כשאורי בתי הצעירה הייתה כמעט בת שנתיים היא החלה לקנא בילדים הגמולים בגן שלה וגם באחותה. "אני רוצה תוּנים!" היא הכריזה ערב אחד כששמתי לה טיטול לפני השינה. היא התכוונה לתחתונים. וזה היה רק שיבוש מילים משעשע אחד מיני רבים שזכינו לשמוע בתקופת הגמילה שלה. אולם, בתהליך הגמילה מחיתולים יכולים להתגלות לא מעט התלבטויות, התנסות בשיטות שונות, עצות ופספוסים, ולא כולם מצחיקים.

עד כמה שהגמילה מהחיתול נראית טריוויאלית ונורמטיבית, היא מהווה למעשה תביעה רצינית ודומיננטית עבור הפעוט הקטן מכל הבחינות:

מבחינה גופנית - הטיפול העצמאי בהפרשות הגוף הנובע מהצורך הביולוגי של הילד לשלוט על הסוגרים.

מבחינה רגשית – זהו ביטוי לתהליך ההיפרדות מההורים וקבלת שליטה של הילד על עולמו וביטחון בעצמו. מבחינה חברתית - הדרישות של החברה, הנורמות וההשפעה לעתיד במסגרת החברתית.

הזמן המתאים להתחיל בגמילה

קצב ההתפתחות של הילדים אינו אחיד, ולכן גם תהליך הגמילה אינדיבידואלי. מרבית הילדים נגמלים בגיל שבין שנתיים לשלוש. בגיל הזה מפתח הילד את היכולת לשלוט בצרכיו. אולם הגמילה היא שילוב של בשלות לפי קריטריונים, מסרים המתקבלים מהילד, גילו ואף המצב בבית (לא מומלץ להתחיל גמילה לפני שינויים משמעותיים כגון מעבר דירה, לידת אח, וכדומה).

קריטריונים למוכנות הילד

בשלות קונגטיבית - היכולת לתקשר ולהביע רצון. האם הילד יכול להודיע שיש לו פיפי או קקי? האם לילד יש את היכולת להבין בין סיבה ותוצאה? (יש לי פיפי, ולכן אני צריך לעשות את צרכיי). האם לילד יכולת הבנה ויכולת לבצע הוראות פשוטות?

בשלות רגשית - האם לילד יכולת לחכות ולדחות סיפוקים? לדוגמא האם הוא מסוגל לחכות שתי דקות לממתק?

האם יש לו יכולת לבטא רצונות? האם הוא מוכן לנסות ולהתנסות בכל מיני דברים, ולא פוחד להיכשל? האם הוא מסוגל לעמוד בתביעות חינוכיות? האם הוא מאמין בעצמו וביכולותיו. דבר שמתבטא בחזרה על המילים "אני יכול", ובדחיית התנהגות נמנעת.

נסו לשים לב: האם הילד מתעצבן מאוד כשהוא אינו מקבל מה שהוא רוצה? האם הוא עומד במטלות היומיומיות? האם הוא מסרב להיפרד ממשחק כשצריך ללכת לאכול? האם הילד יודע לחלוק? לעתים קרובות ילד שאינו משתף אחרים, עלול לשמור גם את צרכיו אצלו.

בשלות סנסו מוטורית ופיזית- האם הילד מגיב לתחושות של רטוב ויבש? האם הוא מבין את המילים "פתוח" ו"סגור". האם הוא יכול לקום ולשבת באופן עצמאי על סיר?

סימנים לבשלות לגמילה

התראה מראש- הילד מודיע שהוא רטוב או מלוכלך קרוב מאוד לראשית תהליך ההתפנות, או מבקש להחליף חיתול מלוכלך.

ניסיון לחיקוי - הילד צופה באדם בוגר שהולך לשירותים ומראה התעניינות במעשיו

גילוי עניין - דיבור על ניקיון, משיכה לספרים בנושא, בקשה להתפנות בעצמו.

ההבדל בין בנות לבין בנים

קיימים הבדלים התפתחותיים בין בנים ובנותגם בתהליך הגמילה. אצל הבנים ההתפתחות הרגשית איטית יותר. בנות בגיל זה פחות תינוקיות, יותר מבינות את הדרישה ואת הציפייה וגם עומדות בהן טוב יותר. על פי נתונים סטטיסטיים, בנות נגמלות מהר יותר ומוקדם יותר. אצל הבנים יש יותר פספוסים וגיל הגמילה מאוחר יותר. קושי נוסף אצל הבנים מתבטא במעבר מישיבה על סיר לעמידה בשירותים.

