הילד שלכם מתקרב לגיל 6 וזוהי ללא ספק תקופה מרגשת, בה אתם ההורים מתכוננים לקראת המעבר מתקופת הגן אל כותלי בית הספר. עם זאת, המעבר אינו בהכרח קל או מובן מאליו, וכדי שדרכו של הילד בבית הספר תהיה מוצלחת ונכונה, יש כמה תחומים שיש לבחון במסגרת יכולותיו. "בשלות" במעבר מהגן אל כיתה א' מחולקת לארבעה תחומים הדורשים התייחסות: התחום הקוגניטיבי, המוטורי הרגשי והחברתי.

בכתבות הקודמות התמקדתי בחשיבותם של הכישורים הרגשיים (הכנה רגשית לכיתה א') והחברתיים (הכנה חברתית לכיתה א') הנדרשים מהילדים כיוון שהם הבסיס הנכון לתחילתם דרכם כתלמידים. הפעם נתמקד ביכולת הקוגניטיבית של הילדים – כלומר בכישורים השכליים שלהם.

מהי בשלות קוגניטיבית?

הכישורים הקוגניטיביים מתייחסים ליכולות החשיבה, התפיסה, השפה, הלמידה והזיכרון של הילדים. כך לדוגמא, ילד "בשל" מבחינה קוגניטיבית הוא ילד שמצליח לחשוב באופן לוגי, קוהרנטי, ממוקד ועקבי, פועל בהתאם להוראות ומסוגל לפתור בעיות ולעמוד במשימות לימודיות שונות ולא באופן אסוציאטיבי ואימפולסיבי.

הבשלות הקוגניטיבית-שכלית כוללת כמה מיומנויות שחלקן הגדול נרכש כבר במהלך תקופת הגן וכן בלמידה וההתנסות בבית:

• יכולת תפיסה מרחבית והרכבת תבניות (כגון פאזלים או גופים הנדסיים).
• תפיסת כיוון נכונה (ימין ושמאל), הבנת מושגי יחס (לפני, אחרי, בין, בתוך) והתמצאות בסביבת המגורים הקרובה (כתובת, שכונה וכדומה).
• זיכרון לטווח קצר וארוך.
• אבחנה חזותית.
• אבחנה שמיעתית ומודעות פונולוגית (חלוקת המילה להברות, חריזה).
• יכולת שפתית ואוצר מילים בסיסי, יכולת לבנות משפטים ולהביע רצף רעיוני בשיחה.
• הבנת רצף וסדר (באמצעות הכרת המספרים וספירה עולה, הכרת ימות השבוע, שחזור סדר אירועים – לפני ואחרי, עבר, הווה ועתיד, ועוד).
• ידע כללי סביר ומענה על שאלות בסיסיות (כגון: היכן אני גר, מה שמי, מהו מספר הטלפון בבית, שם הוריי ובני משפחתי ועוד).
• יכולת למלא הוראות מורכבות – אפשר לדוגמא לבקש מהילד לסדר את החדר ואז לערוך שולחן ל-8 סועדים. בדרך זו הילד מתמודד עם כמה משימות שדורשות תכנון וחשיבה ולזכור כמה פרטים בו זמנית – איך עורכים שולחן,  איך מניחים את הצלחות והסכו"ם , כמה אנשים וכדומה. דוגמא נוספת היא לבקש מהילד לקחת טוש, להניח בתוך כובע ולהניח את הפריט על השולחן בפינת התחפושות בגן – כאן מתמודד הילד עם מורכבות של הבנה, זיכרון ורצף והוא מבצע משימות לפי שלבים והנחיות.
• חידוד טווח הריכוז והקשב, מיקוד הקשב לפרק זמן ארוך יותר (45 דקות לפחות שזהו זמן מהלכו של שיעור בבית הספר ללא הסחת דעת וכדומה).

לכאורה , כל היכולות האלו נראות ברורות וקלות להורים רבים, אך לא כל הילדים מסוגלים ליישם אותן.

הכנה קוגניטיבית – מדריך פרקטי

איך תוודאו שהילד שלכם מוכן לקראת האתגר והאם אתם יכולים לסייע לו?

"קשר של אהבה לילד פותח למעשה את השער מבחינת הכנת תנאים מתאימים לפיתוח שכלי של הילד. אך מה יעבור דרך אותו שער אינו נקבע על-ידי אהבה בלבד". (פרופ' פנינה קליין, 1985).

פרופ' פנינה קליין, פסיכולוגית וכלת פרס ישראל לחינוך, טענה כי ההורה והגננת צריכים להעניק לילדים תיווך עם משמעות – כלומר להעניק משמעות ערכית ורגשית לתכנים ולפעילויות הסובבים אותם. בדרך זו ניתן יהיה "לגייס" את הילד ולעודד אותו לשיתוף פעולה ולהבליט את המסרים החשובים. אני מאוד מאמינה בגישה הזו, כי היא מאפשרת לרתום את הילדים לתהליך שעומד לפניהם ולאפשר להם לחוות בהצלחות.

במה חשוב להתמקד?

