חג פורים הוא החג של הילדים הקטנים (ואולי גם של המבוגרים?). חודש לפני החג, הם כבר מתכננים את התחפושת,מדברים עליה עם כל מי שמוכן להקשיב, חולמים עליה, לא רק כשהם ישנים - ממש שמחה וצהלה!

ואיזה כיף שיש לנו חג כזה, שפעם אחת בשנה אפשר לממש פנטזיה נסתרת ולהפוך לנסיך מהאגדות, ללוחם גיבור, לנסיכה קסומה, למלכת יופי או סתם לחיפושית עם הרבה יותר רגליים........ ותודו אתם המבוגרים, שגם לכם זה נחמד, כי בכל אחד מאיתנו, מסתתר ילד קטן שרצה להיות אביר על סוס לבן ובכל אחת מאיתנו מסתתרת לה נסיכה קסומה.

כל זה עליז חביב וזו בעצם כל המטרה. להתחפש, לשמוח לעלוז. אך מעבר לזה, האם חשבתם פעם, מה יש בה, באותה תחפושת שיוצרת כזו המולה סביבה (מעבר לעובדה שהיא מפרנסת לא מעט חנויות וגורמת להורים לפזר המון המון כספים)?

למה תחפושת?

במילה תחפושת מסתתרת לה בערמומית המילה "חופש" וכזו היא התחפושת, נותנת דרור, חופש למחשבה, לשליטה, לציפיות, לתפקידים, מאפשרת לשחרר את כל מה ש"אסור", לא מקובל ,צריך וחייב.

כשילד לובש את התחפושת, הוא כאילו "יוצא מעצמו" ו"נכנס" למקום אחר, למקום בו מותר הכל. הילד כמובן לא מודע לזה, אבל החיוך על פניו "מדבר" את זה.

בנוסף, התחפושת היא דרכם של ילדים לבטא את עולמם הפנימי. ילד הבוחר להתחפש לגיבור לוחם, מבטא את הצורך שלו להרגיש חזק, אמיץ, גיבור - ללא פחדים. ילדה הבוחרת להתחפש לפיה מהאגדות בעלת כוחות כמוסים היכולה בעזרת השרביט לשנות דברים, מבטאת רצון מודחק לשלוט במצב וכן הלאה.

באמצעות התחפשות הילדים מבטאים רגשות, חלומות, פחדים, חששות, צרכים ועוד. בעזרת התחפושת, הם הופכים את עולם הדמיון לסוג של מציאות וכשזה מותר, אפשרי ואפילו מומלץ, זה מאוד משחרר וזה מה שהופך אותם לעליזים, כי שחרור "עושה את זה" לאנשים, גם לאנשים הקטנים והחמודים שלכם.

לכם ההורים זו הזדמנות נהדרת לנצל את זמן "התחפושת" ולנסות לדבר עם הילדים על הדמות שאליה בחרו להתחפש, על המחשבות של הדמות, הרצונות, השאיפות, המשאלות הנסתרות (ממה היא הכי מפחדת וממה היא הכי שמחה וכדומה) .דרך שיחה זו תוכלו לעשות "השלכה" על החיים של ילדכם ולהבין הרבה דברים על עולמם הפנימי. לא סתם הם בחרו את מי שבחרו – יש שם משהו.........

תחפושות היא מעין מחיצה בין ה"אני האמיתי" ל"אני הפנימי" – ברגע שאדם שם מסיכה על פניו, הוא כבר כאילו "לא הוא" ובמצב שכזה, מותר לו הכל (כי זה "לא הוא"). כך גם הילדים - מהרגע שהם מסתכלים על עצמם בראי ורואים את התחפושת בשלמותה (והם מדייקים בפרטים הכי קטנים) ורואים שאכן זו הדמות לה התכוונו, תחילה הם מעט נבוכים (בכל זאת לוקח כמה דקות "להיכנס לתפקיד"), אך כמה דקות אחרי, הם לגמרי שם, מגלמים את דמותם למופת במלוא הכוונה והרצינות, בעונג רב,עד שהם חשים עייפות וזה נהדר, כי מתישהו הם רוצים "לחזור לעצמם".

ילדים שלא מתחפשים – מדריך פרקטי

ומה קורה עם הילדים שלא רוצים להתחפש?

אל תאיצו בהם - נכון שיש בזה "סיכון" פן יקומו ביום התחפושות ופתאום ירגישו אכזבה שלכולם יש ולהם אין, אך אין אופציה אחרת והאכזבה (אם תהיה) תהיה הדרך שלהם ללמוד שלבחירות - יש השלכות. נכון, זה לא נעים אבל זה עדיף על הסיטואציה בה הם יתחפשו למורת רוחם. באמירה שלהם, של "לא להתחפש" – יש הרבה מעבר.