מוכנות ההורים

כהורים אנו נדרשים לוותר על שליטה וניהול של חיי ילדינו ולגלות עירנות והיענות מוגברת לצורכי הילד. לעיתים אנחנו מתמודדים עם "פספוסים" מביכים העלולים לחשוף אותנו לביקורת עצמית וחברתית ועדיין חייבים לשמור על קור רוח ולספק לילד את העידוד והתמיכה הנדרשים. ייתכן שגם כעת הפעילויות מחוץ לבית יהיו מגבילות. עצה טובה- החליטו יחד מתי הזמן הטוב ביותר עבור כולם והתחילו בתהליך.

לפי שיטתה של דפנה תייר, יועצת חינוכית התפתחותית M.A., אין צורך לחכות לסימני "בשלות" מן הפעוט - ההורים הם אלו שצריכים להיות בשלים ולקבל החלטה שמתחילים לגמול. גיל הגמילה לפי שיטתה סביב גיל שנה וחצי ואף לפני כן.

לפי תייר הילד לא חייב לדעת לדבר או להעביר מסר מילולי. תפקידם של ההורים הוא ללמוד ולהבין את הסימנים והרמזים של הילד, המעידים על כך שלילד יש צרכים. ודאי שיהיה נחמד וקל יותר אם הפעוט ישתף פעולה בשמחה וברצון, אבל פרויקט הגמילה הוא בידי ההורים, באחריותם ובסמכותם.

שיטה זו מתקשרת גם לאלו הדוגלים בדעה כי תינוקות יכולים לשלוט על סוגרים ממש בינקותם, ומגדלים את ילדיהם ללא חיתול.

תייר מסבירה את המונח "סמכות מיטיבה". חשוב לה להדגיש שההורה הסמכותי הינו הורה: אוהב, חם, רגיש וקשוב לילדו לפחות כמו כל הורה "זורם". לצד הנחרצות, התקיפות והסמכותיות ההורית הרי שתהליך הגמילה כולו נעשה ברגישות רבה לילד, עם הרבה אמפתיה, חיזוקים ועידוד.

חשוב לזכור: יש לבחון כל ילד לגופו ולהתאים את מועד הגמילה ליכולותיו שלו. יש להביא בחשבון: ילד שיעבור תהליך גמילה בזמן שהוא עדיין אינו מוכן לו, התהליך יימשך בדרך כלל זמן רב יותר מהממוצע ובאופן פחות מוצלח – יהיו לו הרבה "פספוסים" וכתוצאה מכך הרבה תסכולים לו ולהורים.

אין חזרה מתהליך הגמילה - אי אפשר להחליט אחרי שבוע או חודש – זה לא מתאים, בואו נחזיר את החיתול. לכן דאגו להתחיל כשאתם בטוחים שהילד וגם אתם מוכנים לו. כך התהליך יהיה קצר ופשוט

עצות מעשיות לגמילה מוצלחת

 אלי שגיא, פסיכותרפיסט, כתב בהרחבה על נושא הגמילה מחיתולים ומציע כמה עצות מעשיות.

הכנה מראש – הכינו את הבית - הרימו את השטיחים וכסו את הספות ושאר משטחים שאינכם רוצים ש"ייפגעו".

תהליך הגמילה רצוף פספוסים של הילד, קחו זאת בחשבון וצפו לכך כמה שיותר.

גמילה מקדימה - השתדלו לגמול את הילד ממשהו אחר לפני הגמילה מהחיתול. בדרך כלל מקובל לגמול מבקבוק. כך הוא יכיר את התחושה של יום אחד יש ויום אחר כבר אין.

נחרצות - היו ברורים וחד משמעיים במסר שאתם מעבירים לילד. מהיום אין חיתול, רק תחתונים.

פרגון ועידוד - תימכו בילד - עודדו אותו כשהוא מצליח במשימה הלא פשוטה, אבל אל תכעסו כשהוא מפספס .

