במהלך הקריירה המפוארת שלו, הבמאי זוכה פרס האוסקר מרטין סקורסזה הביא לקולנוע את כישרונו בסדרה של סרטים בלתי נשכחים. אך מה לסקרוסזה ולסרטי ילדים?  האם אני באמת רוצה לקחת את ילדי לסרט של במאי שביים את "כנופיות ניו יורק" רווי האלימות וגם את "השור הזועם", “החברה הטובים" “פסגת הפחד" ועוד...  לא ממש ידעתי למה לצפות. הטריילרים שראיתי באינטרנט נראו יחסית תמימים, אבל אז שאלתי את עצמי: סשה ברון כהן ("בוראט" "עלי ג'י") בסרט ילדים? וככל שגברו התהיות והשאלות, כך גברה הסקרנות. כדי למזער נזקים אפשריים נבחרה בתי הבכורה בת ה-11 להתלוות אליי לצפייה בעוד אחיה הצעיר בן ה-8 נשאר מאוכזב בבית.

לצערי,  לאחרונה כמעט כל סרט ילדים שמכבד את עצמו, בעיקר סרטים שפונים לילדים בוגרים, מכילים תוכן עם קריצה מאוד נדיבה לעולם המבוגרים. אלימות, שחיתות ורמיזות מיניות הפכו להיות חלק מובן מאליו" מהעלילה בסרטי ילדים. האם סקרוסזה שיצירתו מזוהה כל כך עם תכנים אלו יצליח להימנע מהם ביצירה לילדים?

אני לא יודעת אם החשדנות המוקדמת שלי ביחס לסרט גרמה לכך שההפתעה מכל רגע ורגע (126 דקות) תהיה עצומה ועוצמתית כל כך, אבל למשך כל אחד מאותם רגעים ארוכים לא הפסקתי לבכות מהתרגשות,  מהתפעלות,  מהתמוגגות ומצחוק. אני מודה, אני בוכה גם מסרטים של דיסני ומפרסומות של קוטג' והדמעות אצלי זה לא בהכרח מדד לאיכות, אבל במקרה הזה – כל דמעה הצדיקה את עצמה ואת חבילת הטישיו שהלכה ואזלה.

הרפתקאה מסתורית מרגשת

בסרט "הוגו, סרטו הראשון של סקרוסזה בתלת מימד, מזמין הבמאי את הצופים למסע מרגש בעולם קסום המבוסס על רב המכר "התגלית של הוגו קברה" מאת בריאן סלזניק. "הוגו" הוא סיפור על ילד יתום המתגורר במסדרונות ובחדרים הסודיים של תחנת הרכבת בפאריס. על מנת לשרוד עליו לשמור על אלמונויותו כמו על סודותיו. מפגש עם בעל דוכן הצעצועים בתחנת הרכבת שגם בדמותו רב הנסתר על הגלוי, מעמידה את הוגו במרכזה של הרפתקה מדהימה שבמהלכה הסודות נחשפים ומתאחדים. ההרפתקה המסתורית נרקמת סביב עולם הקולנוע של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20  לכדי מחווה עשירה לעולם הקולנוע בראשית דרכו.

בסרט, כמו בספר, משולבים קטעים של סרטים מראשית היצירה הקולנועית ובעיקר סרטיו של היוצר ז'ורז' מלייס שהיה ככל הנראה הראשון שהבין את הפוטנציאל רב העוצמה שבמדיום הקולנועי ואחראי על רבים מהאפקטים שמשמשים את עולם הקולנוע עד היום. צפייה בסרטיו של מלייס הם שהובילו את סלזניק לכתיבת הספר, וההרפתקה נרקמה סביב דמותו הטוטאלית. הספר המיוחד "התגלית של הוגו קברה"  מאת בריאן סלזניק, מגולל את סיפור של הוגו באמצעות מילים ואיורים, פרי עטו של הסופר,  המשלימים אחד את השני. "האיורים עזרו מאוד כי הם הזכירו לי סטורי-בורדס קולנועיים", כך מתוודה התסריטאי, ואכן,  הספר שעוסק בעולם הקולנוע בחיתוליו, מנהל דיאלוג ייחודי עם הפורמט הקולנועי וממש מתבקש היה שהסיפור יעבור למדיום הנכון עבורו – קולנוע.

