כילדה נהניתי מאוד להתנועע תוך כדי שאני מדמיינת מוזיקה ומשלבת מחוות פנים וגוף. השעות שבהן ביליתי בבנייה של "כוריאוגרפיה עצמית" עם מוזיקה פנימית או מוקלטת,  צרובות בגופי כחוויות אושר והתפתחות. בבגרותי, בחרתי להיות מטפלת במוזיקה ולהזמין ילדים ובוגרים כאחד לתנועה ונגינה שהם למעשה שמות אחרים למשחק ויצירה (השורש play  באנגלית משמש הן לתיאור נגינה והצגה והן למשחק). במהלך עבודתי גיליתי שאחת הפעילויות האהובות על הילדים היא ליווי קצבי לתנועתם. 

תנועה לפי הקצב

של עדי גל

צריכים את זה

תוף, עם או בלי מקושים, או אביזר אחר דומה: סירים וחפצי מטבח וכל מה שמשמיע צליל ברור. המקושים יכולים להיות כפות עץ, פלסטיק או מתכת. זה המקום להיות יצירתיים.

משחקים את זה

נותנים לילד את אחד החפצים הנבחרים – אפשר לבחור כלי נגינה שיש בבית, מנחים אותו לתופף על הרצפה או על אחד הרהיטים ומדגימים לו לנוע בהתאם לקצב התיפוף שלו.

מתחלפים: הכלל הבסיסי הוא שההורה מתופף בתוף והילד מתנועע. התנועה יכולה להיות הליכה, ריצה, דילוג, תיפוף על הגוף וכיד הדמיון הטובה עליכם.  כאשר התוף עוצר – הילד עוצר את תנועתו. 

מגוונים את זה

* ההורה "כמעט" מתופף ובכך מגביר את ההקשבה של הילד ואת הדיוק בביצוע ההוראה.

* ההורה המתופף קובע את הטמפו (מהירות), התנועה בהתאם: תיפוף מהיר – תנועה מהירה, תיפוף איטי- תנועה איטית.

* אפשר ליצור הפכים: תנועה מהירה/איטית, חזק/חלש (רקיעות רגליים לעומת "ליטוף" הרצפה) ובכך להגביר את המודעות הגופנית ולעורר דימויים ("עכשיו נלך כמו דוב... עכשיו כמו ארנבת" וכו').

* אחרי שהמשחק הופנם על ידי הילד והותאם ליכולתו הופכים: תיפוף משמעותו עצירה ושקט משמעותו תנועה – מעודד את השליטה העצמית והגמישות המחשבתית. יש איכות חזקה מאוד לתנועה בשקט תוך כדי שמישהו מתבונן. 

* תוך כדי ההפעלה מתחלפים בתפקידים: ילד מתופף, הורה מתנועע. מאפשר לילד "לשלוט" בהורה ו"לתזז" אותו/ה באופן זמני וחיובי.

* יוצרים מסלול בסלון מדברים שיש בבית: כריות, חישוקים, כדורים וכדומה ומתנועעים ביניהם. אפשר בהחלט להניח את המקושים של התוף או כלי נגינה אחרים ולרוץ ביניהם.

* מניחים את כלי הנגינה הביתיים או המאולתרים על הרצפה, משמיעים מוזיקה ונעים ביניהם לפי הקצב.

מחיאות כפיים

כבר לפני גיל שנה מלמדים את הילדים למחוא כפיים ולהתרגל לצליל של חיכוך יד ביד, הפעוטות מתרגשים כשהם מצליחים בכך ונהנים מהצליל. אחרי שהם מוחאים כף אל כף בעצמם, אפשר לשפר את המיומנויות הקשורות בתנועה זו:

למחוא כפיים באותו קצב – תחילה לאט ואחר כך מהר. תוך כדי מחיאת הכפיים כדאי לספור עד שלוש, תחילה לאט במרוויחים של שתי שניות: 1,2,3 ואחר כך יותר מהר, במרווחים של שנייה ואז ממש למחוא הכי מהר שאפשר – הם צוחקים מהפעלה זו.

ילדי הגן יכולים ללמוד מקצבים שונים במחיאת כפיים, הן במהירות והן במספר המחיאות בכל פעם. מתחילים במחיאות בקצב אחיד כשבכל פעם מוחאים מחיאה אחת יותר: מחיאת כף אחת, שתי מחיאות כף, שלוש וכו'.  אפשר למחוא כף אחת ושתי כפיים לסירוגין: 1,2,1,1 וכו'. אפשר לחבר אינספור צירופים של מחיאות כפיים בשינוי מהירות ומספר המחיאות הרצופות בהתאם לגיל הילדים.

ידיים למעלה על הראש

כולם מכירים את השיר: "ידיים למעלה, על הראש, על הכתפיים, אחת שתיים שלוש" שמלמדים פעוטות בגיל שנה. השלב הבא הוא לאחוז באחד החפצים של ההפעלה בתנועה ולשיר את השיר תוך כדי הנחת החפץ על האיבר במקום את הידיים. אם בחרתם בכפות עץ, שרים: כפות עץ למעלה, על הראש, על הכתפיים, אחת שתיים שלוש" ומדגימים לילדים הקטנים איפה מניחים את כפות העץ.

מרוויחים את זה

פיתוח יכולות טכניות

שיפור המודעות לגוף

שיפור המוטוריקה העדינה

רכישת מיומנויות הקשבה ושליטה עצמית

פיתוח הדמיון, כושר המצאה ומקוריות

פיתוח יכולות טכניות

שיפור המודעות לגוף והתיאום בין חלקי הגוף השונים

עוד פעילויות תנועה לילדים:

מתיחות עם צמות מתיחה

הפעלה קלה עם משולש תנועה

פעילות להכרת איברי הגוף

פעילויות תנועה עם שקיות ניילון

פעילויות תנועה עם קרטון חלב וסלסילת קש

יוגה לגיל הרך

פעילויות במסלולים

פעילות תנועה עם כלי נגינה

הפעלות תנועה עם גרביים

עדי -גל היא תרפיסטית במוזיקה תואר MA. עבדה עם מגוון גילאים במסגרת משרד החינוך. בשנים האחרונות עובדת בעיקר בגני חינוך מיוחד עם ילדים הסובלים מבעיות שפה, תקשורת, היפראקטיביות ובעיות רגשיות, בטיפולים פרטניים וקבוצתיים.