כשהפעוט מצליח לעשות את צרכיו בסיר, עודדו אותו והחמיאו לו, אבל אל תעשו מזה עניין יותר מדי גדול, כדי לא להציב בפניו רף גבוה מדי להצלחות נוספות. הזכירו לו שהוא מתנהג כמו בוגר, זה מספיק על מנת שירצה להמשיך בכך.

קרן רשף, גננת בגן בקיבוץ חצור, מייחסת חשיבות גדולה מאוד לתהליך הגמילה של הילדים, ומקיימת תהליך מאוד מסודר. אחד הפרמטרים הכי חשובים מבחינתה הוא שיתוף הפעולה בין ההורים לגן. היא יוזמת שיחה עם ההורים כשהיא חושבת שהילד מוכן, שבה דנים בתהליך הגמילה כפי שהוא נעשה בגן, בילד באופן פרטני, בשיתוף הפעולה בין ההורים לגננת וכן ניתן מענה על שאלות ההורים. קרן מדגישה שתיאום ציפיות מראש עוזר מאוד לתהליך גמילה חלק והשיתוף מונע מסר כפול שהילד עלול לקבל משני גורמים שונים המתפקדים באופן קבוע בשגרת יומו..

שיתוף פעולה - גמילה מוצלחת תלויה במידה רבה בשיתוף הפעולה בין הגורמים המטפלים בילד ובאחידות באופן הגמילה. מומלץ מאוד לקיים ערוץ תקשורת ידוע וסדיר בין ההורים לצוות הגן כדי לתאם את התהליך ולשדר מסר תואם לילד.

שיחה גלויה - דברו איתו על הנושא. נסו להבחין האם הוא משתף פעולה או נמנע מלדבר על הנושא. אפשר לדוגמא לדבר על ילד שנגמל לאחרונה בגן, לשאול אותו האם הוא גם רוצה לעשות פיפי בסיר ועוד.

חלופה יצרית – בתקופת הגמילה תנו לילד לשחק בחֵמר, בבצק או בעיסת נייר, כי בקקי הוא לא יכול לשחק.

המחשה באמצעות ספרים - מומלץ לשלב קריאת ספרים בנושא גמילה מחיתולים מגיל מוקדם, כדי שהילד יתוודע לנושא.

דוגמא אישית - הילד יכול לראות אתכם או את אחיו/אחותו משתמשים בשירותים. אין בכך שום רע, אך דעו גם לשים לו גבולות – אם זה לא מתאים בסיטואציה מסוימת חשוב שהילד יכיר ויבין גם את המונחים "פרטיות" ו"אינטימיות".

פיתוח דימוי גופני חיובי אצל הילדים - הכירו לילד את איברי גופ ואת תפקידיהם השונים.

התאמה למסגרת - ב"ספר הגן" (הוצאת הקיבות המאוחד), שנכתב על ידי ד"ר רונית פלוטניק ומירה אשל, מסבירות הכותבות כיתהליך הגמילה הוא אישי במהותו ומחייב תמיכה אישית של מבוגר, אבל עם הזמן התמיכה האישית מפנה מקום לליווי קבוצתי – קבוצת ילדים שרבים מהם מתמודדים עם אותו תהליך גמילה משמשת כמעין "קבוצת תמיכה".

ילד שתהליך הגמילה נעשה באופן מסודר במסגרת החינוכית אליה הוא שייך, רואה את התהליך קורה לילדים אחרים עוד לפני שהוא עצמו עובר אותו באופן אישי. אם התהליך נעשה באופן חיובי, הילד ירצה לחקות את האחרים וישמח כשהוא עצמו יגיע לשלב הגמילה ולא יפחד או ירתע מהתהליך.

כאשר המהלך נעשה במועד המתאים מבחינה התפתחותית הילדים נענים לאתגר ברצון ורוכשים את המיומנות בקלות יחסית. גמילה שנדחית יתר על המידה עלולה לגרום עיכוב בהתפתחות הרגשית וקושי בתפקוד במסגרות חינוכיות. נסו לדמיין איך מרגיש ילד שלובש טיטול בחברה של ילדים שכולם גמולים, או איך מרגיש ילד שעדיין "בורח לו", כי הוא נגמל מאוחר, בסביבה שכולה ילדים שכבר לא זוכרים חיתול מה הוא.

