הלל הזקן אמר לתלמידיו: מצווה היא להתרחץ. שאלו אותו תלמידיו: מהיכן למדת? אמר להם: למדנו מהתורה "ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אותו.." (בראשית א 27), ולכן אנחנו צריכים לשמור על הגוף כמתנה שקיבלנו מאלוקים - להתרחץ, לשטוף ידיים ולצחצח שיניים ותמיד להיות נקיים, כי כך אנחנו נותנים כבוד לאלוקים.

תמיד שאלתי את עצמי איך מקנים הרגלי ניקיון ומתי? לשני בניי הקטנים שאוהבים תמיד לשחק בחוץ עם חיוך ושובבות בעיניים ולכלוך על הידיים, במירוץ אחר הכדור בגן השעשועים והתרעננות בממטרות על המדשאות ולאחר שהתגלשו במגלשות.

"החינוך מתחיל מגיל אפס", אומרים המומחים וצודקים. פרויד האמין שבמהלך חמש השנים הראשונות של החיים, האדם עובר דרך כמה שלבים התפתחותיים שמשפיעים על אישיות האדם לחינוך לניקיון.

חינוך לניקיון אצל ילדים מתחיל בשלב האנאלי - סביב גיל שנה וחצי ונמשך עד גיל 3. בשלב זה הפעוט מתחיל לשלוט על שרירי פי הטבעת, הוא מפיק הנאה הן מעצירת הצואה והן משחרורה. בשלב הגמילה מהחיתולים אנו כהורים מתחילים בחינוך לניקיון. זאת הפעם הראשונה עבור הילד שהמציאות מגבילה או דורשת ממנו. הורים המקפידים יתר על המידה בענייני החינוך לניקיון - כועסים או מענישים - גורמים לילד לחוש שגופו רע ומלוכלך, ותחושה זו עלולה לגרום לו להגיב ב"דווקא".

שמירה על ניקיון והיגיינה מהתורה

נאמר בתורה "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (דברים ד 15). "ונשמרתם" מלשון "מניעה". פירושו שהמניעה, כלומר ה"ריפוי המונע",'הוא המתכון לבריאות טובה, הדבר בידינו ואנו מצווים עליו. כי אם לא נישמר, אנו עשויים לחלות. ולכן חשוב ללמד את ילדינו לשמור על ניקיון הנפש והגוף מגיל צעיר.

שמירה על טהרת הגוף - בספר במדבר (פרקים: א-ד) מסופר גם על מקרים שבהם אנשים היו צריכים להיזהר בניקיון ובטהרת גופם, ולמקרה שנטמאו נשלחו מחוץ למחנה: המצורע והטמא למת. סיבת שליחתם מחוץ למחנה - מפני שהשכינה שורה במחנות ועליהם להישאר טהורים – "ולאיטמאואתמחניהםאשראנישוכןבתוכם. לא בכדי נדרשו אותם האנשים להישלח מחוץ למחנה. עיקר הסיבה כי הקב"ה שוכן בתוך המחנה ויש לשמור על קדושת המקום.

הימנעות ממחלות מדבקות - סיבה נוספת לכך שהיו מרחיקים את האנשים הטמאים או הנגועים בצרעת, שכן הצרעת הייתה מחלה מאוד קשה ומדבקת והייתה יכולה להדביק את האנשים הבריאים שנשארו במחנה. מרים שהיתה מצורעת וקיבלה את עונשה על שדברה לשון הרע על משה עם אהרון הייתה צריכה לצאת מחוץ למחנה במשך כשבעה ימים. הטמא למת - הנזיר צריך להביא קורבן ולהתחיל את ימי נזירותו אם נטמא ליד מת. ובפרשת פרה אדומה ניתן למצוא דינים כיצד אדם מטהר עצמו מטומאת נפש.

