סיפורה המפורסם של הלן קלר הוא השראה להתמודדות עם קשיים ומגבלות. המחזה שכתב ווילאם גיבסון מתבסס על האוטוביוגרפיה של הלן קלר והועלה לראשונה בברודווי בשנת 1959. המחזה זכה לפרסים רבים ביניהם פרס הטוני היוקרתי על המחזה הטוב ביותר ובמרוצת השנים עובד לקולנוע ולטלוויזיה.

הלן קלר נולדה ב-1880 בריאה לחלוטין, בגיל שנה וחצי חלתה במחלת ילדים נדירה שכתוצאה ממנה איבדה את הראייה והשמיעה (וכן את היכולת לדבר). מרגע זה ואילך משפחת קלר ניסתה להתמודד עם המציאות החדשה שנכפתה עליה. מתוך אמפתיה, רחמים ורצון להכיל את התסכול של בתם, המשפחה לא הצליחה להציב להלן גבולות. בהיעדר גבולות ומסגרת, הלן שהייתה צמאה לידע ותקשורת נשאבה למעשה לעולם חשוך, שקט ואפל ללא תחתית והפכה למתוסכלת וסוערת.

המחזה מתמקד במהפך שמחוללת אן סליבן בחייה החשוכים והמבודדים של הלן קלר בת ה-6. אן נשכרת על ידי הוריה המיואשים והספקנים של הלן, שמאפשרים לה לבודד את הלן מהמשפחה וללמד אותה בדרכה העיקשת והנחרצת. אן נאלצת להתמודד לא רק עם התקפי הזעם והמזג הסוער של הלן, אלא גם עם התסכול, היאוש והדאגה של ההורים. אן מתקשה לזכות הן באמונם של ההורים והן באמונה של הלן, אך בזכות נחישותה ומסירותה, מצליחה ללמד את הלן גבולות, מסגרת ומשמעת ותקשורת באמצעות שפת סימנים ומישוש של הבעות פנים.

היכולת לתקשר עם העולם הסובב אותה פותחת בפני הלן חלון הזדמנויות והיא פורצת דרכו בסערה. בהמשך (שאינו חלק מהמחזה) היא מסיימת בהצטיינות לימודים בקולג' יוקרתי, והופכת לפעילה חברתית ופוליטית. היא כתבה ספרים, מאמרים ונאומים ופעלה רבות למען אנשים בעלי מוגבלויות.

המחזה מסתיים בהבנה של הלן את הקשר שבין סימן של מילה למשמעות של המילה. זהו אמנם רק הצעד הראשון של הלן בשדה התקשורת, אך המחזה יכל להסתיים שם, כיוון שהוא מסתמך על הידיעה המוקדמת של הצופים שמהרגע שעשתה הלן את הצעד הזה היא לא הפסיקה לרוץ.

בהצגה צפתה תמר בת ה-12, שקראה (כמוני) את סיפור המסגרת שבתוכנייה 5 דקות לפני ההצגה. האמת שחששתי מעט שאם אספר לה על מה ההצגה, היא תתנגד מחמת המסרים החינוכיים והמוסריים, שגם אני נרתעת מהם. כשיצירת אמנות מנסה לחנך פעמים רבות, המרכיבים האמנותיים שלה משרתים את המסר ומאבדים את הטעם האמנותי (במקרה של הלן קלן ניתן, חלילה, לעשות הפשטה של המסר ל"אין דבר העומד בפני הרצון", לתבל בשלל ציטוטים חדורי אופטימיות ורוח לחימה, מוזיקה סוחפת ותלבושות תקופתיות ססגוניות וליצור מחזה/מר סוחט דמעות שאני יכולה להקיא רק מלדמיין אותו).

בהמשך להצגות שכבר עלו העונה ("יותם ויעלי" ו"הכיתה המעופפת"), תיאטרון המדיטק ממשיך להציב לעצמו רף גבוה, ולא מפחד להתמודד עם נושאים חברתיים ומוסריים, טקסטים גבוהים ואתגרים בימתיים מורכבים.