מי לא מוכן לוותר על החיתול?

ילד שלא מאמין שיצליח לשלוט (לעתים הרגשתו של הילד מבוססת, ולעיתים הוא חושש מכל ניסיון).

ילד שפוחד מתגובת ההורים אם ייכשל וירטיב. ילד שיעדיף "ללכת על בטוח" ולא לאכזב.

ילד שמעדיף להישאר קטן וליהנות מזכויות היתר של קטנים.

ילד שחושש לשלום גופו, והחיתול שומר על איבריו הפגיעים.

ילד שמתקשה להסתגל לשינויים בכל תחום, כולל בנושא הניקיון.

ילד שחושש שהפרשותיו "מסריחות," או "דוחות", והחיתול "מסתיר" את הבעיה.

קשיים בגמילה

שלב המעבר מחיתול לשליטה על ההפרשות הוא שלב מורכב. הילד מבקש להיות אדון לגופו וקבלת הוראה מתי ללכת להתפנות עלולה להרגיז אותו ולגרור תגובת נגד. בנוסף, קשה לילד להפסיק פעילות שמענגת אותו כדי להתפנות.

עד עכשיו הילד היה חופשי לעשות את צרכיו בכל מקום ובכל זמן שבחר, כי הוא היה עם חיתול, עכשיו הוא צריך לוותר על החופש הזה. הוא עדיין לא מודע לשליטה ולחופש מסוג אחר שהוא בתהליך לקבלו, אך למעשה זו אחת מצורות השליטה הראשונות שילד מקבל בחייו.

כשילד מסרב לוותר על החיתול, חשוב לנסות לבדוק מהו המסר שהוא מעביר בהתנגדותו. יש לשקול בזהירות אם אין סיבות רגשיות, שאינן ספציפיות לנושא הניקיון, שעומדות מאחורי הסירוב.

אם הילד נמנע מלנסות כי אינו סומך על עצמו – יש לבדוק מדוע אין לו ביטחון עצמי וכיצד ניתן לחזק אותו.

אם הילד חושש מתגובת ההורים, ייתכן כי ישנה בעיה במסרים שההורים משדרים ובאופן שהילד קולט אותם.

בספרה "דיאלוג עם ילדים" (הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר), כותבת ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית, על תהליך הגמילה ומעלה בעיות שעלולות להילוות אליה. ד"ר כצנלסון מסבירה כי השליטה בסוגרים היא שלב משמעותי בתהליך הסוציאליזציה של הילד. תהליך הגמילה משקף את הציפייה להתאים את ההתנהגות לדרישות החברתיות, ומהווה צעד חשוב ברכישת תחושת שליטה על הגוף, נדבך מרכזי בתחושת העצמאות של הילד.

התחלה מוקדמת מדי

לפי התפישה הרווחת היום, וגם מניתוח הגמילות בפועל, עולה כי ילד שנגמל מוקדם מדי עבורו, יתקשה יותר בגמילה. התהליך יימשך זמן רב יותר, יהיו פיספוסים רבים ולאורך זמן. הילד פשוט לא מבין מה רוצים ממנו, מה מצפים ממנו ומה הוא אמור לעשות. אל תיכנעו ללחצים ונסו להיות אובייקטיבים עד כמה שניתן לגבי ילדכם. אל תתביישו להתייעץ.

משיכת הגמילה

ישנם ילדים שקשה להם להיפרד מהשליטה. הם רוצים להמשיך להחליט איפה ומתי הם עושים את צרכיהם. נוצר מצב שבמקביל לשימוש שלהם בסיר ו/או בשירותים הם גם יעשו פיפי וקקי בתחתונים בלי לנסות בכלל להגיע לשירותים. ואחר כך גם יכריזו על כך: "עשיתי פיפי!" במקרים כאלו אין עניין של שליטה פיזית על הסוגרים, אלא החלטה של הילד. הילד מרגיש שהוא לוקח את השליטה לידיו. בדרך כלל ילדים אלו יקבלו עידוד כשצועקים ומתעצבנים עליהם, ולכן חשוב מאוד להימנע מתגובות כאלו כדי לא לתת לילד את הסיפוק.