כיבוס הבגדים - בפרשת תזריע מצאנו שנגע הצרעת עלול להיגלות גם בבגדים. כאשר מופיעים כתמים ירוקים או אדומים בבגד יש להביאו אל הכהן. אם הכהן רואה כי יש חשד לצרעת, הוא יסגיר את הבגד לשבעה ימים ואז יראה אם יש התפשטות של הנגע. כאשר מתברר כי אכן הבגד נגוע בצרעת יש לשרוף אותו. לעיתים יצווה הכהן לכבס את הבגד ואז יפסוק שוב לפי התוצאות. במקרים אחרים יסתפק הכוהן בחיתוך מקום הצרעת ויאפשר לעשות שימוש בחלק הנקי. כאשר לאחר הכיבוס סר הנגע והכוהן מטהר את הבגד, יש לטובלו בכל מקרה לצורך טהרתו המוחלטת.

טיהור הגוף - זאת ועוד, לפני שעם ישראל קיבל את התורה, הם נדרשו להיות מוכנים לטהר את גופם ולכבס את שמלותיהם במשך כשלושה ימים. "וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן-הָהָר אֶל-הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת-הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם" (שמות יט, יד)

מדריך פרקטי לשמירה על הניקיון

רוב ההידבקויות של ילדינו מתרחשות בתוך גן ילדים או בבית הספר עקב אי הקפדה על כללי היגיינה בסיסיים. ולכן, כצעד מניעתי ראשון, חשוב ולדרוש הקפדה יתרה על כללי היגיינה ולימוד הרגלי ניקיון לכל הילדים:

רחצה בבוקר – "מודה אני לפניך מלך חי וקיים.." לפי ההסבר של היהדות, יש לקום בבוקר ולומר תודה לבורא עולם שהחזיר את נשמתנו לגופנו, לאחר שנת לילה. ומייד יש ליטול ידיים, נטילה שבה נוטלים שלוש פעמים בכל יד לסירוגין, על מנת להוציא את הטומאה שנחתה עלינו בזמן שנת הלילה, שהרי אדם שישן בלילה נחשב כאילו כמת. חשוב לצחצח שיניים, לשטוף את הפנים ולהסיר את הלכלוכים שנצטברו בעיניים. הסבירו לילדים שכמו שאבא ואמא הולכים לעבודה ונמצאים בחברת אנשים ככה גם הילדים הולכים לגן או לבית הספר ונמצאים בחברת ילדים וחשוב להיות נקיים ומריחים טוב שתמיד יהיה נחמד לחברים להיות בחברתנו ולשחק עימנו.

לפי דעת חכם אחר, הרשב"א, אדם שקם בבוקר נעשה כבריה חדשה, לכן צריך להודות ולהתקדש בנטילת ידיים, ככהן שמקדש ידיו מן הכיור לפני עבודתו. אגב, אם הזכרנו את הכהנים במלאכת המקדש ,משה נצטווה לעשות כיור נחושת במשכן בין אהל מועד ובין המזבח, ורחצו ממנו אהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם בבואם לאהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת ולהקריב קורבנות (שמות ל 18-21), מה שאומר שנטילת ידיים ורגליים חשובה היא לטהרת הגוף ולפני התחלת עבודה.

צחצוח שיניים - צחצוח השיניים שומר על השן שלנו ומחזק אותה עוד יותר, השן חייבת להישמר ועלינו למנוע ולסלק את החיידקים שמגיעים אל האוכל המצטבר בין השיניים ולנקות גם על ידי חוט דנטלי על פי המלצת רופא שיניים להסרת שאריות האוכל שתקועות בין השיניים. חשוב לצחצח שיניים בהתאם למה שהרופא שיניים ממליץ בדרך כלל כשלוש פעמים ביום, בדיקת שיניים פעמיים בשנה, ניקוי שיננית. החל מגיל 3 מומלץ להתחיל לקחת את הילד לביקור אצל רופא השיניים.

ועוד מצאנו במקורות שנשים לפני שהן טובלות במקווה עליהן לצחצח היטב את השיניים ואפילו לנקות עם קיסמים או חוט דנטלי את השאריות בין השיניים, כי אם נשארו שאריות בין השיניים זה ייחשב כחציצה והטבילה במקווה לא תוציא אותן לידי חובה.

רחצה במים וסבון - יש ללמד את הילדים לרחוץ את הידיים עם מים וסבון בתדירות גבוהה.