המחזה הזה הוא מאתגר לא רק מאימת המסר החינוכי המשתלט, אלא גם בהתמודדות עם התקופתיות (סיפור מלפני מאה חמישים שנה שמוצג היום), הילדותיות המשתלטת (שחקנית בוגרת שמציגה ילדה זה אתגר שרבים וטובים נופלים בו), ואם לא די בכך - המוגבלות המילולית (השחקנית לא יכולה לבטא את עצמה במילים, לכן מסתמכת על תנועות גוף והבעות פנים).

המחזה עצמו ("על הנייר") זכה, כאמור, לשבחים ולפרסים רבים במרוצת השנים. הבחירה לסיים את המחזה בצעד הראשון של הלן בעולם התקשורת ולא להמשיך ולהיגרר לסיפורי ההצלחה שלה, היא זאת שמונעת מהמחזה לגלוש למוסריות יתר וסומכת על הצופה האינטליגנט (והרגשן) שינגב את הדמעות וייגש ל"גוגל".

המחזה הכתוב לא עומד על הבמה ללא כיסוי. הבימוי, התפאורה התלבושות והמשחק המדויקים והמשובחים תומכים בו לכדי יצירה מוקפדת ואחידה ברמתה הגבוהה.

התקופתיות מוגשת במינון מאוד נכון ומאופק הן בתפאורה והן בתלבושות. ויקטוריאניות מעודנת ומרומזת בתפאורה וטיפה יותר מודגשת בביגוד עושות עבודה נפלאה של נוסטלגיה מבלי להיגרר לקיטש.

דמותה של הלן - זוהי דמות מאתגרת ביותר לשחקן, (למרות שאין צורך לשנן טקסטים). ללא מילים ג'ניה הילזנרט סוחפת את הקהל לתוך סערות הרגשות של דמותה במשחק אמין ונוגע ללב, נטול מחוות מוגזמות.

ההצגה מסעירה ומעוררת השראה בדיוק כמו הגיבורות שלה, והיא מצטרפת ל"יותם ויעלי" ו"הכיתה המעופפת" בהצטיינות יתרה בהתמודדות אמיצה ואיכותית עם נושאים חברתיים/ מוסריים, ובכך נותנת הרבה כבוד הן לגיבורות והן לקהל הצופים.

מיועד לגיל: 12 ומעלה

תיאור: מחזה איכותי המציג את הצעדים הראשונים של הלן קלר בעולם התקשורת, כולל הקשיים והמשוכות שבדרך. הצגה שזוכה להצטיינות יתרה בזכות ההתמודדות האמיצה והאיכותית עם נושאים חברתיים/ מוסריים, שנותנת הרבה כבוד הן לגיבורות והן לקהל הצופים. מומלץ בחום!

מחזה: וילאים גיבסון

בימוי: זיו מאיר

תרגום ועיבוד: ענת ברונובסקי

משתתפים: ג'ניה הילזנרט - הלן קלר, נועה בירון - גב' קלר, תמר שטיין - גב' סאליבן, מגי אזרזר - המטפלת, אלדר ברנטמן - אח של הלן, דיוויד לוינסקי - מר (קפטן) קלר.

מוזיקה: שחר ימפולסקי

תפאורה: הדס מוצרי

תלבושות: דלית ענבר

תאורה: אינה מלקין ומישה צ'רנבסקי

מועדי הצגות: 31.5, 14:00 (במסגרת פסטיבל ישראל להצגות ילדים – חולון 2013)

29.6.13, 11:00, 12:30

מחיר: 70 ש"ח

צילום: ‏‏בני גם זו לטובה

טלפון: 03-5021552

אתר: אתר המדיטק עושת הנפלאות

כתובת: תיאטרון המדיטק שד' גולדה מאיר 6, חולון

עוד הצעות לבילויים עם הילדים