החופש הגדול....שתי מילים תמימות שכאלה. כשהיינו ילדים כל השנה התנהלה סביב החופש הגדול. נהגנו להכין לוח של ספירה לאחור, סופרים את ימים, מחכים, מתכננים, חולמים על ים, ארטיקים, סרטים, טיולים, לקום בצהריים ומה לא. והחופש הזה, היה באמת גדול וארוך, אבל תמיד תמיד לא ממש הספיק ורצינו ממנו עוד, עוד קצת.

והיום? היום אנחנו הורים, יש לנו ילדים משל עצמנו, קטנים או גדולים, או גם וגם. שתי המילים האלה "החופש הגדול" כבר לא כל כך תמימות, להיפך, אפילו אולי די מאיימות. החודשיים האלו, 60 ימים רובנו היה מוכן לוותר עליו די בקלות. כן, נראה שעדיף לקום בשש, להכין סנדביצ'ים, להעיר, להלביש, לארגן ולהסיע לגן ולבית הספר מאשר לקום שעה יותר מאוחר ולמצוא בית הפוך וכיור מלא כלים אחרי מסיבת פיג'מות, או לשלוף אותם חצי ישנים ולהעמיס אותם אתכם לעבודה כי הקייטנה נגמרה ואין סידור אחר.....

איך באמת אפשר לשמור על עצמך בחופש הזה? אתם מאבדים סבלנות, נמאס לכם, כועסים, לחוצים, עצבניים. ואתם אומרים: הילדים משגעים אותי, החופשה הזו מטריפה אותי, איך אפשר לסבול את זה, שייגמר כבר....ואני אומר שהכל זה עניין של בחירה, הכל קשור לרצון שלנו.

מי רוצה לאבד סבלנות? מי אוהב להיות כעוס ועצבני? מי נהנה להיות לחוץ? אני ממש יכול לשמוע אתכם מסננים בתימהון. זהו שיש כאן איזה פארדוקס שכדאי לפתוח אותו.

הופכים את הרע לטוב

פרדוקס אני אומר ואני מתכוון למצב האבסורדי הזה בחיים שלנו שאנחנו נמצאים בסבל כאשר ברור לנו שאנחנו לא רוצים להיות בו. ובעצם, אפשר להניח, ואני מקווה שכולכם תסכימו איתי, שכולנו רוצים שיהיה לנו טוב. אז נכון שהטוב של כל אחד ואחת מאיתנו הוא שונה, אבל עדיין טוב זה טוב, ועצבים, כעס, תסכול ולחץ זה ממש ממש לא טוב.

זווית קצת שונה להסתכל על הדברים היא לנסות להבין מה יש בנו שמצליח לשכנע את עצמנו שברע הזה יש טוב, כלומר, איך התודעה שלנו משכנעת את עצמה שהרע הוא בעצם טוב, וככזה אנחנו מקבלים אותו וחיים איתו בשלום.

אז מה טוב בזה? מה טוב בלהיות עצבניים וכועסים?

הטוב במקרה הזה הוא די פשוט: הילדים שלנו מאושרים, הם עושים חיים, נהנים ומה זה אומר עלינו? זה ברור, אנחנו הורים טובים, אנחנו בסדר.

כלומר, אנחנו כהורים מקבלים אישור שאנחנו הורים טובים ומוצלחים ומוכנים לשלם את המחיר של הסבל והכעס בתמורה.

אז רבותיי, אני מצטער לאכזב אתכם, אם אתם לא רואים את עצמכם כהורים טובים, אם אתם לא מאמינים בהורות שלכם, הרי שאין מחיר בעולם שתשלמו ושיהפוך אתכם לכאלה, והמחיר שאתם משלמים, המחיר הזה הוא זמני בלבד, שורד יום או יומיים, ומלווה אתכם מחופשה לחופשה.

כן, אפשר לשבת בסוף הקיץ ולערוך מאזן מסכם, נסענו, ביקרנו, עשינו, קנינו, ראינו, שילמנו...אבל, וזה אבל חושב, המאזן הזה עמוס ככל שיהיה, עם כל הכבוד, לא יהפוך אף אחד מאיתנו להורה טוב יותר או מסור יותר לילדיו.

רבים מאיתנו, מנסים לקבל אישור על מי שאנחנו ממשהו חיצוני, והחופש הגדול הוא זו דוגמא נהדרת, דוגמא לאישור ענק שאנחנו קונים בכסף, עצבים, כעס, ויתור עצמי, חוסר סבלנות - אישור שדוהה בתוך ימים ובדרך כלל לא מחזיק מעמד עד לחופשה הבאה. מישהו אמר סוכות?

מדריך פרקטי לחופש הגדול

לשמור על הרוגע והשפיות, לשמור על עצמנו בחופש הזה זה לשאול את עצמנו כבר עכשיו;

• איזה הורים אנחנו?
• מה באמת חשוב לנו כהורים? כבני אדם?
• מי אנו רוצים להיות למען ילדנו? למען עצמנו?
• על מה נוותר? על מה לא נוותר?

אם נצליח לענות על השאלות האלו, אם נלמד להכיר בערך שלנו כבני אדם ובערך האמיתי שלנו בתור הורים, הרי אז נוכל לשחרר את הנטל, נוכל לוותר על האישור הזה ולא נסכים לשלם מחירים שהם יקרים לנו מדי, שהופכים את חיינו ללא נעימים.

ושאלה קטנה לסיום - כאשר אתם עצבניים, כעוסים או סתם חמוצים ולחוצים, איזה הורים לדעתכם הילדים שלכם פוגשים, הורים טובים ונחמדים? הורים שבאמת כיף איתם? הורים שהם מעריכים?

אז טיפ קטן - תעשו בקיץ את מה שנכון לכם, תעשו את הבחירות הנכונות לכם, תשקיעו ותבלו, תלכו לים ולסרטים, קייטנות וטיולים, סעו לחו"ל, או סתם לאילת אבל תמיד תמיד, והייתי ממליץ אפילו בכל בוקר, אל תשכחו לשאול את עצמכם: איזה אבא אני רוצה להיות היום? איזו אמא אני רוצה שהילדים שלי יפגשו?

זה בידיים שלכם, ושיהיה חופש גדול נעים ומהנה לכולנו.

דן כהן, מאמן אישי ועסקי, המדריך האישי לחיים נכונים והבעלים של 2C2B

עוד בלוגים ותובנות של דן כהן:

משפיעים על הנוכחות

מרוץ החגים

תקשורת נכונה עם הילדים