בירושלים נוהגים תושבי השכונות היהודיות והחרדיות הוותיקות להניח את חנוכיות השמן שלהם על אדן החלון או במיכלי זכוכית מיוחדים (מעין אקווריומים עם ארובה) שמוצבים על יד שער או פתח הבית, זאת על מנת לקיים את מצוות פרסום הנס (נס חנוכה). הרחובות המוארים לאור החנוכיות נחשב לאחד מהמאפיינים הייחודיים לבירתנו, ותיירים מכל רחבי הארץ והעולם מתגודדים בערבי חג החנוכה ברחובותיה הצרים של העיר ומתפעלים מהאווירה המוארת והחגיגית.

בעשר השנים האחרונות סיורי החנוכיות הן אחת מאטרקציות חנוכה המבוקשות. הפופולריות שלהם גוברת משנה לשנה וההיצע גדל. סיורים מתקיימים ברחובות הרובע היהודי בעיר העתיקה, באיזור מאה שערים, בנחלאות ובמקומות אחרים ברחבי העיר.

זאת הפעם הראשונה שאנו מצטרפים לסיור כזה כמשפחה (יש משפחות הנוהגות לעשות זאת בכל שנה) - הסיור של יד בן צבי "עיר עוטפת אור" - סיור בהר ציון העיר העתיקה ובכותל.

ההיצע כה גדול שאפילו מוסד כמו יד בן צבי, מציע סיורים נוספים בעלי אופי שונה במקביל לסיור הזה, כך שבשעה 16:30 באחד מימי חנוכה ברחבת שער יפו ההמולה הגדולה מעוררת התפעלות. שילוב רעשני של רוכלים המוכרים את מרכולתם (תירס וסחלב חם) ושל עשרות רבות של מדריכי קבוצות מצוידים ב"מדונות" ושלל מטריות או שרביטים מוארים, ומאות רבות של אנשים בזוגות ובמשפחות המנסים למצוא את הקבוצה הספציפית שלהם. במרכז הרחבה מוצבת חנוכייה ענקית של חב"ד שמתקינים או מתקנים בעזרת מנוף. בקיצור, בלאגן.

בפינה שקטה יחסית לצד מתקן "רול-אפ" מתנדנד ברוח הקרה, שמחנו לגלות 3 בחורות צעירות שמייצגות את יד בן צבי. שתיים מביניהן עסקו בעניינים המינהלתיים - רשמו את חברי הקבוצה שהגיעו ודאגו לטלפן לכל המאחרים. את השלישית הציגו כמדריכתו הצמודה העונה לשם הייחודי "ראשונה".

לאחר כ-20 דקות המתנה למאחרים (מאוד קשה להגיע לעיר העתיקה בערב כזה, חניון ממילא מלא עד אפס מקום והרחובות המובילים אליו פקוקים) הוחלט לצאת לדרך ושהמאחרים הקיצוניים ישתלבו בהמשך הסיור.

שמחתי לגלות שהמדריכה ראשונה לא נעזרת ב"מדונה" ואף לא במטרייה על מנת להוביל את קבוצתנו. בחינניות ובעדינות היא הובילה אותנו בסימטאות המובילות להר ציון ומשם בחזרה לאזור בית הכנסת החורבה, תוך שהיא עוצרת ומסבירה בהתלהבות רבה על ההיסטוריה של העיר העתיקה בימי הורדוס ומרים החשמונאית ועל התככים בשלטון בארץ ובעיקר בירושלים בירתה.

למשפחה עם ילדים קטנים קשה לעקוב אחרי הפרטים האלה, אבל המדריכה ראשונה פנתה אל הילדים ושאלה אותם שאלות בגובה העיניים, וכך שמרה על הקשב שלהם כמעט לאורך כל הסיור, תוך שהיא מצ'פרת את הילדים שעונים לה במטבעות שוקולד.

כשהגענו לבית הכנסת "החורבה" במהלך הסבר שמעט התמשך על הרמב"ן ועל עלילת דם שסוכלה בבית הכנסת, נפרדנו מהקבוצה בגלל צרכים טבעיים של הילדים, ולאחר מכן חברנו לקבוצה לקראת הירידה לכותל, כנראה שפספסנו את הסימטאות המרשימות ביותר (רחוב משגב לדך ותפארת ישראל), וכשעברנו בהן בדרכנו חזרה לרכב, כבר כבו הנרות בחנוכיות.

למרות ההדרכה המצוינת ומלאת ההתלהבות, הצעידה בקבוצה של למעלה מ-20 אנשים קשה מאוד בסימטאותיה הצרים וההומים עד אפס מקום, קשה להאזין באמת ובנחת לדברי המדריכה כשברקע מדריכים רבים ממוסדות אחרים שמסבירים לקבוצותיהם ב"מדונות", מנגנים או משמיעים מוזיקה או אפקטים קוליים המנסים להתגבר על המולת ההמון (לטעמי זה ממש לא היה עוזר אם היה גם לה "מדונה", רק הופך את העניין לגרוע יותר, רעשני ונמוך).

תופעת החנוכיות בירושלים בהחלט מרהיבה וממש אסור לוותר עליו כחוויה משפחתית, לכן, למשפחות עם ילדים קטנים (מתחת לגיל 6) נראה שכדאי לטייל באופן עצמאי ברחובות, להמעיט או להרחיב בהסברים בהתאם לכושר הריכוז המשפחתי, לשלוט בעצירות הסנדוויץ' והשירותים ולהכניס בסיור את הקשר ההיסטורי המשפחתי לירושלים אם יש כזה.

פרטים ולהרשמה ביד יצחק בן-צבי.

טלפון: 02-5398855

[email protected]