בטקס יום השואה שנערך בבית הספר "ארן" מדי שנה מוצגים סצינות להמחשה, משולבים שירים וטקסטים מתאימים, מועמדת תפאורה מושקעת במיוחד והילדים נערכים לטקס בהכנות מרובות ובהחלט לומדים שיעור הסטוריה בדרך שונה שמטביעה את חותמה עליהם כשיעור חשוב לחיים. כל אמירה, כל שם וכל משפט בשיר נבחרים בקפדנות,והמטרה העיקרית מושגת  בצורה הולמת – לזכור ולא לשכוח! הטקס בניצוחה של סיגל מאיר, מאורגן בתבונה וברגישות ומביא בחשבון בכל פעם על פי קונספט אחר ודרך הצגה שונה את נושא השואה בדרך יצירתית ומקורית. כדאי להפיק טקסים חשובים כאלו על פי הקווים המוקפדים הללו.

טקס יום השואה

הטקס המרגש היה עשיר ומגוון וכלל דקלומים, סיפורים אמיתיים, שילובי קטעים מיומנים שנמצאו בגיטאות, הקרנת תמונות של אנשים חסרי אונים שנלקחו בכוח ובזעם על ידי הצורר הנאצי, הצגת ילדים קטנים שיוצאים מפתחים צרים להביא תרופות ושאריות מזון, משפטים מרגשים כגון: "ילד לא מביט לאחור", קטעי דרמה של ילדה שמבקשת ללכת לגן, לראות את אליהו שלא גר בגיטו, לקטוף פרח, לשבוע מארוחה, ליהנות מאוכל ולא לקבל תקציב מנות.

וכמו בחיים, גם בטקס, לא הכל שחור. הטקס תיבל את השכול והעצב בתקווה, באמונה וברצון עז לזכור ולא לשכוח. מילים כמו "אומץ", "הקרבה" ו"נס" מתחדדות; הביטויים השגורים "בריא ושלם", "רצון לחיות" קיבלו משמעות בעלת ערך גבוה יותר.

הטקס נערך ללא תקציב לתלבושות, לאביזרים וליתר חומרים הנדרשים להפקות ענק בימינו. התפאורה המושקעת שצוירה בידיהן הנאמנות של שיר מאיר המורה לאמנות של בית הספר ולבנת אהרוני בת השירות הלאומי בהחלט תרמה לאווירה הנכונה – רקע שחור עם גדרות תיל בצבעי אפור וטלאים צהובים שעליהם הכיתוב הטעון: JUDE. פסים צהובים בתפאורה השחורה היוו סמל לאור הקטן בתוך זוועות השואה של יהודי אירופה.

כל הכבוד לצוות המתכננים והמארגנים, ילדי כיתות ד' שעמלו על החזרות הרבות, שיר מאיר, המורה לאמנות, סיגל מאירי, המורה למוזיקה, המחנכות איריס מאיר ודגנית פינטר וכמובן – ליאור גולני, מנהלת בית הספר. יישר כוח לעושים במלאכה. כן ירבו!

מדריך פרקטי להפקת טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה 

כמה עצות שימושיות לפני שמפיקים טקס:

הכנת הילדים - במסגרת ההכנות לטקס, רצוי להסביר לילדים על החשיבות של השואה, איך מתנהגים (למשל - לא מוחאים כפיים גם אם מאוד מתרגשים, לא מדברים בקול רם).

פתיחה בנאום - נהוג לפתוח את הטקס בנאום של המנהל, למשל נאום הפתיחה של ליאור גולני, מנהלת בית ספר "ארן"  .

שילוב קטעי דרמה - השפע שבו חיים ילדינו, קשה להמחיש מהו רעב, צמא, חולשה, חוסר אונים, כאב ואובדן. ההישרדות היחידה שילדינו צופים בה מוקרנת בערוץ 10. הדרך הטובה להמחיש את התחושה היא באמצעות הצגה על הבמה. רעיונות לקטעי דרמה:

הצגת סצינות להמחשה -

המחיזו את סיפורי המשפחות של ילדי בית הספר.  

מספר על היד

מעשי הגבורה הראויים להערצה, כלפי חסידי אומות העולם שהצילו יהודים רבים.

הסיפור של יאנוש קורצ'אק

הקראת שמות הסבים והסבתות של ילדי בית הספר שהיו בתופת וניצלו.

דקלום - תנו לילדים לדקלם משפטים, שירים וקטעי סיפור נבחרים:

יזכור

נרות שונים יש בעולם

הדלקת משואות לזכרם - המחישו את החובה לזכור ולהדליק משואות לזכרם של נספי השואה. כל ילד ידליק משואה לזכר:

6 מיליון יהודים שנרצפחו על ידי הצורר הנאצי.

הפרטיזנים שנלחמו ביערות באויב הנורא.

המחנך היהודי הדגול יאנוש קורצ'אק שנספה במשרפות הגיטו.

חסידי אומות העולם שעזרו ליהודים.

ניצולי השואה שניצלו והפליגו לארץ ישראל וטבעי בלב הים.

הלוחמים היהודים שנהרגו במלחמת השחרור למען הקמת מדינת ישראל.

שילוב תמונות – כדאי להקרין על מסך תמונות מתחלפות של יהודי אירופה בתקופת השואה, בייחוד בקטעי הקישור.

שילוב קטעי שירה ומחול:

כאן התחנה טרבלינקה

אלי אלי שלא ייגמר לעולם

ילד לא מביט לאחור, הוא מביט קדימה

שמע ישראל אלוהיי

 לראות את האור

על דעת רחמי

חומות חימר

מנגינת סרט השואה "החיים יפים"

שילוב משפטים – כיתבו משפטים קצרים וברורים או תנו לילדים לדקלם משפטים במהלך הטקס:

לעולם לא עוד

לא נשכח לעולם

ילדות אבודה

אי אפשר לארוז חיים שלמים למזוודה אחת

לזכור ולא לשכוח

משך הטקס - בנו טקס במשך זמן סביר של עד שעה.

העברה ברורה של המסר – שלבו קטעים שיעבירו באופן חד משמעי לדורות הבאים את הזוועות שחוו יהודי אירופה בשואה – לזכור ולא לשכוח!

עוד לא אבדה תקוותנו – תבלו את השכול והעצב בתקווה ובאמונה לעתיד טוב יותר. לצד משפטים כמו "פחדתי נורא" ומילים קשות כמו "מוות", "סבל", הזכירו גם גיבורים ומילות אור. בתוך סיפורי הזוועה שלבו סיפורי ניסים ואזכורים של חסידי אומות העולם שהצילו יהודים רבים.