-
גילאי 2-13
כלים לפיתוח מיומנויות חברתיות
"מיומנויות חברתיות מתבטאות במצבים רבים בכל יום בחיינו. בכל הקשור למיומנויות חברתיות החינוך מתאפשר בדרך חווייתית", אומרת טל בוקריס, יועצת, מנחה ומאמנת אישית, מפרטת שלוש מיומנויות שיעזרו לילדים להסתדר בחברה (קבלת כללים, יוזמה ופיתוח היכולת להבין את האחר) בליווי דוגמאות מסיטואציות מוכרות ומעניקה עצת זהב להקניית כלים ליצירת קשרים חברתיים לכל החיים אחת השאלות הראשונות שאני שואלת הורים שמגיעים אליי לאימון להורות היא: "איזה ילדים אתם רוצים לגדל"? שאלה שנדמה שהתשובה אליה ברורה, אבל כשמתחילים לחשוב על המשמעות שלה, היא כבר הופכת להיות מורכבת.
נקודת היסוד היא שאם לא תדעו למה לצפות מעצמכם כהורים, יהיה לכם קשה לחנך את ילדיכם; אם לא תדעו איזה ילדים אתם רוצים לגדל, יהיה לכם קשה לבחור את החינוך שמתאים לכם.
אפילו התשובה הברורה מאליו: "אני רוצה שהילד שלי יהיה מאושר" (שזו תשובה נהדרת) טומנת בחובה סימני שאלה והבהרות נוספות: מהו אושר מבחינתך? כיצד ניתן להיות מאושר? מה עושה אותך מאושר? האם מה שעושה אותך מאושר, בהכרח יגרום אושר לילדך? האם אתה יודע מה גורם אושר לילדך? האם אושר הוא מטרה או אמצעי?
כל ההקדמה הזו נועדה כדי את התובנה הברורה שאם אתם רוצים שילדיכם יתנהגו בדרך מסוימת, אם אתם רוצים שהם ישיגו דבר או שניים בחיים, עליכם ללמד אותם בין השאר "מיומנויות חברתיות", המיומניות שתבחרו יהיו בהתאם לתשובה לשאלה: "איזה ילדים את רוצים לגדל?".
מהי מיומנות חברתית?
מיומנות חברתית, כוללת בתוכה מגוון רב של כישורים חברתיים המאפשרים לפרט להתנהג בחברה בצורה הולמת ומקובלת בחברה אליה הוא משתייך ובה הוא חי, ותוך כך ליצור קשרי גומלין חברתיים שונים, כאלה שבעזרתם יפתח את עצמו ברמה האישית, הרגשית, החברתית והערכית.
הסתבכתם? אפשט זאת בעזרת דוגמה: כשילדה רוצה להשתתף במשחק תופסת בו משחקות חברותיה, עומדות בפניה כמה אפשרויות: היא יכולה לבקש להצטרף, היא יכולה להפריע למשחק באמצע ולדרוש להשתתף, היא יכולה להתלונן ולהאשים את הבנות שלא שיתפו אותה, היא יכולה לספר למורה, להורים, היא יכולה גם לעמוד בצד ולהרגיש דחויה ולא אהובה. דרך ההתנהלות שלה במצב שכזה (זאתאומרת האם תבקש להצטרף או אולי תפריע), התגובות שלה למצב (הבנה,כעס,בכי או פרגון לחברותיה) תלויות בין השאר ביכולת שלה ליצור קשר חברתי בהתאמה למצב החברתי. היא תלמד מהי הדרך הנכונה ביותר אם יהיה מי שילמד אותה, היא תלמד איך לבקש, באיזה טון לדבר, באילו מילים להשתמש, מתי מתאים לבקש להצטרף, האם בכלל מתאים לבקש ועוד ועוד. אם יהיה מי שילמד אותה, היא תלמד איך להגיב בכל מצב – במקרה שיצרפו אותה למשחק או אם לא יצרפו אותה למשחק – תגובות שהן חשובות להשתלבות בחברה וליצירת קשרי גומלין.
