עוֹד מְעַט נִסַּע לְשָׁמָה

לא חָשׁוּב לָדַעַת לָמָה

נִכָּנֵס כַּחֲבֵרִים

אֶל עוֹלָם שֶׁל סִפּוּרִים

נַמְצִיא כָּל מַה שֶׁרַק נִרְצֶה

לַדִּמְיוֹן אֵין שׁוּם קָצֶה

וְאִם נִפְחַד, זֶה לא נוֹרָא

תָּמִיד יֵשׁ דֶּרֶך חֲזָרָה

שחקני התיאטרון מגישים סיפורים מן הקלאסיקה של ספרות הילדים העברית: מכונית הקסמים - עפ"י סיפור מאת דליה רביקוביץ', הנער ביער - מאת ח. נ. ביאליק, נעלי הפלא של רחלי - מאת פניה ברגשטיין , פרק מתוך "עלילות מיקי מהו" לאברהם שלונסקי, שׁוּשׁ - מסע הרפתקאות של סוסון ים - מאת שלמה אריאל.

שירו של שלמה אריאל "הדרך לשמה" חוזר ומקשר בין הטקסטים לאורך המופע. השיר שהוא שיר הלל לעולם הדמיון, מחזיר את הצופה "לשבילֿ" או ל"דרך" בין הטקסטים שמטיילים במחוזות רחוקים של זמן ומקום (ממעמקי האוקיינוס, ליער עבות, קיבוץ של קום המדינה וקרקס מופלא).

השחקנים מעבירים את הטקסטים באופן מעצים, כשהם משתמשים בוויטואוזיות במקצבים, במצלולים, בהבעות פנים ובתנועה בלבד. בלי אפקטים, בלי תלבושות, בלי במה מוגבהת ובלי אביזרי במה מורכבים, למעשה גם בלי במה – השחקנים רותמים את כל מיומנויותיהם כדי לברוא עולמות של קסם במרחבים של דמיון.

הקסם של עולם הדמיון

ה"במה" במופע היא שטיח עגול. כאמא אני מוקסמת בכל פעם מחדש כשילדיי הופכים את השטיח שבסלון לעולם הרפתקאות קסום. כיוצרת אני מקווה שעוד נותר בי מגע הקסם הילדותי הזה שהוא ביסודה של היצירה. קבוצת התיאטרון של רות קנר מצליחה ללא צל של ספק לשמור על מגע הקסם הזה.

עולם הדמיון של הילדים הוא עשיר, מופלא ואינסופי ויוצרים רבים וטובים עוסקים בו. שני שירים מוכרים יותר העוסקים אף בהקשר הזה ליוו אותי בילדותי: "הילדה איילת" של קדיה מולודובסקי ו"כובע קסמים" של לאה גולדברג. אך דווקא הבחירות הספרותיות הייחודיות במופע מאפשרות לילדים להיפגש עם טקסטים שנזנחו באמת ומתעוררים לחיים בשפה הייחודית של קבוצת התיאטרון רות קנר.

"גדולי הסופרים הכותבים לילדים יודעים לתת ביטוי למורכבות זו של נפש הילד, בסיפורי מסעות והרפתקאות המשלבים דמיון ומציאות. ספרות הילדים העברית משופעת ביצירות נפלאות כאלה. חלקן למרבה הצער כמעט ונשכחו ואנו מבקשים להחזיר להן את מקום הכבוד הראוי להן", כך על פי קבוצת התיאטרון.

ואכן, כשהלכנו לספרייה למחרת המופע, חיפשנו את הטקסטים שבמופע והופתענו לגלות שאת רוב הסיפורים לא ניתן היה למצוא. מצאנו והשאלנו רק את עלילות מיקי מהו, ואלון קורא אותו עכשיו בשקיקה (ומאתגר אותי כל חמש שורות עם מילים כמו "פוזמק" ו"ביבר"). דווקא את הטקסט של ביאליק מצאתי במלואו בגוגל, לטקסט המקסים בעל המקצב הסוחף הזה התחבר יואב בן ה-3.5 (הרבה חיות וא'-ב', זה קלאסי). לאחר שהבנתי עד כמה קשה למצוא את הטקסטים, אני מעריכה אף יותר את היצירה הזאת שבהחלט מעניקה לטקסטים את הכבוד הראוי להם ומעבר לתיאטרון המצוין מדובר בפעולת שימור חשובה ויוצאת מן הכלל בכל מובן.

מדהים (ולצערי נדיר) לראות קבוצת תיאטרון שמתייחסת ליצירה לילדים ברצינות ובכבוד המגיעים לה. לא ימכרו לנו די.וי.די בסיום המופע, לא בובת שוש, אפילו לא ספר בהוצאה מחודשת של אחת מיצירות המופת הללו. כמעט וקברתי את עצמי כשיואב (בן 3.5) שאל לקראת סוף המופע בקול רם ותמים "מתי מתחילה ההצגה?”. לצערי גם הוא (שלא ראה מימיו פסטיגל, פסטיבל או יובל המבולבל) מורגל ש"הצגה" פירושה פלייבקים רועשים, תאורה דרמטית ושלל פירוטכניקות שהקשר בינן לבין "תיאטרון" הוא מקרי בהחלט.

מדובר בשעה של איכות בלתי מתפשרת עם הילדים, בה ניתן להיזכר ביחד בכוחה של מילה ולהפליג למחוזות נשכחים קסומים ורחוקים.

מרוויחים את זה

פיתוח היצירה והיצירתיות

זמן איכות עם ילדים

יחסים טובים בין הורים לילדים

עברית תקנית

עוד הצעות לבילויים עם הילדים

המופעים מתאימים לגילאי גן חובה ותלמידי כיתות א', ב' 

צילומים: גדי דגון

תאריכי מופעים:

שבת 11/2 11:00

שבת 18/2 11:00, 12:30

חמישי 8/3 17:00

שבת 17/3 11:00, 12:30

שבת 31/3 11:00, 12:30

שלישי 3/4 17:00

שבת 28/4 11:00, 12:30

אספו וסידרו: שלמה אריאל ורות קנר

מספרים: טלי קרק, עדי מאירוביץ', רונן בבלוקי, שירלי גל-שגב

עיצוב: כנרת קיש

ניהול פרויקט: טל הררי

מיקום: מוזיאון תל אביב לאמנות, שדרות שאול המלך 27 תל אביב. 

טלפון: 03-6077020. 

אתר: www.ruthkanner.com