על מה אתם חושבים כשאומרים לכם "ליל הסדר"?

תנו לי לנחש... : מתנות מיותרות, ארוחה כבדה, משפחה מורחבת, אמא משעמם לי, מי ימצא את האפיקומן ראשון, הילד של מי יבכה, מי נעלב הפעם כי לא הזמינו אותו, איפה אנחנו בשנה הבאה, ועוד ועוד...

אני מודה, יש סביב סדר פסח משהו מעט מלחיץ..

אולי זה מה שגורם לנו בשנים האחרונות, שנה אחרי שנה, לעשות משהו אחר. מצחיק אבל מזמן לא עשיתי "סדר כהלכתו". ו"כמיטב המסורת", הפך אצלי כבר למשהו לחלוטין לא כמו המשמעות שסבתא שלי היתה נותנת לביטוי.

לפני כמה שנים, עשינו "סדר אלטרנטיבי". דודתי ואמי נפגשו באמצע הדרך בין הדת, המסורת והפילוסופיה. היה שם "והגדת לבנך" משמעותי, בו כל הורה אמר משהו לבנו/בתו.

אני זוכרת משפט מדהים ומשמעותי שאמי אמרה לי באותו המעמד. "הלוואי והייתי לך אמא כמו שאת לבתך" ובתי היתה אז רק בת (כמעט) שנה. כמעט בכיתי..

לפני שנה, לראשונה בחיי, מצאתי את עצמי לא מוזמנת. איכשהו כל צד במשפחה היה עסוק בעצמו, לא התארגנו בזמן והצדדים הנשואים היו עם בני זוגם. אז עשינו "סדר חברים"

לשמחתי קיבלתי תפקיד להיות אם הסדר. הכנתי הגדה צבעונית עם גירסה לילדים, בה הדמויות הצבעוניות, הועתקו בשחור לבן וכל ילד קיבל ליד השולחן את ההגדה שלו עם חבילת גירים. מעולם לא היה סדר שקט כל כך ומעניין כל כך לילדים שסביבי.

ההגדה עצמה היתה מקוצרת וכללה שיר שנכתב על ידי בעלי ומפורסם לראשונה אצלי בקבוצה בפייסבוק "פשוט הורים" – מוזמנים בהמוניכם.

והשנה – יצאנו עם משפחה וחברים ותיקים (כמו משפחה..) לשטח.

של מי היה הרעיון? אני חייבת להגיד שאין לי מושג, אבל הוא היה גאוני!

היתה אווירה שקטה ושלווה כזו. עצרנו בשיירה לצד הדרך.

הבנות התגלצ'ו במורד הגבעה ואני הסתכלתי בקנאה ורציתי נורא שהחול, האבק והגובה לא יפריעו לי אבל זה לא קרה. או קרה שניה מאוחר מדי..

את האוהל הקמנו מיד, בגלל החושך שאמור לבוא (פעם לא הייתי חושבת על זה אבל אני מודה שחיי היום מתוכננים קצת יותר מדי זמן מראש...)

הסדר היה משובח: זימרנו (שירים עבריים), אכלנו (פוייקה), קראנו (בהגדה המיוחדת), התפלספנו (מדריכי הטיולים שבינינו), הילדים התרוצצו, שפכו יין ותירוש מכוסות ובקבוקים שהיו מונחים בכל פינה. היה הרבה יין והרבה אוכל, הרבה שימחה ודבר אחד לא היה שם.

לא היה שם לחץ.

היו גיטרות, מפוחית, חליליות ופיות מזמרים ורק אחרי שכל אלו נדמו, הרבה אחרי שהאוכל עשה את דרכו לקיבה, הלכנו לישון, שבעים, עייפים ומבושמים.

מבושמים מהרעיון – ובעיקר מהביצוע.

אל תפחדו לצאת לטבע, הוא שם, מזמין ולא מאיים. אין כמו האביב כדי להנות ממנו בלי להזיע יותר מדי.

קמנו לבוקר קריר ונעים, שמש עדינה, מאגר מים גדול ליד ואנרגיות של טיילים ותיקים. ואנחנו לא ממש. טוב נו – פעם היינו יותר.

המסקנה: צריך לטייל יותר. בכל גיל.

לא לשכוח חומר נגד יתושים ופק"ל קפה. כל השאר שטויות.

עוד כתבות לפסח לילדים:

חג מי יודע? משחק לוח לפסח – להדפסה חינם

הפעלות ומשחקים לחג הפסח

יוצרים פרפרים צבעוניים

חרוסת לילדים לפסח

איך מקשטים את שולחן הסדר? פרחים מאגוזים

משחק זיכרון לפסח

הצגת יציאת מצרים

משחקי רביעיות – ארבע מי יודע

קישוטי ביצים לחג הביצים

עיטור מיוחד לשולחן הפסח

חיסול שאריות לפסח

מתכונים כשרים לפסח

תפזורת פירמידה לפסח

על חשיבות הסדר והארגון