מגוון ההתנהגויות המתוארות בדוגמה זו, קורות בשלוש דקות של הפסקה אחת, במהלך יום אחד בלבד, יום אחד שיכול לחזור על עצמו כל יום מחדש, ולכן הן יכולות להפוך לחלק מרפטואר הכלים שהיא תגבש לעצמה על העולם ועל עצמה ובהתאם לכך לפתח הערכה העצמית, ביטחון עצמי, מודעות עצמית, את היכולת להתמודד עם מצבים חברתיים, פתרון בעיות - כל זאת היא תדע אם יהיה מי שילמד אותה ויכוון אותה!
כיצד ניתן לזהות את המיומנויות החברתיות
המיומנוית החברתיות נמצאות בכל יום בחיינו: יוזמה (למשל, היוזמה לרכוש חברים), שיתוף פעולה (למשל חלוקת תפקידים), כישורי שיחה (למשל היכולת להקשיב ולהבין את המסר שנאמר), היכולת להבין את רגשות האחר, היכולת להביע רגשות חיובים ושלילים בצורה כזו שאחרים יבינו, היכולת לקבל ולכבד סמכות, חוקים, היכולת לדחיית סיפוקים ועוד ועוד.....נדמה שבכל התנהגות שלנו בחיינו חבויה איזשהי מיומנות חברתית.
לחנך או לכייף?
מי אמר שצריך לבחור? חינוך לפעמים יכול להיות חווייתי ואפילו רצוי ומומלץ מדי פעם לשלב בחינוך ילדינו חוויות "מהשטח" כאלה שייזכרו ויקלו את ההבנה של הדברים ובכך יקלו על רכישת ההתנהגות והפנמתה.
רוב ההורים מחנכים את ילדיהם על פי ערכים ואמונות שבהם הם דוגלים ומאמינים בעזרת רשימת חוקים של "עשה" ו"אל תעשה", של "מותר" ו"אסור", של "מקובל" ו"לא מקובל" ובמקרה הטוב משמשים גם כמודל לחיקוי חיובי. הבשורה הטובה היא שבכל הקשור למיומנות חברתיות החינוך מתאפשר בדרך חווייתית.
קבלת כללים – ציות לחוקים הוא מיומנות חברתית. חינוך חווייתי יכול להתחיל ממשחקי קופסא שלהם יש חוקים ברורים, הבעיה איתם שיש נטייה לגדולים לוותר לקטנים, וזה לצערנו כמעט ולא קורה בחיים האמיתיים. אופציה אחרת היא ללכת למוזיאון – להקריא את החוקים להתנהגות במוזיאון לפני הכניסה: "לדבר בשקט, לכבות פלאפונים, לא לגעת בשום דבר, לא לאכול". לאחר שהקראתם את החוקים והסברתם אותם עכשיו הגיע הזמן "לתרגל" אותם במהלך הביקור במוזיאון. תוך כדי הביקור הילדים בעצם ממלאים את החוקים, מבינים אותם, מיישמים אותם וגם נהנים מהתערוכה בה הם מבקרים. כמובן שחוויה זו צריכה לחזור על עצמה בפועל כמה פעמים כדי שהילד יהפוך זאת למיומנות אמיתית ורצוי לשלב אותה בכמה וריאציות כמו למשל ביקור בספרייה או בתיאטרון. חוויות מהסוג הזה תהפוך להתנהגות נורמטיבית, אותה ילמד הילד וידע לנתב אותה גם למקומות אחרים בחייו כמו למשל: כיתה, צבא, נהיגה בכביש וכל מקום אחר בו יש לשמור על החוקים.
יוזמה - מיומנות נוספת שחשובה לרכישת קשרים חברתיים, פתרון בעיות, התמודדות עם מצבים שונים. יוזמה לפעמים יכולה לעשות את כל ההבדל בין הצלחה לכישלון בין "כן" ל"לא" בין "יכול" ל"לא יכול". קשה להסביר מהי "יוזמה" לילד, אבל בהחלט אפשר לעודד אותו לפעולות יזומות שיובילו אותו לחוויות נעימות ומשם לעשות את ההקשר. למשל: ילד שמגיע לבית ספר חדש ללא חברים, מומלץ לעודד את הילד להזמין חבר הביתה אחר הצהריים וכך לעזור לו ליצור קשרים חברתיים. תהליך פשוט שכזה (שיכול להרגיש מאוד קשה ומורכב לילד, במיוחד אם הוא חסר ביטחון או ביישן) מלמד את הילדים שהיוזמה שלקח השתלמה לו, שיוזמה יכולה להוביל לעשייה שיש בה סיכוי להצלחה והצלחה לרוב מעודדת לעוד עשייה וגם מפתחת ביטחון עצמי. אם הפעולה היזומה לא צלחה (החבר לא רצה לבוא), מעודדים את עצם הפעולה שעשה (הזמין חבר) ומעודדים אותו לעשות זאת שוב עד שיצליח.
