לכל אחד מאיתנו יש רצון עז להרעיף על הילדים כמה שיותר צעצועים, דיסקים, משחקים וחפצים שימלאו את עולמם, להציף אותם בחוויות ובבילויים ככל האפשר. עם השנים הבנתי שזו בעצם טעות, שלא צריך להגזים לשום כיוון.

זה התחיל כשערן הבכור שלי היה בן שמונה חודשים. אישה חכמה שאני מעריכה עד היום ראתה אותו בתמונה מוקף בים של צעצועים, ואמרה לי: "יעל, יש כאן עומס גירויים שמבלבל את הילד החמוד שלך, תני לו בכל פעם צעצוע או שניים והוא יפיק מהם את מלוא התועלת". וכך עשיתי.

כהורים אנחנו מתחבטים רבות בשאלה האם להעניק לילדים הכל מכל, או לצמצם ולחסוך למניעת מצב של גירוי יתר. ידוע שילדים שעושים בשבילם הכל לא מעריכים וקשה לרצות אותם. ומצד שני, ילדים שלא מספקים להם שום דבר עלולים לפתח תסכולים לא בריאים. זו הסיבה לכך שכדאי להעניק אבל במידה. הוריי לימדו אותי למצוא את עמק השווה בכל דבר.

בילדותי הרשו לי הוריי לאכול "רק ממתק אחד ביום". כשביקשתי הסברים מפורטים (לא ידעתי אז על קריוס ובקטוס), שאלתי את אבי ז"ל מדוע לפו הדב מותר ללקק דבש כל היום. אבי טען שכך זה נראה בספרים, אבל במציאות אין דוב שניזון רק מדבש. הוא הסביר לי בסבלנות שאי אפשר לאכול כל הזמן את אותו הדבר, גם לא את הדבש המתוק והערב ביותר לחך. כל דבר שאוכלים ממנו יותר מדי, הוא אמר, הופך למאוס ומאבד מערכו. ולא רק באוכל. הוא לימד אותי שכל דבר, גם הטוב ביותר בתבל, צריך תמיד להיות במידה.

אני לקחתי את הטיפ הגדול הזה לתחומים אחרים בחיים, והשתדלתי ליישמו גם כאמא. תפקיד ההורות אינו פשוט וקל, בעיקר משום שבכל נושא בגידול ילדים יש טווח גדול של אפשרויות. העצה החכמה לא להקצין או להגזים לשום צד, מיקמה את גישותיי ואת דרכיי במקום טוב באמצע. כבר מן הרגע הראשון אנחנו מתלבטים האם להרים את התינוק על הידיים כדי לחוש בחום גופנו, או להפך – להרגיל אותו למרחבי העולם ולמנוע ממנו לפתח תלות. אני מאמינה גדולה בחום ואהבה המועברים במגע, אבל נהגתי לקחת את בניי על הידיים דווקא כשהיו רגועים. כשבכו – הרגעתי אותם בשיטות אחרות על מנת למנוע הרגל מגונה ומעגל אינסופי של בכי הגורר הרמה על הידיים. וזו רק דוגמא אחת פשוטה.

עוד בלוגים של יעל צמח-גרינשפון:

לדברים טובים שווה לחכות

מגלים את זה

טקס ראש השנה משפחתי

משאלה לשנה החדשה

יום המשפחה כמו פעם

ליל הסדר המושלם!

לזכור ולא לשכוח את השואה

מדברים על המת בדרך האמת

עצמאות מול הצבת גבולות

נאום בר המצווה של ערן

שבועות – פתיחת עונת הטיולים והבילויים

שבועות – ארוחות חלביות?

הילדים הם שגרירי הפרסום שלנו

איפה הן העוגות ההן,עם קרם השוקולד והמרציפן?

כל החיים הם הכנה