במהלך ראיונות העבודה הרבים שזכיתי לקיים לאחרונה במסגרת תפקידיי במשרד החינוך, קלטתי עד כמה חשובות התכונות של האנשים וכמה הן אלו שקובעות מהו הפרופיל האמיתי של האדם שיושב מולך, ולאו דווקא ההישגים שלו. מה שעושה לי את זה באמת לא כתוב בקורות החיים ולא משתקף בסיפור הגלוי על תפקיד זה או אחר, אלא התכונות המסתתרות במי שיושב מולך – הנעימות, ההתחשבות, היצירתיות המשתמעת בין השורות מהתשובות, תיאור ההתנהלות בעבודה באופן מאורגן ומתוכנן, מציאת הפתרונות לסיטואציות שאני מתארת, ועוד.

בתחושה של דז'ה-וו חפרתי מנין מוכרת לי תחושה זו, ונזכרתי בדרך שלי להעניק לילדים לאורך השנים חיזוקים חיוביים – באמצעות חיזוק התכונות הטובות ולאו דווקא התוצאות הספיציפיות. אף פעם לא התרגשתי במיוחד מציונים או מהישגים כאלו או אחרים, תמיד התרגשתי מהדרך הייחודית של כל אחד מהם, מהתכונות שהביאו אותם להגיע לתוצאות יפות שמביאות סיפוק אמיתי.

גם כשהילדים קיבלו ציונים נמוכים מהציפיות שלהם, הזכרתי להם כמה השקיעו וטרחו, איזו דרך עשו כדי להגיע למה שהגיעו, איך תכננו מראש ועשו שיקולים נכונים בסדרי העדיפויות (נכון גם לסטודנטים באוניברסיטה), איזו אמביציה יש להם להשגת המטרות שלהם. תמיד שמחו לקבל חיזוק על יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסא, על מציאת פתרונות שונים למרות שלא תמיד הוסיפו על כך בציונים, על יוזמה מבורכת ובעיקר על חשיבה חיובית בעיקר בנפילות.

ולמה כדאי להחמיא לילדים על התכונות והדרכים ולא על ההישגים? כי אז כשהם מגיעים להישגים פחות טובים (והרי כל אחד מאיתנו חווה כישלונות) – הם לא נלחצים! הם זוכרים את הדרך שעשו, את ההשקעה והחריצות ורק כך הם פנויים להסיק מסקנות וללמוד מטעויות.

לו הייתי מנהלת בית ספר, הייתי מוסיפה לכל תלמיד דף הערכה לפי תכונות כדי לחזק אותו על מה שקבוע אצלו ולהעניק לו ביטחון להמשך.

עוד על פיתוח אישי לילדים:

העלאת הביטחון העצמי

פיתוח עצמאות

פיתוח הזיכרון

פיתוח הסקרנות אצל ילדים

שיפור תכונות הילדים

לומדים לחשוב חיובי

פיתוח היצירה והיצירתיות