אסיפת ההורים של כיתה א' השנה היתה מעניינת במיוחד. המורה המקסימה הציגה קופסת חרוזים צבעוניים וביקשה מכל הורה להציג את עצמו, לבחור חרוז ולהביע באמצעות צבעו מה הוא מאחל לשנה הבאה. היא שלפה חרוז לבן ואמרה: "לבן מסמל התחדשות ופתיחת דף חדש, ואני מאחלת הצלחה בהמשך". כל הורה בחר צבע והסביר: ירוק לבריאות, כחול כמו מי הים, כדי שהשנה תזרום בקלות, ורוד כדי שהלימודים ייראו לילדים ורודים, אדום לאהבה שתשרור בכיתה, סגול לשלווה ורוגע ועוד ועוד.

זכיתי להיות אחרונה בתור. החזקתי את קופסת החרוזים בשתי ידיי ואמרתי: "אני בוחרת את כל הצבעים משתי סיבות: א. כדי שכל המשאלות שנאמרו כאן באמצעות כל צבע יתקיימו בכיתה, ושתהיה שנה מוצלחת בכל התחומים. ב. כי כל החרוזים וכל הצבעים יחדיו מסמלים את הביחד, את תחושת השיתוף, ואני מאחלת שתהיה אחווה ואהבה בין הילדים כדי שיהיו פנויים רגשית לחוויית הלימודים האינסופית".

המורה סיפרה שכך בדיוק מתנהל שיעור חדש בבית הספר "ארן" בשיכון ל' בתל אביב והוא נקרא "צבעים של בוקר". שם זה נבחר על ידי תלמידי כיתות ו' שהחלו במתכונת שיעור זה כבר בשנה שעברה. במהלך השבוע מתקיימים שלושה שיעורי חינוך ובפתיח של כל שיעור כל ילד בוחר חרוז ומספר מה הוא חש באותו בוקר בהתאם לצבע שבחר. התלמידים שישובים במעגל עוסקים בתכנים ערכיים, חברתיים ורגשיים במטרה לבסס תקשורת בינאישית טובה יותר, לבסס ערכים חשובים, לטפח מיומנויות חברתיות, לכוון להתנהגויות מתאימות בחברה ולהתנהגויות בטוחות.

בכיתה ו' סיפרה המורה בהתרגשות שהילדים יוצרים מדי בוקר מחרוזת אחרת מן החרוזים הנבחרים. למחרת הלוויה של אסף רמון ז"ל, נוצרה שרשרת שחורה המבטאת את תחושות האבל של ילדי הכיתה.

יש דרכים רבות להגיע אל נפש הילדים, ומניסיוני הצבעים מהווים צינור חשוב להבעת רגשות. אמי, זמירה צמח, הכינה לפני שנים רבות שידת רגשות צבעונית מקופסאות גפרורים שעובדת על עיקרון דומה: לכל מגירה/קופסת גפרורים צבע שונה. לכל ילד יש חרוז בצבע ניטרלי, ומדי יום כל אחד מכניס את החרוז שלו למגירה בצבע שהוא בוחר. מכאן לפירוט ולהסבר הבחירה הדרך קצרה, ואין ספק שזהו פתח מצוין לשיחה טובה על כל מה שמתרחש בלב פנימה.

הכנת השידה פשוטה – מדביקים קופסאות גפרורים זו לזו, עוטפים או צובעים מסביב ליצירת שידה אחידה, ומייחדים לכל מגירה צבע אחר באמצעות צביעת ה"דלת" בצבע שונה, או הדבקת חרוז בצבע שונה.

השידה מתאימה לגני ילדים ולכיתות הנמוכות. רצוי לשאוף למצב שבו כל ילד יניח את החרוז שיוחד לו מדי יום במגירה שצבעה בצבע שמתאים לו באותו היום.

שידת הרגשות 

של זמירה צמח

צריכים את זה

12 קופסאות גפרורים

דבק פלסטי או דבק לבן

ניירות צבעוניים

טוש לסימון

4 חרוזים גדולים (לא חובה)

מספריים

בריסטול או קרטון ביצוע

יוצרים את זה

1. מדביקים כל ארבע קופסאות גפרורים זו על זו באמצעות דבק פלסטי, כך שנוצרים שלושה טורים שבנויים מארבע קופסאות.

2. מדביקים את שלושת הטורים אלה לאלה ליצירת שידה בעלת 12 קופסאות.

3. גוזרים רצועה בגודל 5X33 ס"מ  מנייר צבעוני ומצפים את שידת המגירות על ידי הדבקה.

4. מדביקים על כל "דלת" של מגירה נייר בצבע אחר בגודל 1X3 ס"מ וחרוז בצבע אחר. אפשר להדביק גם מהצד השני, כך ששני הצדדים של פתיחת המגירות יהיו צבעוניים.

5. מדביקים ארבעה חרוזים בתחתית השידה, כך שהשידה תוכל לעמוד עליהם.

מגוונים את זה

אפשר להכין שידה צבעים אחידים עם חרוזים אחידים, כל כיד הדמיון. השידה יכולה לשמש לאחסון גפרורים במטבח.

לילדים גדולים שכבר קוראים, אפשר לכתוב על דלת כל מגירה תחושה לבחירה: שמח, עצוב, נרגש, משועמם, מלא ציפייה, עצבני.

לומדים את זה

הבעת רגשות

מרוויחים את זה

שיתוף ועבודת צוות

רגישות לזולת

יכולת דיווח ותיאור

מצולמת: תכלת ספונים ממודיעין.

עוד עבודות יד עם הילדים

עוד באהבה לתושבי הדרום:

הפעלות לילדים במקלטים ובמרחבים המוגנים

אינדקס חומרים להדפסה חינם לילדים בני 2-13

צעצועי מלחמה – כן או לא?

התמודדות עם מצב מלחמה

אבא יוצא למילואים

אוויר לנשימה במלחמה

הטבות וכניסות לאטרקציות

משפחות מארחות ומלונות

תורמים ומארחים את תושבי הדרום