תיווך – למעשה מדובר ב"עטיפה" של כל הגירויים, החוויות, האנשים, האירועים והרגשות הסובבים את הילד תוך הדגשת ערכים חברתיים חשובים. כבר בתחילת חייו מקבל הילד את המסרים הללו גם באמצעים לא-מילוליים, מהוריו ומסביבתו באמצעות חיוכים, אינטונציה, הבעות פנים או קצב נשימה ובגיל בוגר יותר כמובן באופן מילולי.

הנגשה והפשטה – חומרים לימודיים בסיסיים שאינם משמעותיים לילד או שאינם מובנים לו יכולים להיות מעניינים יותר אם נקרב אותם לעולמות התוכן שלו. לדוגמא – ילד שמתקשה בספירה של עצמים או בתרגילי חשבון בסיסיים, יכול להביע עניין גדול יותר אם נספור איתו סוכריות או דמויות משחק שהוא אוהב (קלפים, בובות וכדומה).

לימוד דרך חוויה – טיול בטבע למשל יכול לספק לילד חומר מצוין להפעיל אצלו את מערכות ההתנהגות (כגון מערכת ההשוואה, התכנון והזיהוי). הטיול יאפשר לו ללמוד דרך חושים (ריחות, צבעים מישוש – באמצעות דשא, פרחים, בעלי חיים ועוד) וייצור עבורו מסגרת לימוד חדשה ומעניינת.

העשרת השפה – כדי לשפר את היכולות הקוגניטיביות של הילד, רצוי להרבות איתו בשיחות בשפה ברורה ומובנת עבורו , ובכך להעשיר את היכולת השפתית שלו כדי שידע כיצד לנהל שיחה, לבנות משפטים תקינים ועוד.

אוצר המילים וכישורי תחביר - אפשר לסייע לילד להעשיר את אוצר המילים שלו על ידי הקראה של ספרים ומשחקי מילים, ובכך ללמד אותו כיצד נבנה רצף בסיפור (התחלה, אמצע, סוף) וכן סיבה ותוצאה. ההקראה מפתחת את הידע שלו ואת השפה, מאפשרת לו לסגל מיומנויות של הקשבה לאורך זמן ומפתחת את הדמיון והסקרנות.

פיתוח מודעות פונולוגית – עזרים פשוטים כמו עיתונים, מספריים ודבק יכולים להיות דרך יצירתית ללמידה. תנו לילד לגזור אותיות ולחבר מילים ולהדביק אותם על גבי דף, עניינו אותו בתמונות במגזינים ועודדו אותו לתאר מה הוא רואה. כך גם תשפרו את יכולת המוטוריקה העדינה ותעסיקו אותו בלמידה חווייתית.

פיתוח יכולות שיום (שם) -  תרגלו עם הילד שמות של בעלי חיים, רהיטים, חפצים ומקומות שהוא מכיר.

פיתוח כישורים חשבוניים – אפשרו לילד לבצע פעולות חשבון פשוטות באמצעות משחק או שיתוף באחת מהפעולות היומיות. לדוגמא: תנו לילד לעזור לכם בעריכת השולחן לארוחה – כמה סועדים יש, כמה מזלגות, סכינים וצלחות צריך? ואם מישהו יתווסף או מישהו לא יגיע – האם מספר הכלים על השולחן יישאר זהה או ישתנה?

שיפור מיומנות הקשב – אפשר לעודד ילדים המתקשים לשבת או להתרכז לאורך זמן באמצעות משחקים לשיפור יכולת הריכוז (משחקי קופסא וזיכרון) או באמצעות פעילות אינטראקטיבית כגון אתרי למידה ומשחקים חינוכיים.

חוויות כדרך חיים – עודדו את הילד לספר לכם את חוויותיו והתרשמותו מדברים שעבר במהלך היום – תשאלו אותו שאלות, תביעו סקרנות ועניין בדברים עליהם הוא מספר, הקדישו לו זמן ושתפו אותו גם בסיפור אחד שלכם שתואם את גילו, כך שהשיח ביניכם יהיה פתוח ותקשורתי ככל האפשר.

כיתה א' מותאמת מכל הבחינות לילדים הנכנסים ללמוד בה, והיא יכולה להיות חוויה מרתקת, מאתגרת ומהנה לילדים, המגיעים אליה סקרנים ומלאי מוטיבציה.

אם בכל זאת קיים אצלכם חשש שהילד שלכם עדיין אינו "בשל" או מתקשה בחלק מן התחומים, פנו לאבחון וייעוץ מקצועי שם יעריכו את יכולותיו בכל אחד מהתחומים הנדרשים ואת גודל הפער שלו ביחס לילדים אחרים בגילו.

נכון, לא כל הילדים בשלים לכיתה א', ואם בעבר היה להורים חשש גדול יותר להשאיר את ילד לשנה נוספת בגן, כיום התמונה שונה. ישנה מודעות גדולה יותר סביב רמת המוכנות לכיתה א', אך חשוב לזכור שאם עושים זאת נכון, אפשר להפוך את הדרך של הילד בבית הספר לחוויה נפלאה ומעשירה ולמנוע תסכולים מיותרים.

רינת ישראל היא גננת ויועצת חינוכית.

עוד על הכנה לכיתה א':

הכנה רגשית לכיתה א'

הכנה חברתית לכיתה א'

מבחר תכנים להכנה לכיתה א'