דמיינו את התמונה הבאה: הילד שלכם יושב ומשחק בחדר עם "צבא" שלם של חיילי בובות וגיבורי על, מרוכז לגמרי בתוך העולם שלו. או לחילופין, הילדה שלכם, יושבת על השטיח ומסביבה כל בובות הברבי והברץ למינן עם שלל בגדי נשף וכולה שקועה בעולם של נסיכות.

תמונה שכזו תמיד מעלה על פניהם של ההורים אנחת רווחה, המאשרת, שוב את העובדה ש"הילד/ה שלכם יודע/ת להעסיק את עצמו לבד וכמה כיף שיש קצת שקט" – נכון? ברורררר.

אך מעבר לשקט ולתמונה האידיאלית הזו, המצטיירת בעינכם, קיים עולם שלם של הילדים הנסתר מההורים, עולם המייצג וכולל בתוכו את הפחדים, החששות,החלומות, הרצונות והמחשבות הממלאות את ילדכם כמעט בכל רגע נתון, והם לא בהכרח משתפים ומדברים על זה באופן שוטף.

הם לא מדברים ומשתפים לאו דווקא משום שהם לא רוצים לשתף, אלא משום שבעצם אף אחד לא באמת מתעניין ושואל. הם, בחושים שלהם, מבינים וקולטים שהשיחות הנורמטיביות הקיימות בעולמנו סובבות בדרך כלל בענייני חולין על חיי היומיום וכוללות מעט מאוד "שיתוף" במחשבות, ברגשות, שלא נגזים ונאמר חששות.

זה היופי במשחקי הילדים שילדינו כל כך אוהבים. במשחקי ילדים "חופשיים", להבדיל ממשחקי קופסא, הילד מביא לידי ביטוי את עצמו ואת עולמו בצורה הכי אותנטית, אמיתית וחמודה להפליא.

מה שהילדים לא יודעים הוא שבזמן המשחק שלהם הם משתחררים מכל מנגנוני ההגנה אשר "עוטפים" אותם ביומיום. אחת משיטות הטיפול הנפוצות בילדים היא שימוש בתרגילי "הסחת הדעת" כמו בובות, ציורים, סיפורים, טיולי טבע וכדומה.

מנגנוני ההגנה המשתחררים בשעת המשחק של הילד הם בעיקר : "השלכה" , "קתרזיס", "הזדהות", "רציונאליזציה" . לעיתים יכולים להופיע מנגנונים נוספים, אבל אלה הם הבולטים והשכיחים ביותר.

איך זה עובד?

השלכות: כאשר משהו מפריע, מפחיד, מציק משליכים אותו על משהו/מישהו אחר. בשעת משחק הילדים משליכים את הרגשות שלהם על הבובה/האביזר.

קתרזיס: שחרור רגשות קשים ותוקפניים על מנת לשחרר לחץ נפשי. במשחק הילד יכול "להוציא" על הבובה רגשות קשים שהוא סוחב עימו מחיי היומיום.

הזדהות: אימוץ תכונות של אדם אחר על מנת להקל על עצמי או לפתור קושי אישי/רגשי או לחילופין להתגבר על חרדה. במשחק, הילד יכול לאמץ לבובה תכונה של אומץ כדי להשתחרר מפחד מאוד גדול שלו.

רציונאליזציה: כאשר האדם משנה עובדות על מנת שהמצב יהיה פחות מאיים עבורו, השינוי הוא קוגניטיבי מחשבתי.

בשעת משחק , הילד יכול לעדן תמונה מפחידה ומכוערת אשר קיימת בחייו הפרטיים. לדוגמה: ילד המשחק עם בובות. בובה אחת היא חזקה וחסרת פחד (הילד הוא "הבובה" הזו) – ייתכן שהילד הוא חסר ביטחון ודרך המשחק משתמש ב"הזדהות" ומאמץ לעצמו תכונה של גיבור, אמיץ. באותו המשחק עומדת מנגד לבובה החזקה (הילד) בובה שנראית חזקה וגיבורה והיא ה"רעה". הילד – (הבובה האמיצה) מנצח את הבובה הרעה (חזקה ). על ידי כך הילד מצליח לשחרר לחצים (קתרזיס) ובעצם עושה רציונאליזציה של המצב הקיים בחייו האמיתיים וכל זאת על ידי השלכה.

נשמע מסובך? יכול להיות, תקראו שוב ותבינו את התהליך המאוד טבעי ומאוד מאוד חשוב להתפתחות תקינה של ילדים.

האם לשחק בצעצועי מלחמה?

לא פעם אני שומעת הורים שאומרים: "אני לא נותן/ת לילד שלי לשחק ברובים" - טעות!!! משחק ברובים הוא דרך נהדרת לשחרר לחצים (קתרזיס), דרך נהדרת להרגיש חזק ואמיץ (הזדהות ורציונאליזציה). משחק ברובים לא מעיד על אלימות אלא להיפך, משחרר מצורך להתבטא באלימות בחיי היומיום.

