מהרגע הראשון ובמשך כמעט שעה התפקע הילד בן החמש מצחוק למראה התעלולים והשטויות המצחיקות של שלוץ וקראכץ - פעלולי גוף כמו גלגלונים, דקלומים מהירים מעוררי השתאות (נסו לומר יותר משלוש פעמים ברצף "שלוץ וקראכץ"...), ג'אגלינג, תרגילי מהירות ידיים וקסמים נוספים. לשאלתו איך הם עושים את זה, עניתי בקצרה: "זה הקסם האישי שלהם! כל אחד הוא מיוחד".

שני הליצנים – שלוץ וקראכץ מחפשים עבודה לאחר שנסגר הקרקס שבו עבדו. הם מנסים להיות ספרים, מלצרים, זמרים, עובדי מפעל, ועוד. כל הניסיונות יוצרים סיטואציות מצחיקות להורים ולילדים כאחד. אפילו בן השנתיים וחצי התמוגג ממראה התספורת החדשה של הלקוחה ומההגשה המצחיקה של האוכל על ידם. למרות רצונם העז להיות רציניים, הם מביאים את הליצן שבהם לכל עבודה אליה הם מנסים להתקבל והדבר יוצר סיטואציות קומיות מאוד.

התפאורה והתלבושות פשוטות וצבעוניות, הכל משדר משהו פשוט ואמיתי ללא אפקטים ופעלולי פירוטכניקה משוכללים, וזה מה שעושה את ההופעה לנוגעת ללב ובעצם ממחישה את הסיפור האמיתי הפרטי של הליצנים בצורה ראויה. לליצנים יש אקורדיון, מזוודה וכיסא, ובאמצעותם הם יוצאים למסע משותף לחיפוש האני העצמי תוך כדי תמיכה זה בזה שמדגישה את החברות המקסימה ביניהם.

בסוף המסע, מיואשים לגמרי, הם פוגשים ילדה המרותקת למיטתה ויוצאים איתה למסע בדמיון, מגשימים עבורה את חלומותיה הבלתי אפשריים, ומגלים תוך כדי כך את ייעודם האמיתי – להצחיק, לשיר, לרקוד ולקפץ, להיות ליצנים רפואיים שעושים שמייח לחולים בפרט ולילדים ומבוגרים בכלל.

מחזה פיוטי, מצחיק ועמוק, בעל מסר של דאגה לזולת וריפוי באמצעות שמחה והומור.

אורך ההצגה: 45 דקות.

ההצגה נצפתה במוזיאון תל אביב לאמנות.

מיועד לגיל: 3-6

תיאטרון: המילה

כתיבה והלחנה: רועי בירן.

שחקנים: גיל לוי, הראל קרטס ורועי בירן.

תפאורה: אלעד שפע.

תלבושות: גליה גינזברג.

נושאי לימוד: ערך הנתינה, העזרה וההתחשבות, הכרת השונה והייחודיות של כל אחד

עוד הצגות וסרטים

לכל מקומות הבילוי שניסינו

מקומות בילוי חינם בישראל

כל מקומות הבילוי לפי א"ב

כל הבילויים המתחלפים

פעילויות חינם