-
כל הגילאים
המומחים שלנו
מתמודדים עם מצב מלחמה
במצב מלחמה חשוב לשוחח עם הילדים, לשתף אותם בתחושות ולמנוע מקרים חמורים של טראומה עד החזרה לשגרה. טל בוקריס, יועצת, מנחה ומאמנת אישית, מסבירה ומפרטת איך עושים את זה. פתרונות חכמים להורים
תמונת מצב: אמא רוחצת את בנה בן החמש במקלחת, ולפתע נשמעת אזעקה עולה ויורדת. לאחר שנייה של מבט המום, האמא בבן והבן באמא, חוטפת האם את הבן מהאבטיה, שמה מעליו את המגבת הראשונה שמוצאת וטסה לחדר האטום, תוך כדי היא צועקת לשאר בני הבית: "בואו לחדר", ומייד כולם יושבים בחדר עם דלת סגורה לקול הבומים שמרעידים את כל הבית…..
בדקות האלה (הנראות כמו נצח), אבא שם פניו כגיבור, אמא מחבקת את שלושת ילדיה תוך מלמול "הכל בסדר","הכל בסדר", אך ליבה הולם בחוזקה וגופה כולו רועד. לאחר דקות ארוכות, פתאום יש שקט מצמרר ובני המשפחה מתחילים לזוז מקיפאונם ומגששים דרכם החוצה מהחדר אל שגרה הזויה. חצי שעה אח"כ הבית ממשיך להתנהל "כרגיל": ארוחת ערב, טלוויזיה, שיעורי בית וכדומה.
לא, ידידיי, לצערי זה לא עוד פרק מסדרת מתח טובה. זהו מקרה אמיתי שלי ושל משפחתי במלחמת שלום הגליל השנייה, ולדאבוני זוהי המציאות שנכפתה עלינו בהפתעה!
לאחר מלחמת שלום הגליל ילדים רבים מאזור הצפון סבלו מפוסט טראומה נוראיות – סיפורים "קטנים" של אנשים רגילים שלא פורסמו בשום כלי תקשורתי, אבל הפכו למציאות העגומה של משפחות רבות: הידרדרות בלימודים, פחד להישאר לבד, פחד מחושך, חזרה להרטבת לילה, חרדות נטישה, אי יכולת להיות במקומות סגורים ועוד ועוד.
אלו תופעות נורמליות אצל ילדים (וגם למבוגרים), אשר חיים במציאות כזו בה כל רגע נתון יכול ליפול עליהם טיל/קטיושה ולשנות את חייהם לתמיד, בלי שום יכולת שליטה על כך. חיים במין מצב כוננות תמידי. ובכל זאת "החיים חזקים מהכל" – אומרת הקלישאה וכנראה שאמת בדבריה.
הימים עוברים והפוליטיקאים מגיעים ל"הבנות בין הצדדים" והשקט חוזר בהדרגה לאזורנו.
השקט אולי כן, אבל מה עם השלווה? ומה עם המתח? והפחד המקנן בליבו של כל ילד? ולעיתים גם של הוריו? .
אי אפשר להרוויח את השקט הזה בחתימה על מסמך, כזה או אחר, בשקט הזה יש עוד המון המון רעש וחוסר מנוחה ועל מנת באמת להצליח לחזור לסוג של שגרה, יש להקשיב ל"רעש" הזה ולהתמודד איתו.
איך להתייחס לילדים במלחמה?
שיחות – פעמים רבות פחדים של ילדים נובעים מסיבות, אשר לנו המבוגרים נראות מופרכות, אך עבור הילדים מהוות סיבות לפחד שקיים אצלם ומונע מהם לחיות בנחת. על אחת כמה וכמה ילדים שחיים במשך תקופה בצל של טילים.
אחת הדרכים היותר "פשוטות" להתמודד עם פחדים היא לדבר על הפחד, לתת לפחד "מקום" בחיים, מעל פני השטח. כך הילד ילמד ויבין שהוא אינו לבד בפחד, שיש מי שמוכן להקשיב לו, להכיל אותו, להבין אותו. שלא יתבייש בפחד, ויתרה מכך – יראה שאין הוא לבד במערכה ויש עוד כמותו.
שיתוף – שתפו את הילדים בהתפתחות הפוליטית, הסבירו איך הכל התחיל, מדוע יורים טילים, מהי "הפסקת אש", הסבירו את כוחו של הצבא להגן עלינו, את מנגנון "כיפת הברזל" ואיך זה עובד, את כוח הרתיעה של מרחב מוגן וכל דבר אשר יכול לתת לילד להרגיש ביטחון.
הפחתת הדאגה – לכל אחד מאיתנו דאגות מסיבות שונות.
אחת הדרכים להתמודד עם הדאגה, הגוררת עימה רגש של פחד ותחושה של צער וחוסר נוחות היא לנסות לבדוק מהו מקור הדאגה ומה אפשר לעשות על מנת להרגיע אותה או לפחות "להפחית" את רמת הדאגה למינונים יותר נמוכים. במילים אחרות – במה אני יכול/ה להשפיע על מנת להפחית את הדאגה?