ניקוי בתכשירי חיטוי - מומלץ לצייד ילדים בבית הספר בתכשירי חיטוי והיגיינה כגון ג'ל לניקוי הידיים לאחר הביקור בשירותים ובכלל.

שיעול והתעטשות - הקפידו ללמד את הילדים להשתעל ולהתעטש לעבר חלקו הפנימי של המרפק

ניקיון למען הבריאות - מאידך יש פעמים שצריך לשמור על הניקיון כדי שנהיה בריאים ולא נחלה חלילה במחלות. כמו למשל חשוב לשטוף את הידיים עם סבון כמו שחשוב ליטול ידיים לפני האוכל. זהו קו ההגנה הראשון נגד חיידקים. מגע עם חיות מחמד, יציאה מהשירותים, לפני האוכל ואחרי מגע עם אדם חולה. כך נמנע ממחלות שונות להתפשט, מהתקררות ועד למחלות קשות כמו שפעת, דלקת הכבד ושלשול הנגרם כתוצאה מזיהום.

ניקיון השיער – הנהיגו חפיפת ראש מסודרת אצל ילדים כמה פעמים בשבוע, סירוק כדי למנוע קשרים בשיער. שיער ארוך מומלץ לאסוף לפני הליכה לבית הספר. על מנת לשמור על שיער בריא מומלץ להסתפר פעם בכמה שבועות. בקיץ מומלץ להתיז ספריי נגד כינים כהגנה לשיער.

מכת הכינים היתה אחת מעשר המכות שקיבלו המצרים. תמיד שאלתי את עצמי מדוע בורא עולם העניש את המצרים דווקא בכינים? והסיבה היא "מידה כנגד מידה",הרבה פרשנויות לשאלה אך, בחרתי תשובה שמתאימה לנושא הנקיון שלנו: כמו שהמצרים לא נתנו לעם ישראל להתרחץ אחרי יום עבודה מפרך והם כל כך סבלו מהחום וגירדו את עצמם מהלכלוך והעבודה הקשה, כך קיבלו המצרים את מכת הכינים, שמצצו את דמם וגרמו להם להתגרד ולהרגיש את סבלם של בני ישראל.

מקלחת - במדינות קרות יש נוהגים שלא להתקלח בכל יום מאידך במדינות חמות כמו ישראל חשוב להתקלח בכל יום ולשמור על היגיינת הגוף. ראו הרחבה על מקלחת כערך לחינוך לניקיון.

ומהו הרעיון שעומד מאחורי הטבילה? מקובל לומר כי לפי המסורת היהודית; המקווה נמשל לעולם שקודם הבריאה: כפי שבריאת העולם נעשתה מתוך עולם שכולו מים. כתהליך של לידה מחדש. מה פלא, אפוא, שבמקורות הקבלה היהודית מסמל המקווה את הרחם והאדם הטובל בו, כאדם השב אל הרחם כדי לחוות - מבחינה רוחנית - לידה מחדש. ''לידה'', המשנה את מעמדו כגון: מנכרי ליהודי, מאזרח מן השורה לכהן, מטמא לטהור.

ההיטהרות מסמלת זיכרון לאומי-היסטורי: לפני מעמד הר סיני, מפגש האיחוד הגדול בין האל לעמו, נצטוו ישראל להתקדש, להיטהר ולהקפיד על פרישות. הכנות אלו הן שיצרו את עוצמתו של המפגש שבא לאחריהן. סמליותם של מי המקווה כמאפייני התחדשות חיים, טהרה.

