תחילת ספטמבר וחגי תשרי שפתח מביאים איתם ריחות של התחלות חדשות, אבל בעיקר שינויים ומעברים. קוראים לזה "חזרה לשגרה", אבל המילה "חזרה" לא תמיד נכונה, משום שלא תמיד חוזרים למה שמוכר, פעמים רבות מדובר על יצירה של שגרה שלא היתה מוכרת לפני כן.

אנחנו מדברים על עצות וכללים להתחלות חדשות – להקרין לילדים שהכל בסדר, שהכל זורם, שזו רק ההתחלה, שמתרגלים. בתיאוריה זה נשמע נפלא, וכמובן שעוזר מאוד לדעת את הטיפ הגדול הזה ולבוא בגישה טובה, אבל כשמגיעים לפרוט את זה במציאות – מבינים לעומק את הקלישאה "כל ההתחלות קשות".

הפעם חוויתי על בשרי את החוויה של הדרך החדשה ביחד עם הילדים – עברנו לבית חדש בשכונה חדשה, עם שכנים וחברים חדשים, מנהגים ונהלים חדשים של כל המסגרות הלא מוכרות. הכל חדש!

געגועים לישן, המוכר והטוב

חוסר היכולת להירדם בלילה שלפני פתיחת שנת הלימודים, הציפייה למפגש עם החברים החדשים, כאבי הבטן בבוקר, רצון לדעת איפה השירותים בבית הספר, האם יש עוד ילדים חדשים, האם המורה חדשה. החשש וההתרגשות נובעים מהלא נודע. ברגע שהדברים מתחילים להיראות מוכרים – מתחיל להיות קל במעברים.

אני מתבוננת על החיים של הילדים - רוב החיים שלהם התרחשו בשכונה הישנה, בייחוד עבור יונתן שחי בה את כל חייו – זה המקום שבו התנסה בכל דבר שעשה בפעם הראשונה, צעד את צעדיו הראשונים, רכש חברים, למד בגנים ובבית הספר, שיחק כדורגל, אירח והתארח, חגג ימי הולדת, אסף קרשים למדורה, יצא לטיולי צופים...

לקראת המעבר לשכונה החדשה ערכנו הכנות מוקדמות על מנת להקל. מאז רכישת הדירה, הקפדנו לשתף את הילדים בעיצוב ובחירת הרהיטים, יצרנו קשרים בפייסבוק עם השכנים העתידיים, ציינו שיהיו להם חברים חדשים בנוסף לחברים הוותיקים, ואפילו שיחקנו ב"חפש את המטמון" ייחודי לשכונה החדשה להכרת המקומות המרכזיים. ובכל זאת – המפגש עם החדש והלא מוכר יוצר את ההתרגשות שמבטאת שמחה מהולה בגעגוע לישן והמוכר. 

גם להורים קשה במעברים!

אני שוב מתבוננת על מה שהילדים עוברים, ומרגישה שגם אני עוברת את אותם שלבים וקשיים. בעוד שהילדים מחפשים את המיקום של השירותים בבית הספר, אני מחפשת אחר כל נותני השירותים בשכונה - הרופא המשפחתי, הדואר, בית המרקחת, המכולת, הירקן, החייט, הקוסמטיקאית. בעוד שהם מאתרים חברים חדשים – אני מאתרת הורים שמהווים פוטנציאל לקשרים חדשים.

גם לי היו חוויות רבות בשכונה הישנה – צעדתי ברחובות ורקדתי זומבה עם החברות, עזרתי ונעזרתי בשכנות, הלכתי עם ביטחון שזה המקום שלי, כאן אני מכירה הכל, כאן אני יודעת עם מי להתייעץ, מה יקרה באיזה חג ומועד, לאן אני חוזרת מחופשות.

מה שמקשה בכל התחלה הוא הלא מוכר, אבל ברגע שהעניינים מתבהרים ונעשים מוכרים, הכל נעשה יותר קל. ברגע שהגעתי למסקנה שהחשש והפחדים נובעים מהלא מוכר, הבנתי בעצם שכדאי למצוא את הדברים המוכרים. התחלתי לערוך השוואות, למצוא את מה שדומה ובעיקר מצאתי שלילדים יותר קל להתרגל למצב מתוך ידיעה שיש כל כך הרבה דברים שחוזרים בדיוק כמו שהם מכירים. במקביל, אני מזכירה לעצמי - הרבה יותר קל לכל אחד מאיתנו כשהדברים מוכרים או לפחות מוגדרים.   

אני רוצה להקדיש את הטור הזה לחברותיי בשכונה הישנה, ובייחוד לאלו שממשיכות את השנים של העזרה והחברות האמיתית והמרגשת!

עוד בלוגים של יעל צמח-גרינשפון:

לדברים טובים שווה לחכות

מגלים את זה

טקס ראש השנה משפחתי

משאלה לשנה החדשה

יום המשפחה כמו פעם

ליל הסדר המושלם!

לזכור ולא לשכוח את השואה

מדברים על המת בדרך האמת  

עצמאות מול הצבת גבולות

נאום בר המצווה של ערן

שבועות – פתיחת עונת הטיולים והבילויים

שבועות – ארוחות חלביות?

הילדים הם שגרירי הפרסום שלנו  

איפה הן העוגות ההן,עם קרם השוקולד והמרציפן?

כל החיים הם הכנה

להעניק לילדים אבל במידה!

עניין של זמן

מותק של ילד

האחר זה אני

איך בוחרים ציוד לבית הספר

מדריך פרקטי לוועדי הורים