צפיתי בהצגה הזו יחד עם אולם מלא של ילדים בכיתה ג' - גילאי 8-9 במסגרת סל התרבות של בית הספר. בעוד שהקהל הצעיר ישב מרותק וצחק מדי פעם מסיטואציות משעשעות, אני ישבתי ובכיתי יותר ממחצית זמן ההצגה המרגשת הזו. אני מודה, אני לא יודעת לומר מה זה עשה מבחינה רגשית לילדים הצופים,שוודאי חלק גדול מהם מכיר את עניין הנידוי והחרם החברתי. אני יודעת שלי זה הרטיט הרבה מיתרים בלב! ההצגה עשויה למופת, עניין החשיבות של החברות הטובה והעוול שנעשה לילד שמנדים אותו מהחברה והשפעתו למהלך כל חייו מובא בצורה שמשאירה חותמת ענקית ובהחלט יכולה להשפיע על התנהגות הילדים.  

אופירה נראית ילדה מאושרת שקל לקנא בה ובמתנות הרבות שהיא מקבלת מאביה בכל פעם שהוא מגיע מחו"ל. יום אחד היא מראה לילדי הכיתה צמיד משובץ אבנים אדומות שהיא קיבלה, אך אחרי שיעור הספורט נעלם הצמיד. יואב מציע לבדוק בתיקים, והצמיד מתגלה בתיק של נירה. נירה נראית מופתעת מהגילוי, ויותר מופתעת מכך שחבריה הטובים, נדב ועינת לא מאמינים לה ונוטשים אותה לטובת החרם החברתי שהוכרז עליה. מאותו יום דבק בנירה הכינוי הנורא: "נירה הגנבת". נירה כותבת יומן שהופך להיות חברה הטוב.

כאבה הרב ותסכוליה של נירה מובאים בדרכים ממחישות שונות - חלומות וסיוטים (שמותאמים לגיל הילדים!), ריקודי צלליות של דמויות עם מסיכות, המבטאות בדיוק את העובדה שילדי הכיתה עוטים מסיכה ומתעלמים ממנה, קריאתה הנרגשת ביומן ("יומני היקר, 164 ימים לחרם!" - צמרמורת!).

נירה מנסה לדבר על ליבם של חבריה נדב ועינת, ואפילו מגיעה לבקר את אופירה בביתה ומגלה שבעצם אין הרבה אמת בחיים הוורודים שלה, כפי שהיא מציגה אותם בפני חבריה.

יום אחד יואב מגלה את היומן של נירה וקורא בו, ואז חלה נקודת המפנה..... האם יתגלה מי גנב את הצמיד של אופירה? האם מה שקרה נסלח? ואיך מתייחסים לחברים שלא הוכיחו את החברות האמיתית שלהם בעת צרה אמיתית?

הצגה עוסקת בסוגייה חברתית כואבת מאוד של נידוי ודחייה חברתית, אבל יש בה גם התייחסות לנושאים רגישים חשובים לא פחות: הערך החומרי לעומת הערך הרגשי, ערך החברות האמיתית שמתבטאת בעיקר בעת צרה, הרצון של כל אחד להיות מיוחד לעומת הרצון להתשייך לחברה ולהיות כמו כולם ואפילו עולות מחשבות על יחסים בין הורים וילדים, משום שנירה לא משתפת את אמה בכל מה שקורה לה.

הצגה איכותית שמעבירה מסרים חשובים בדרך מושקעת ומקצועית.

מיועד לגיל: 8-12
כתיבה ובימוי : גיל צרנוביץ
מוזיקה: שי בן יעקב
תאורה: זיו וולושין
עיצוב תלבושות: מאיה פלג
עיצוב תפאורה ואביזרים: רוני כרמל
הפקה: תיאטרון אורנה פורת והסטודיו מיסודו של יורם לווינשטיין.
משתתפים: יואב בנאי, הגר דנון , מאיה גולדשטיין, תמר אלקן , ניר אברשי, אבי איתן
משך המופע: שעה.

נושאי לימוד: נידוי וחרם, פיתוח מיומנויות חברתיות, הכרת השונה והייחודיות של כל אחד, לומדים לבקש סליחה, מדברים על רגשות, חשיבות החברות אצל ילדים, שקרים של ילדים.