגמרי ברור. הסברתי את זה בהרחבה לילדה. עבור ילדים גדולים יותר מועבר מסר שכדאי וצריך ללכת עם העדר, ומזה צריך להיזהר. בקיצור, ההצגה פותחת פתח לדיונים מעניינים,ולכן שווה ללכתעם כל המשפחה ולפתח אחרי כן שיחה.  

ההצגה מתאימה בעיקר לילדים בני 3-5.   

מחיר: 65 שקלים.

לומדים את זה

צבעים

הכרת השונה והייחודיות של כל אחד

מרוויחים את זה

פיתוח מיומנויות חברתיות

זמן איכות עם הילדים

יחסים טובים בין הורים וילדים

 עוד הצגות וסרטים לילדים