כמו בכל דרמה טובה, כשכתבתי את הדי.וי.די שלי אוּריקן, הייתי חייבת להוסיף לעלילה את הדמות של הרע האולטימטיבי - זה שמחבל בכוונותיו הטהורות של הטוב ומהווה מכשול בדרך למטרתו הנשגבה. לתפקיד נבחר ברוב קולות (הקול הפנימי שלי והקול שלי) - הפח השחור. זוכרים אותו? עגול, קטן עם שתי ידיות ומכסה ופס צהוב. פעם, כשהיינו ילדים, היו רק הפחים האלה - הם עמדו בכל מקום: מחוץ למכולת השכונתית, בחצרות הבתים ובחדרי האשפה של בנייני המגורים. לפנות בוקר נהגו פועלי האשפה להניף אותם באוויר בזרועות שריריות, והמכסה שלהם היה נפער כמו פה ומקיא את תוכנו אל משאית הזבל.

ככה הכל היה פעם - פשוט.

היום זה כבר סיפור אחר. היום כבר אי אפשר לזרוק סתם את הזבל לתוך פח אשפה שחור. היום, בשביל להיפטר מהאשפה בבית צריך ללמוד תחילה לתואר שני במדעי הסביבה.

מזדהים? כנראה שגם אתם "אחרים", "שונים" - כאלה שלא ממחזרים ולא ממיינים - שפשוט רוצים לקשור את השקית, לקוות שאין חור בתחתיתה שממנו יטפטף המיץ ולהיפטר מהסירחון למטה בפח ההוא השחור הקטן עם הפס הצהוב - כמו שהיינו עושים פעם.

ואל תבינו לא נכון! אני לא משתייכת אליכם, הרי אני כותבת בלוג בנושא מיחזור - אני מאלה שממיינים קבוע, אני אוהבת "לשחק בזבל"; להקצות בבית שקית או מיכל לכל סוג פסולת, לשטוף, לשטח, לנגב, לגזור ותוך כדי כך להפליג בדמיוני למפעלי הענק שלוקחים את פחית המטרנה המקומטת שלי והופכים אותה לספינת חלל, או את בקבוק הקולה לשטיח פרסי מקורי – אני מאלה.

אבל למענכם, המבולבלים שמתגעגעים רק לריב עם בן/בת הזוג או עם הילדים "מי מוריד היום את הזבל?!", ומרגישים קצת מחוץ למעגל (המיחזור), הנה כמה דברים שיעשו לכם קצת סדר בבלאגן ויהפכו את עניין מיון הפסולת להרבה יותר ידידותי למשתמש:

מיון ומיחזור – מדריך פרקטי

בשלב הראשון דאגו שיהיה לכם בבית את הדי.וי.די אוּריקן - הוא נעים ונוח לצפייה (מגיל שנתיים ועד לגיל 92) ומסביר באמצעות סיפור נוגע ללב (בלי מילים מסובכות כמו למשל 'קיימות') ושירים מקסימים בדיוק כיצד ממיינים אשפה ולאיזה סוג של פח או מיכל איסוף כל דבר הולך.

עכשיו אחרי שאוּריקן צייד אתכם בכל הידע הנדרש, גשו לאחד מהמרכזים למיחזור ומיון פסולת ביתית. אלה נמצאים היום בכל מרכז מסחרי, מתנ"ס או מרחב ציבורי אחר.

גם אני הייתי השבוע במרכז כזה ומה אגיד לכם, יש שם הכל! לכל חפץ שאתם יכולים לדמיין לעצמכם יש מענה בצורת מיכל איסוף. במקום עומדים מיכלים בצורות, צבעים וגדלים שונים והם (שבראשי ישר הופכים תהליך של האנשה) מזמינים אתכם להפריד ברינה ובדיצה. משוויצים בטיב וביכולת הקיבולת שלהם, מנסים למשוך את תשומת לבכם ולהצדיק את קיומם וייחודם מהשאר:

מיכל מנצנץ לאיסוף זכוכית- עליו מודפסים ציורים של צנצנת קפה, צנצנת ריבה ובקבוק שמן (למקרה שלא ידעתם מה עשוי מזכוכית).

