הסדרה "ההצגה הראשונה שלי" בת ארבעה מופעים בשיתוף ערוץ לולי ב"הוט" ובהנחיית ליאורה שלזינגר, כוהנת הפעוטות, המבוססת על סדרת הטלוויזיה "רגע של חיבוק" ותוכניות נוספות בערוץ. אנחנו צפינו במופע "מה אפשר לעשות עם..." שבו הדגש הוא על פיתוח החשיבה, הדמיון והיצירתיות באמצעות משחקים.

סיפור המסגרת מציג את טל ורני – שני "ילדים" (השחקנים עידן בוסיאן וסמדר חרפק) המגיעים לביתה של ליאורה שתמיד שמחה לארח אותם. בחיפוש אחר משחק הם עוברים על פני חפצים שגרתיים שהופכים למשחקים: כיסא, צרור מפתחות, בקבוק שתייה וכו'. כל אלו מלווים בשירים המוכרים של ליאורה שלזינגר שמזמינה את הקהל הצעיר להצטרף לשירה ולתנועה. בתחילת ההצגה אף חולקו רשרשנים איתם הילדים רשרשו בהנאה משך כל ההצגה (בסיום ההצגה הוחזרו הרשרשנים).

המסר המרכזי הוא חיובי ביותר: עם מעט דמיון כל אובייקט הוא משחק. ליאורה מנסחת בחוכמה ובבהירות את מה שכל תינוק מבין לבד – צרור המפתחות של אמא או קופסת מסטיקים מרשרשת הם משחקים אטרקטיביים בהרבה מכל הצעצועים הצבעוניים והמשוכללים שאנו קונים לילדינו. ה"עלילה" אף מתרחשת כביכול בחלל של בית רגיל, מה שתורם מאוד לאמינות של המסר המרכזי – כל מה שנצא סביבנו יכול להיות משחק.

התואר "כוהנת הילדים" שהוצמד לליאורה שלזינגר על ידי יחסי הציבור או מערכת השיווק של המופע אינו מקרי. היא כותבת תכנים ומלחינה חלק ניכר מהתכנים לגיל הרך בהפקות של לולי והופ כמו גם קלטות ילדים שיש בכל בית – סבא טוביה, אצבעות, עץ השירים וכו'. ואכן, כיאה לכוהנת, הרגשתי בחלק ניכר מהמופע כמו בכנס של חזרה בתשובה – המאמינים הקטנים חוזרים בשקיקה אחר דבריה של הכוהנת, משלימים את המשפטים ומשננים את התנועות בהתמדה.

כל אלו לא היו בעייתיים בעיניי כלל אילו המסרים היו נותרים כמתואר למעלה, אבל לא בכך התמצו המסרים שהועברו בהצגה: ברקע התפאורה של הבית ובתפאורה עצמה הופיעו להערכתי לפחות 10 דמיות לולי, ומלמלתי לעצמי "רואים שזו הפקה משותפת לערוץ". בהמשך ההצגה ליאורה מחזיקה בידה ספר של לולי (שאפשר לקנות כמובן) אותו היא מציגה בגאווה לקהל הצעיר ומקריאה ממנו סיפור. בסצנה האחרונה נכנסת דמות לולי (שחקן בתחפושת) לבמה ונשארת עד לסיום ההצגה. בדקות האחרונות של ההצגה לולי מעניק מתנה לשחקנית המשחקת את הילדה, זו פותחת את המתנה לעיני הקהל ומציגה בגאווה בובת לולי בדיוק כמו שמוכרים בלובי התיאטרון עם סיום ההצגה (וכמובן גם לפני). המניפולציה עבדה במטה קסם – כשיצאנו מההצגה הקטנצ'יק ראה ילדה אחת אוחזת בבובת לולי ושאל בתמימות "למה אנחנו לא קיבלנו מתנה בובה של לולי?!".

גייסתי לעניין את המדריך לצרכנות נבונה לילדים, הסברתי לו שאין לנו צורך בבובת לולי כי יש לנו המון בובות בבית, ושכנראה לילדה הזו אין הרבה בובות בבית אז ההורים שלה קנו לה בובה.

הפער בין התכנים התמימים והדידקטיים שליאורה מעבירה כבר שנים בתוכניות הופ ולולי וכן בקלטות הילדים לבין תוכן שיווקי והפעלה של מניפולציות מכירתיות כל כך בוטות על ילדים רכים הוא עצום ובלוט בעיניי. חבל.

מיועד לגילאי: 1-4
כתיבה ובימוי: ליאורה שלזינגר ועופר שפריר
לחנים: ליאורה שלזינגר
שחקנים: ליאורה שלזינגר, עידן בוסיאן וסמדר חרפק
מקום: תיאטרון חולון, שדרות קוגל 11
טלפון: 03-5023001/2/3
אתר: www.hth.co.il

מחיר כרטיס: 35 – 45 ש"ח