יכולת אמפטית - המיומנות הקשורה ביכולת להבין את רגשות האחר. מיומנות זו קשורה להתפתחות הקוגנטיבית, ולכן לא ייתכן שילד בגיל 3-4 יבין שחברו "נעלב" או "נפגע". הוא יכול להשתמש במילים הללו, אבל הוא לא באמת יכול להבין את המשמעות שלהן. נקודת המבט של ילדים בגילאים האלה היא בעיקר "אגוצנטרית" בשלבים יותר מאוחרים ניתן כבר לצפות מהילדים להבין את רגשות האחר ותפקיד ההורים לכוון אותם לכך, למשל: לאחר סרט או הצגה לפתח שיחה על הדמויות ועל הרגשות שלהם, או למשל אם בביקור בתערוכה היו גם ציורים של דמויות, להתעכב על הבעת הפנים ולחשוב מה היא מביעה ומה היא מרגישה. ההתעכבות בנושא הרגשות, אפילו לשיחה קצרה, מלמדת את הילד שחשוב לשים לב לרגשות הזולת, להתייחס אליהן ולהקשיב. תוך כדי כך ילמד הילד שאם חשוב להתייחס לרגשות הזולת, מן הראוי שיתייחסו גם לרגשות שלו ומכאן ילמד לבטא אותם ולא להתבייש בהם.
פיתוח מיומנויות חברתיות הוא בבחינת בסיס להצלחה בחיים, להשגת מטרות וגם לפעמים להגשמת חלומות. לכם ההורים יש את היכולת לעזור לילדכם לפתח כאלה, כמה שיותר - יותר טוב, שזה הרי בבחינת "כל המרבה הרי זה משובח", וככל שתשלבו למיומנות "חוויות מהשטח" הן ישתרשו ויתפסו אצל ילדכם בצורה משמעותית יותר.
אז עכשיו אחרי שהבנתם קצת יותר מה החשיבות של מיומנות חברתית וגם איך אפשר לשלב חינוך עם חוויה והנאה, קבלו המלצה: כיתבו לעצמכם אילו מיומנויות חברתיות הייתם רוצים שילדכם יפתחו ואיך אפשר לשלב חוויות (גם בתוך הבית) תוך כדי כך. לאחר שתגבשו לעצמכם "תוכנית פעולה", כל שיש הוא להתחיל ליהנות!!!
עוד מדריכים פרקטיים של טל בוקריס:
עוד מדריכים פרקטיים לפיתוח מיומנויות וכישורים לילדים:
בלוגים
טור 2 – החינוך מתחיל מהבית
-
יעל צמח-גרינשפון03.01.25
-
דברים לזכרו של עודי צמח ז"ל, האחהצעיר של יעל צמח-גרינשפון, שנפטר בטרם עת בגיל 53. כאב גדול וקורע לב!
הבלוג של טל בוקריס
מתמודדים עם מצב מלחמה
-
טל בוקריס03.10.23
-
במצב מלחמה חשוב לשוחח עם הילדים, לשתף אותם בתחושות ולמנוע מקרים חמורים של טראומה עד החזרה לשגרה. טל בוקריס, יועצת, מנחה ומאמנת אישית, מסבירה ומפרטת איך עושים את זה. פתרונות חכמים להורים
גילאי 2-3
לביבות שתמיד מצליחות
-
מערכת "את זה"12.12.24
-
בחנוכה ובכל ימות השנה כדאי להכין לילדים לביבות מתפוחי אדמה וגבינות – הם מתים על זה! ורד קרייף מעניקה מתכון קל ללביבות שמכינים עם הילדים בקלות. הכנת לביבות מהווה הפעלה קלה, זולה וטעימה לילדים בגילאים שונים
תגובות הקוראים