אפשר לזהות מראש ילד עם בעיה מסוג זה, כי משחקי השליטה שלו מאוד בולטים. הוא יתנגד, יריב, יחפש את השליטה בכל התנהגות. אם אתם לא בטוחים - התייעצו עם הגננת. במקרים כאלו הפתרון הטוב ביותר הוא לחכות לשלב מאוחר יותר כשאתם רואים שמשחקי השליטה פחות דומיננטיים ולגמול אז.

רגרסיות

מרבית הילדים שעוברים גמילה במועד המתאים ובאופן נכון מבחינת המבוגרים הסובבים אותם עוברים את תהליך הגמילה באופן רציף ומוצלח. אבל ייתכנו רגרסיות גם חודש ויותר אחרי הגמילה. הרגרסיות נובעות בדרך כלל משינוי שהילד חווה ושמהווה טראומה עבורו. תקופות של מעבר דירה או אח חדש הן דוגמאות לטראומה מסוג זה. הילד עובר תקופה של פחד, מצוקה ואין לא דרך לבטא את זה. הוא מחפש תשומת לב ומשיג אותה באמצעות הפיפי והקקי. במקרים כאלו צריכים הרבה סבלנות ואמפטיה. דברו עם הילד, הסבירו לו, הכינו אותו מראש לחוויות מסוג זה וחיזרו על המסרים שהוא כבר מכיר. היו ברורים בדרישתכם, אבל עודדו את הילד.

מסר כפול

יש לדאוג שכל המטפלים בילד יעבירו מסר זהה בענייני הגמילה כדי למנוע בלבול. מינעו מקרים שלסבתא לא נוח, אז היא מלבישה לילד חיתול או שהבייבי סיטר צועקת על הילד כי ברח לו.

גם הרגלי הלבוש ועשיית הצרכים צריכה להיות אחידה. ילד שבבית מסתובב עירום ועושב פיפי בחצר באופן קבוע במקום בשירותים, יתקשה במסגרת הגן להיות לבוש ולגשת לשירותים.

פרידה קשה מקקי

ילדים רבים נגמלים מפיפי ללא בעיה, אך קשה להם להיגמל מעשיית קקי, והם עדיין נזקקים לחיתול כדי לעשות קקי. ילדים אלו נבהלים וחשים שמשהו פיזי נפרד מהם. הפחד עלול ליצור התאפקות עד לכדי עצירות וכל הנובע מזה – הילד עלול לא לאכול, לסבול מכאבים והפעילות שלו תרד כי זה יציק לו.

כדי לפתור את הבעיה - שימו לב ליציאות של הילד. גרו אותו מראש בחיזוק שהילד יצפה לו וירצה לקבל- חותמת או מדבקה למשל. עם זאת הקפידו לא להיסחף לפרסים יקרים וגם את המנהג הזה הפסיקו עם הזמן. גם אם בהתחלה הילד עושה בתחתונים – זה בסדר. העבירו לו את המסר המתאים "חבל. לא נעים להיות מלוכלך עם קקי בתחתונים. בפעם הבאה ננסה לעשות בסיר". הקפידו לא לכעוס. כשהילד כן מצליח עודדו אותו בחיזוקים חיוביים גם במילותיכם.

מעבר מסיר לשירותים

המעבר מישיבה על סיר לישיבה על שירותים או עמידה עבור בנים, יכול להיות שלב בעייתי. פתאום הילד רואה שהצרכים שלו נעלמים. יש תחושה של נפילה ארוכה יותר. השירותים גבוהים וגדולים יותר.

אם הילד ממש מראה התנגדות - חכו מעט עם השירותים.

אם הילד נבהל - עיזרו לו ותימכו בו כשהוא יושב על האסלה.

פרידה מוחשית - כבר בשלב שהילד משתמש בסיר שיפכו יחדיו את הצרכים מהסיר לשירותים והיפרדו ממנו.

גישה נוחה לאסלה - כיום ניתן למצוא בשוק עזרים שונים להקטנת השירותים: ישבנון, גלגלים מיוחדים ואנחנו גם שמנו שרפרף קטן, כך שהילדה יכולה לטפס לבד ומרגישה שהשירותים נגישים עבורה.

גמילת לילה

קשה לענות על השאלה מתי להסיר את החיתול בלילה – לפני שהילד מפסיק להרטיב, במטרה להעביר לו מסר שמצפים שיפסיק, או רק לאחר שהוכיח את עצמו – כלומר קם יבש בבוקר.