במסע, במכונת הזמן, אל העבר נבחין שהמים הם למעשה רחמו של העולם עצמו, במיוחד רחמה של היבשה עליה אנו ניצבים: ''והארץ היתה תהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלוקים מרחפת על פני המים'' (בראשית א, ב). כך ביום הבריאה הראשון, ואילו ביום הבריאה השלישי נאמר: ''יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה'' (שם א, ט). המים מסמלים, אפוא, את רחם הבריאה והאדם הטובל במקווה, הכניס עצמו במודע אל מצב העולם בטרם היבראו, כשהוא נתון כולו לחסדי כוחו היוצר של האלוקים. ואם כן, מה זה מקווה? המקווה הינו מאגר מים פתוח הניזון ממי גשמים כמו ים, אגם או מעיין ומשמש כמקום טהרה, אולם בשל הרצון בפרטיות ובטמפרטורה נוחה, רוב הנשים והגברים נוהגים לטבול במקוואות מלאכותיים, שנראים כבריכה קטנה אך מי המקווה הם מי גשמים בניגוד לבריכות. המקווה טהור, טבעי מחדש ומרענן.

כיבוס הבגדים - בימינו חשוב לכבס את הבגדים , במיוחד בימים חמים אלה, אני זוכרת שסבתי זכרונה לברכה הייתה מתארת שיום הכביסה היה ארוע מיוחד , בתקופתה שהרי לא הייתה מכונת כביסה . בחצר רחש לו הפרימוס הגדול עליו הועמד דוד הכביסה להרתחה, תהליך הכביסה החל בשעות הבוקר והסתיים לקראת ערב. ובאותו היום הגיעה הכובסת , הכובסת ישבה על לבנה, בין רגליה מונחת גיגית (פיילה) מתכת עגולה גדולה, וקרש הכביסה – חלקו התחתון רוחץ בפיילה וחלקו העליון מחוץ לפיילה – בין זרועותיה. שעות ישבה הכובסת וגרדה את המצעים הלבנים כשלג על פני קרש הכביסה החרוץ בחריצים שהיה גם הוא עשוי ממתכת. המצעים הלבנים נשלפו מהדוד הרותח באמצעות עץ מיוחד. לאחר הכביסה עברו המצעים תהליך של עימלון (קרוכמל – באידיש) ושטיפה בכחול על מנת לקבל צבע לבן בוהק (התחרות בין השכנות היתה – של מי הכביסה לבנה יותר)

שמירה על ההיגיינה האישית והסביבתית היתה כבר בימי התנ"ך היא מרכיב חשוב ביותר בשמירה על אורח חיים בריא. לניקיון הגוף יש חשיבות רבה לשמירה על גוף בריא ולמניעת מחלות. בנוסף, היגיינה אישית היא בסיס לטיפוח אישי, שהוא חלק מההופעה. הופעה נקייה ומטופחת עוזרת לנו בתקשורת בינאישית עם האחר וכבר למדנו שלפני שבני ישראל קיבלו את התורה עליהם היה להקפיד על טהרה וניקיון.

עוד על ניקיון והיגיינה לילדים:

לשמור על הניקיון וההיגיינה

גמילה מחיתולים

מתמודדים עם הכינים

מקלחת כערך לחינוך לניקיון

ניקיון הבית

מצלמים ילדים מצחצחים

שקיות ניילון באמבטיה

ניקיון מוסיף המון

עוד מדריכים פרקטיים לפיתוח מיומנויות וכישורים לילדים:

פיתוח עצמאות

חיזוק הביטחון העצמי

מודעות לסדר, ארגון ומיון

חשיבות הצחוק וההומור

דיווח ואמירת האמת

שיפור המוטוריקה העדינה

העשרה והתפתחות במטבח

התמודדות עם פחדים של ילדים

שיפור ופיתוח הזיכרון

הקניית הרגלי קריאת ספרים

פיתוח מיומנויות חברתיות

זמן איכות עם הילדים

יחסים טובים בין הורים וילדים

הרגעת כעסים

בחירות וקבלת החלטות

משמעת והצבת גבולות

ערך הנתינה, העזרה וההתחשבות

הכרת השונה והייחודיות של כל אחד

יצירה ומיחזור עם ילדים

עוד נושאים ללימוד ילדים:

לומדים בטיחות בזהירות  

מיחזור ואיכות הסביבה

חשיבות לימוד האנגלית

מתכוננים לאח חדש

התמודדות עם פחדים של ילדים

להפסיד בכבוד

גמילה מחיתולים

מתמודדים עם הכינים

צרכנות נבונה בקניות עם ילדים