בנות המלבישות בובות במיטב הבגדים והופכות ל"יפות" ו"מקובלות" (במשחק) עוברות את אותו תהליך עם אותם מנגנונים. ילדה שמרגישה חלשה כי היא פחות מקובלת בין חברותיה, יכולה במשחק להפוך ליפה, חכמה, אהובה ועל ידי כך להשתחרר מלחצים (קתרזיס) להרגיש בטוחה בעצמה (הזדהות) מול הבובה הפחות מקובלת, לא אהודה, לא מצליחה בלימודים וכדומה (השלכה). כל זה הוא תהליך של רציונאליזציה.

איך מפיקים מידע במהלך המשחק?

תפקידכם כהורים יכול להיות משמעותי על ידי כך שתיצרו שיח סביב המשחק באמצעות שאילת שאלות לגבי הגיבורים במשחק, התכונות של הגיבורים במשחק, תפקיד הבובות השונות במשחק, התפאורה, משמעות הסיפור של המשחק וכדומה.

עצות פרקטיות:

-         קחו חלק פעיל במשחק על ידי השתתפות פעילה – היפכו לאחת מהדמויות ותוך כדי המשחק עם הילד שאלו שאלות: למה הוא חזק? מי מנצח אותו? למה מגיע לו עונש? למה הוא נכנס לכלא? למה הוא עצוב? מי פגע בו? וכו'.

-         ניסיון להבין את הקשר למציאות - תוך כדי השיחה על "הבובות" והדמויות במשחק ותוך כדי המשחק נסו לשאול: "את מכירה מישהו שהוא גם תמיד עצוב?" , "אתה מכיר מישהו שהוא כזה חכם ומקובל וכולם אוהבים אותו?".

-         הקשיבו לילד במלוא תשומת הלב ופתחו שיחה על המשחק – החיים. נסו לשתף את הילדים מי זה מזכיר לכם מהחיים האמיתיים. שיתוף שלכם יעודד תמיד גם שיתוף שלהם, אם לא בפעם הראשונה והשנייה אז בפעמיים הבאות.

-         אל תנסו להעביר ביקורת על אף דמות ואל תציעו שיטות ייעול – זה שלהם, אתם תהיו "שחקנים" במשחק שלהם והישארו קשובים. מבלי לשים לב יכול הילד/ה להפוך את השיח מגוף שלישי לגוף ראשון, גם במקרה שכזה התעלמו, ורק בשלב יותר מאוחר אתם יכולים לשאול בעדינות למה התכוונו.

-         בררו את הפרטים והחוקים - שאלו מהם חוקי המשחק, מה קורה עם מפרים את החוקים? מה מותר? מה אסור? למי מותר? ולמה?

-         בסיום המשחק – חבקו את הילד ואימרו לו כמה נהניתם מהמשחק – זה יחזק את ביטחונו.

-         אפשר גם ללא השתתפות פעילה במשחק – אם אין לכם סבלנות לשבת ולשחק, נסו בסוף המשחק של הילד לשאול אותו על מה היה המשחק? למה התכוון? מי היו הבובות? וכו'.

-         אם נדלק לכם "אור אדום" כתוצאה מהמשחק – שתפו איש מקצוע והתייעצו לגבי המשך התייחסות. לא תמיד נדרשת התערבות של איש מקצוע. לפעמים כל מה שהילד/ה זקוקים לו זה הקשבה, הכלה, התייחסות, אהבה והרבה שעות משחק.

מעבר לבונוס שלכם כהורים להתוודע לעולם הפנימי והחשוב של ילדכם באמצעות המשחק, זיכרו שיש למשחק יתרונות נוספים חשובים לא פחות כגון: פיתוח חשיבה, הסקת מסקנות, פיתוח יכולות מוטוריות, התייחסות לגבולות וחוקים ושמירה עליהם.

כך יוצא שהילדים משחקים, נהנים ומתפתחים ואילו אתם – בעזרת ההקשבה שלכם והערנות זוכים להכיר את ילדכם יותר טוב. מצב של Win-win !!!

עוד על רגשות אצל ילדים:

מדברים על רגשות אצל ילדים

משחק משאלות להבעת רגשות

משחק זיכרון להבעת רגשות

שידת הרגשות – משחק חושים ותחושות

התמודדות עם פחדים של ילדים

התמודדות עם תלונות (תשומת לב)

עוד מדריכים פרקטיים של טל בוקריס

עוד מדריכים פרקטיים לפיתוח מיומנויות וכישורים לילדים:

התמודדות עם השפעת הריטלין

פיתוח עצמאות

חיזוק ביטחון העצמי

מודעות לסדר, ארגון ומיון

בחירות וקבלת החלטות

משמעת והצבת גבולות

חשיבות הצחוק וההומור

דיווח ואמירת האמת

חשיבות הטניס לילדים

שיפור המוטוריקה העדינה

העשרה והתפתחות במטבח

שיפור ופיתוח הזיכרון

הקניית הרגלי קריאת ספרים

פיתוח היצירה והיצירתיות

פיתוח מיומנויות חברתיות

פיתוח היצירה והיצירתיות

זמן איכות עם ילדים

יחסים טובים בין הורים לילדים

הרגעת כעסים

ערך הנתינה, העזרה וההתחשבות

הכרת השונה והייחודיות של כל אחד

יצירה ומיחזור עם ילדים

מיחזור ואיכות הסביבה

עברית תקנית

התמודדות עם פחדים של ילדים

חשיבות ביטוח בריאות לילדים

התמודדות עם תלונות של ילדים

לומדים לבקש סליחה