 שגיא מסביר שגמילת לילה מתרחשת במקרים רבים מדרך הטבע, כשהפעוט לומד לשלוט בצרכיו. אצל פעוטות רבים קורה שתוך כמה שבועות חיתול הלילה יבש ואז, אפשר לגמול אותו גם מחיתול בלילה.

מומלץ להמתין לפחות שניים-שלושה לילות רצופים שבהם הפעוט מתעורר עם חיתול יבש, בטרם מסירים ממנו את החיתול בלילה. הורים רבים נענים לרצון הפעוט ומסכימים להוריד את חיתול הלילה בטרם עת, כי הם מפחדים לפגוע בביטחונו העצמי. אולם אם הילד עדיין לא בשל לגמילה, הרי שבמעשה זה הם גורמים בדיוק לדבר שממנו חששו.

שיתוף הילד - רצוי לשלב את הילד בהחלטה ולא להעמידו בפני עובדה. אפשר לומר לו: "נגמול אותך מחיתול הלילה כאשר תקום יבש במשך שניים-שלושה לילות ברציפות". חשוב להסביר לו שקשה יותר לשלוט בעשיית הצרכים בלילה, כי כשישנים קשה יותר כי צריך לשים לב לצרכים וצריך להיות קצת יותר מבוגר לשם כך.

אם הילד "מתבייש" מעצם היותו עם חיתול בלילה, אפשר לעבור לחיתולים המעוצבים בצורת תחתונים.

גמילה מהספרים

"לציפי ברח הפיפי", כתבה ענת אומנסקי, הוצאת ליתם

"כולם עושים קקי", כתב ג. טארו, הוצאת צלטנר

"סיר הסירים", כתבה אלונה פרנקל, הוצאת מסדה

"דובי חבובי עושה כמו גדול" , סמדר שיר , הוצאת מעריב

"סיר" , מילן פרימן , הוצאת כנרת

"טולי כבר בלי חיתולי" , קונצלר בנקה רוזמרי , הוצאת ספר לכל

"הסיר סיר של רותי" , דתיה בן דור , הוצאת ענבל

"בוני דובוני יוצא מהחיתולים" , ויקי לנסקי , הוצאת רות סירקיס

"הנסיכה על הסיר" , טוני רוס , הוצאת מסדה

"טיטולי" , מיה בר מוחה , הוצאת דני

"לא רוצה חיתול" , רן כהן – אהרונוב , הוצאת שבא

 "פיץ וציפה", אקסל שפלר, הוצאת כינרת

צילומים: ראשית: Marco Ariesen, אמצע: Ramona Gaukel .

עוד על טיפוח, ניקיון והיגיינה לילדים:

לשמור על הניקיון וההיגיינה

תורת הניקיון לילדים

מתמודדים עם הכינים

מקלחת כערך לחינוך לניקיון

ניקיון הבית

מצלמים ילדים מצחצחים

שקיות ניילון באמבטיה

ניקיון מוסיף המון

עוד מדריכים פרקטיים ועצות להורים לפיתוח מיומנויות וכישורים לילדים:

פיתוח עצמאות

חיזוק הביטחון העצמי

מודעות לסדר, ארגון ומיון

חשיבות הצחוק וההומור

דיווח ואמירת האמת

שיפור המוטוריקה העדינה

העשרה והתפתחות במטבח

התמודדות עם פחדים של ילדים

שיפור ופיתוח הזיכרון

הקניית הרגלי קריאת ספרים

פיתוח מיומנויות חברתיות

זמן איכות עם הילדים

יחסים טובים בין הורים וילדים

הרגעת כעסים

בחירות וקבלת החלטות

משמעת והצבת גבולות

ערך הנתינה, העזרה וההתחשבות

הכרת השונה והייחודיות של כל אחד

יצירה ומיחזור עם ילדים

עוד נושאים ללימוד ילדים:

לומדים בטיחות בזהירות

מיחזור ואיכות הסביבה

חשיבות לימוד האנגלית

מתכוננים לאח חדש

התמודדות עם פחדים של ילדים

להפסיד בכבוד

גמילה מחיתולים

מתמודדים עם הכינים

צרכנות נבונה בקניות עם ילדים