הדרך הטובה ביותר היא לערוך (עם הילד/ה) טבלה. בעמודה אחת יש לרשום את כל הדברים המדאיגים/מפחידים ובעמודה השנייה את כל הדברים שאפשר לעשות על מנת שירגיעו את הפחד/דאגה או לפחות יפחיתו אותה.
למשל: אם בעמודה אחת בחרתם לכתוב "דואג/ת שהטיל יפגע לי בבית" – סוג של דאגה שאין לנו השפעה עליה, שהרי אין אנו יכולים לדעת היכן ייפול הטיל. במקרה כזה יש להסביר לילד/ה את חוסר ההשפעה שיש לכם על המצב, אך בכל זאת ניתן לבדוק מה כן אפשר לעשות כדי להיות מוגנים מפני הטיל: הימצאות במרחב מוגן, שמירה על כללי הבטיחות, אולי אפילו לבישת אפוד מגן או נסיעה לדודים רחוקים. תנו גם לילדים להציע הצעות – הם כמובן יכולים להפתיע.
תרגיל זה של "השפעה על הדאגה",יעזור לילד/ה (וגם לכם, ההורים) להתמודד מול החששות, למצוא פתרונות התמודדות אל מול הדאגות והפחדים, ויתרה מכך להבין מה עליכם לעשות למען ילדכם ולמען עצמכם על מנת להקל.
הפעלות לילדים בהישג יד – דאגו שבמרחב המוגן/מקלט יהיה כל מה שיכול להסיח את דעתם של הילדים ממה שקורה: משחקים, סרטים וקצת מתוקים (לפעמים התועלת בהם עולה על הנזק). קבלו רעיונות להפעלות כאן – הפעלות לילדים במקלטים ובמרחבים המוגנים.
מגע פיזי – חבקו את ילדכם, העניקו להם המון חום, אהבה וסבלנות. לפעמים הזרועות שלכם וחום גופכם זה כל מה שצריך כדי לנצח לב דופק מפחד.
שימו לב להתנהגותכם ומצב רוחכם – ההתנהגות שלכם כאשר אתם במצב של לחץ, משפיעה כמעט באופן ישיר על מצבו הרגשי של הילדים.
אם תשדרו לחץ, היסטריה, פחד ועוד מגוון של "תופעות לוואי",הילדים "ילמדו" שזו תגובה תקינה למצב שכזה ויחקו אותה, לפעמים רק בגלל שהם יחשבו שזו ההתנהגות שמצופה מהם. מותר לכם ההורים לפחד, אך השתדלו שזה לא יהיה in front of the children. אין הרבה ברירות – הילדים צריכים את ההורים חזקים, מגוננים, אחראים, סמכותיים – במיוחד במצבים שכאלה.
פנייה לייעוץ מקצועי – במקרים בהם אתם חשים שלמרות כל מה שניסיתם, ילדכם עדיין משדר מצוקה – רצוי ומומלץ לפנות לאיש מקצוע .
וכמו השיר המקסים והמרגש של שלומי שבת : "….ילדה קטנה זועקת ….. אהבוני….מלחמה אל תלמדוני…….תנו לגדול בשקט!", מאחלים שהכל ייגמר ומהר!
עוד בענייני מלחמה:
הפעלות לילדים במקלטים ובמרחבים המוגנים
עוד על פחדים של ילדים ועל מפלצות:
עוד על רגשות אצל ילדים:
שידת הרגשות – משחק חושים ותחושות
עוד מדריכים פרקטיים של טל בוקריס:
* שאלות בכל הנוגע להורות זוגיות ומה שביניהם, אפשר להפנות לטל בוקריס :יועצת,מנחה ומאמנת אישית. [email protected]
עוד מדריכים פרקטיים לפיתוח מיומנויות וכישורים לילדים:
בלוגים
יוצרים רימונים מעיסת נייר
-
מערכת "את זה"15.09.24
-
לקראת ראש השנה, אפשר להכין יחד עם ילדים מגיל שנתיים רימונים אדומים ולבנים מעיסת נייר ואפילו קערה מיוחדת לתפוחים שיוגשו עם דבש. אפשר לתלות את הרימונים או להניח בקערה על השולחן. התחילו במלאכה כדי שהכל יספיק להתייבש ולהיצבע עד ראש השנה הבא עלינו לטובה
הבלוג של טל בוקריס
ישראליות ואהבת הארץ
-
טל בוקריס02.04.21
-
אהבת הארץ ותחושת שייכות לישראל מהווה ערך עליון בקרב רבים מאיתנו. טל בוקריס, יועצת, מנחה ומאמנת אישית, מסבירה מה ההבדל בין חינוך להרגלים נכונים לבין חינוך לערכים, ומעניקה עצות חשובות להטמעת ערך הישראליות והאהבה לארץ ישראל אצל הילדים
כל הגילאים
פיתוח הזיכרון
-
יעל צמח-גרינשפון27.10.24
-
שיפור הזיכרון הוא אחד האתגרים העיקריים בחינוך ילדים. ילדים בעלי זיכרון טוב יצליחו בלימודים בקלות, יפתחו סקרנות להרחיב אופקים ומעבר לכל – יחושו טוב עם עצמם. על פעולת הזיכרון, דרכים ושיטות שונות לפיתוח הזיכרון
תגובות הקוראים