מיכל מיוחד לאיסוף מתכת - מיכל חזק וקשוח במיוחד (הרי צריך בטן חזקה ושיניים טובות כדי ללעוס ולבלוע אל קרביך קופסאות שימורים עם שוליים חדים וחותכים).

מיכל לאיסוף נייר – המיכל המוכר, אך בשינוי אדרת (לא עוד מיכל ירוק ועליו הכתובת התמימה של האגודה למען החייל: "נייר אספת, לחייל עזרת", אלא כזה עם ציורים של קופסת דגנים, עיתונים וספרים.

מיכל לאיסוף פסולת אלקטרונית - מין מיכל חכם והייטקי, כסוף מטאלי עם ציורים של מחשב, מגהץ וטוסטר.

מיכל ענק לאיסוף קרטונים גדולים - גבוה ורחב כמו הבריון של החבורה.

פח לאיסוף סוללות - צהוב עם חריץ קטן (לטובת השחלת הסוללות הריקות) שפיו נעול במנעול והוא קשור לכלוב הבקבוקים המוכר בשרשרת מתכת - שניהם כמו שתי חברות טובות צמודות זו לזו מחזיקות ידיים.

מיכל איסוף בגדים ישנים - מיכל חייכני עם חוש מיוחד לסטייל ולאופנה.

עמדתי נדהמת מול חבורת הפחים המרשימה וחשבתי עליכם, המיחזורופובים - מרכז מיחזור ומיון פסולת ביתית שכזה עבורכם הוא כמו קבוצת תמיכה. הכל ברור, הכל מוסבר, הכל כתוב או מצויר, קל להתמצאות ולא מאיים. בקיצור, גם אתם סוף סוף יכולים להרגיש שייכים - גם אתם יכולים למיין אשפה למיחזור!

על אף שהציק לי שמרכז מסוג זה המשרה עלינו אווירה של 'שמירה על העולם ומשאביו למען עתיד ילדינו' ראוי שיהיה קצת יותר נקי ומסודר, הייתי די מרוצה. שאפתי אל ריאותיי את ניחוח הזבל והתחלתי לחזור לכיוון מכוניתי כשלפתע, בצד הבחנתי בפח שחור, כזה עם פס צהוב - כמו פעם, כמו הפח השחור הרע שלי מ"אוּריקן". הוא, בניגוד למה שמסביבו, דווקא היה נקי, עומד צנוע מעט, נוטה על צידו, רחוק מכל ההמולה ותשומת הלב של מיכלי המיחזור החדשים, נשכח ועצוב.

ליבי יצא אליו ונמלאתי אמפטיה וחמלה ו... פתאום נפל לי האסימון - מרוב מיכלים שונים ומיוחדים שכחנו שאנחנו זקוקים גם לו. אנחנו כל כך עסוקים במחשבה על מיון ומיחזור ושימוש חוזר, שאנחנו שוכחים שיש גם סתם זבל שאי אפשר למחזר ושלא שייך לשום מיכל איסוף או מפעל, ושמרוב שאנחנו עסוקים בהפרדה, אנחנו לא שמים לב ללכלוך שאנחנו משאירים אחרינו שמקומו פשוט בפח!!!

אז כולכם: הדומים, השונים, הממחזרים ומאותגרי המיון - המשיכו למחזר ולמיין אשפה - זה חשוב מאוד. אבל הי, אם אתם עוברים בשכונה שלכם ורואים לכלוך על הרצפה - סתם עטיפה של ארטיק, או קליפה של בננה - חפשו אותו בסביבה, את הפח השחור עם הפס הצהוב, וזירקו אליו את הזבל. נכון, הוא מיושן ואחר ושונה, אבל עדיין יש בו תועלת רבה והוא יכול לתרום המון לסביבה - וגם לתחושת הנוסטלגיה...

להרחבה על פעילות מיחזור ערכית:  

פעילות ירוקה אוריקן

המלצה על פעילות מיחזור ואיכות הסביבה

 דיוידי אוריקן

מבצע גננת מביאה גננת

עוד על מיחזור ואיכות הסביבה