אצל פעוטות זה יכול להיות בגלל חוסר נוחות משינויים. הם כמובן לא יכולים להסביר זאת במילים, ולכן אם הם לא רוצים להתחפש, אל תלחצו. כל לחץ שלכם יערער להם את הביטחון. יש הרבה ילדים (עד גיל 5 לערך) שמתחפשים כי הם מבינים שזה מה שמצפים מהם, אבל בכניסה לגן הם נצמדים אל ההורים, או עומדים בצד ולא משתתפים בחגיגה. הם הליצנים העצובים והנסיכות הבוכיות......

אצל ילדים גדולים יותר – זו סוג של אמירה והצהרה של "אני גדול" וגם זה בסדר, זו גם סוג של תחפושת וזה עובר מעצמו.

ויש מי שפשוט לא מרגיש נוח להשתטות, לא מרגיש נוח להיות "לא הוא", כי זה מאיים עליו ועל הזהות שלו. אפשר לעשות על זה הרבה ניתוחים פסיכולוגים "פרוידניים", אבל העובדה נשארת בעינה ,הילד לא רוצה להתחפש וזו בחירה שלו, בכל גיל. לא רוצה להתחפש – לא חייב. האכזבה היא בדרך כלל שלכם יותר מאשר שלו.

הפתרון שיכול להתאים לילדים בגילאי 3-10 ולהוות כ"תוכנית מגירה" (להם ולכם) הוא להסביר להם את האכזבה שהם עלולים לחוש כשיראו את חבריהם מחופשים ואולי ירגישו חרטה, ולכן רק למקרה שכך יהיה, הכינו תחפושת למגירה ובבוקר פורים יוכלו להחליט– כן או לא. זה ירגיע אתכם וגם אותם ואפשרות הבחירה, עדיין נשארה בידם. יכול להיות מצב, שהם יתחפשו בבית או אצל הסבתא,אבל לא בחוץ – נהדר!!!

מתחפשים כל השנה (גילאי 4-10).

ילדים המתחפשים בכל הזדמנות רואים בתחפושת כעוד משחק. הרי, גם בגן יש "פינת תחפושות" וישנם בתים שיש "מגירת תחפושות" הזמינות לילדים ולחבריהם כל השנה. במשחק הזה, הם יוצרים לעצמם מרחב התבטאות רחב ויומיומי שהוא, כפי שכבר הבנתם, משחרר מעכבות ויוצר קתרזיס. בעבודה טיפולית /אימונית, אנשי המקצוע, קוראים לזה "משחק תפקידים" - משחק דרך היתחפשות זו דרך של ילדים לבטא את עצמם מבלי להתבייש ולתת הסברים, תוך תחושה של "שליטה" על המצב. זהו משחק לגיטימי ומומלץ ביותר, כל עוד זה בטווח הגילאים הרצוי, זה בסדר ואפילו טוב לכל מי שמרגיש שהוא צריך.

* שאלות בכל הנוגע להורות זוגיות ומה שביניהם, אפשר להפנות לטל בוקריס :יועצת,מנחה ומאמנת אישית. [email protected] 

עוד לפורים 2013 לילדים:

דפי עבודה, ספרים ומשחקים להדפסה חינם:

דפי צביעה ויצירה ליצנים

חג מי יודע? משחק לוח לפורים

משחק הפכי מילים

משחק הפכים

תשבץ לפורים

דף תחפושות לבובות

דף צביעה ליצן לפורים

דף צביעה ליצן – תרגילי חשבון לילדי כיתה א'

גזרת מסיכות לעיניים

דף התאמת סמלי פורים

דף התאמת הפכים

אוכל, תזונה ומתכונים

אוזני המן שתמיד מצליחים

ליצן מבצק סוכר

יוצרים משלוחי מנות עם הילדים

משחקים והפעלות

הפעלת תנועה עם כובע ליצן וכדור מטניס

תחנות הפעלה לפורים

רעיונות לתחנת קליעה למטרה

חגיגת ליצנים

יצירה וקישוט

קישוטים לפורים

מסיכות קלות וזולות

מסיכות קרנבל מקרטון

תחפושות קבוצתיות

איפורים לפורים לילדים

תחפושות מקוריות

מעצבים תחפושות עם הילדים

עצות וטיפים על תחפושות פורים

תחפושת גמד קלה

ליצנים מארבעה כיוונים

מסיכות סול או בריסטול

מסיכות מעיסת נייר

למה לא כל יום פורים?

עוד מדריכים פרקטיים של טל בוקריס:

כישורי חיים דרך הבחירות

גיל 3 - מדריך פרקטי להתמודדות

חינוך לתזונה נכונה לילדים

הבעת רגשות דרך משחק

מקלחת כחינוך לערך הניקיון

חופשה משפחתית אידיאלית

לומדים להתמודד עם מחלות ילדים

זה רק יום הולדת

לפנק לפנק או ללמד להסתפק

לומדים למנוע קללות

הצבת גבולות לילדים

מדברים על רגשות אצל ילדים

לומדים לבקש סליחה

בחירות וקבלת החלטות

מתמודדים עם סיומים והתחלות

יוצרים שגרה

המלצה על ערכות הנחיה הורית "פשוט אני"

חינוך עם לכלוך

לומדים לחשוב חיובי