בונוס נוסף בסרט "הוגו"

הסרט מעניק לנו בונוס: שיעור מרתק בתולדות הקולנוע, לא רק באמצעות קטעי הקולנוע הרבים ששוחזרו ונשזרו בסרט, אלא גם תוך שימוש בשפה הקולנועית של סרטים בעיקר בעלילות המשנה של דמויות המפתח בתחנה: בעלת בית הקפה, מוכר העיתונים ובעלת דוכן הפרחים והדמות המשובחת והמרגשת ביותר בהקשר הזה – דמותו של סשה ברון כהן, מפקח התחנה. כמה צחיתי ובחקתי (צחקתי ובכיתי) - שילוב נפלא של סלפסטיק ודיאלוגים אילמים של מחוות והבעות שעברו מסע בזמן, קפצו 100 שנים קדימה ונחתו בכבוד בתלת-מימד של סקרוסזה, בלי שום התנצלות.

לגבי התלת מימד, זו אולי פעם ראשונה שיצאנו מסרט תלת מימד בלי כאב ראש.  פתיתי השלג של פאריס נופלים ברכות משכנעת כל כך שממש מתחשק להושיט את היד,  גלגלי השיניים של שעוני התחנה מקבלים עוצמה מכשפת ומהפנטת, והצופה הופך להיות שותף לתחושה המאוימת של הוגו, כשהוא נבלע בשאון תחנת הרכבת. תלת המימד מוצדק ומשולב בחכמה בעלילה וביצירה ולא גורע מכל המחוות הקולנועית המדוברות. להיפך – הוא גורם להם להיות משכנעות יותר.

ההשראה של הקולנוע של ראשית המאה הקודמת ניכרת בכל מימד בסרט ועל כך כנראה עוד יכתבו סטודנטים רבים לקולנוע. הסרט נוטף תום, קסם וגעגוע, לצד תפיסה רומנטית של היצירה הקולנועית והאמנותית. "אם אי פעם שאלת את עצמך מהיכן מגיעים כל החלומות שאתה חולם בלילה, הבט סביבך.  זה המקום שבו הם נוצרים".  אומר מלייס על תעשיית הקולנוע שלו באחת הסצנות.

סקרוסזה הצליח לעשות בסרט ילדים אחד את מה שיוצרים רבים וטובים לילדים מנסים לעשות קרוב למאה שנה והצליחו פעמים בודדות בלבד: להכניס אותנו לעולם של חלום וקסם קולנועי סוחף ותמים בו הסוף הטוב הוא לא בהכרח פעמוני חתונה ומוצרים מסחריים.

סייג לגיל:  לא בגלל העלילה, אלא בגלל האורך. למעלה משעתיים של סרט – לא כל ילד יעמוד בז, וגם לשבת שעתיים זו בעיה לילדים מסוימים (בטח לא לילדים מתחת לגיל בית ספר שבו הם רגילים לשבת על הטוסיק שעתיים ברצף. אפילו תמר בת ה-11 בעצמה שאלה בשלב כלשהו בסרט "מה השעה? זה לא קצת ארוך?", מה שלא הפריע לה להתרגש ולהתענג וכמובן: למהר ולהשאיל את הספר "התגלית של הוגו קברה" למחרת מהספרייה.

הסרט מועמד -11 פרסי אוסקר, כולל הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר. הסרט זוכה פרס גלובוס הזהב- הבמאי הטוב ביותר.

בימוי והפקה: מרטין סקרוסזה.

הפקה: גראהם קינג, טים הדינגטון, ג'וני דפ.

תסריט: ג'ון לוגאן.

משתתפים: בן קינגסלי, סשה בארון כהן, אסא באטרפילד, קלואי גרייס מורץ, ריי ויינסטון, אמילי מורטימר, הלן מק'רורי, כריסטופר לי, ריצ'רד גריפית, מייקל אלברג, ג'וד לאוו.