כתיבה ובימוי: דקלה כץ

משחק והפעלת בובות: אבי זליכה ודקלה כץ

עיצוב בובות: אירנה ליצקי

עיצוב תפאורה ואביזרים: ויק ציקון

עיצוב תלבושות: דלין בארי

מוזיקה מקורית: יוליה דוכובני

עיצוב תאורה: זיו וולושין

"יש אנשים שמפחדים מחושך, או מחיות טורפות, מעכבישים, מסיפורים על שדים ומכשפות, מאנשים זרים, ממקומות סגורים, אפילו מקולות או צללים של דברים לא ברורים, אך הסיפור שלנו הוא על ילד שלא פחד מכלום, ממש משום דבר…".

כך נפתח סיפור מסעו של סטואי וכלבו האהוב גוץ בחיפוש אחר הפחד. בשדה ירוק ליד אגם כחול הם פוגשים איש זקן, עם עדר כבשים פטפטניות, שמחפש אחר כבשה חמישית אבודה. האיש מספר על יצור נורא שגר בטירה, "אף אחד לא ראה אותו, אך מספיק לשמוע את ה'סקווינק' שהוא משמיע כדי לדעת שהוא באמת יצור מפחיד...". סטואי וגוץ יוצאים בעקבות ה'סקווינק'  ומגיעים אל טירה גדולה ומסתורית - טירתו של ענק הקפיץ. הם מגלים ענק, כלל לא מפחיד ושה'סקווינקים' המפחידים הם צלילי קפיציו ההולכים ומחלידים. הענק מספר שהדבר היחיד שיחזיר לו את כישרונו להפחיד הוא ספריי נגד חלודה שנמצא אצל קונץ – המדען האיום שבנה אותו. לענק הקפיץ יש עסקה – פחד תמורת ספריי. הוא מציע לסטואי להרחיק עד לקצה השני של הכפר, למעבדה של קונץ, שם נמצא הספריי ושם, ברגע שיראה את קונץ הנורא, הוא יגלה מה זה פחד בלי שום בעיה.

המסע של סטואי וגוץ מוביל אותם למקומות שונים ומשונים, אך את הפחד סטואי מוצא במקום שכלל לא חשב עליו.

סטואי וגוץ מטיילים בתוך ספר ענק שדפיו עוצבו בסגנון ה-Pop-up  (הנדסת נייר) ובו כל כפולת עמודים נפתחת לסיטואציה אחרת. הבחירה בשפת הפופ-אפ יוצרת עולם פנטסטי שבו קומקום עשוי נייר שופך תה וספל עשוי נייר מעלה אדים.

 הבובות החמודות והעדינות מאוד שעוצבו מנייר אורז הן דו-ממדיות בהתחלה, כמו ציור מתוך הספר, ובהמשך מקבלות חיים והופכות לבובות בעלות נפח.

השחקנים מוכשרים מאוד, וניכר שלמדו בובנאות על פי ההקפדה לשמור על הריכוז לאורך כל ההצגה (וזה לא ברור מאליו!).

ההצגה עשויה לעילא ולעילא – החל משלב בחירת הנושא – פחדים, שמטריד לא מעט ילדים, וכלה בביצוע ובאופן ההגשה הייחודי והמפתיע המעיד על מקצועיות.