מגע, הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, זהו כמעט הקשר הראשוני שלנו עם העולם, טרם הומצאו לנו המילים.בעזרת המגע ניתן להבין, לדבר, להרגיש, לדעת.

התינוק יוצא מרחם אמו לליטוף ראשון חם ואוהב של הוריו הדומעים מאושר, אך מה שרוב ההורים אינם יודעים שבעצם, בחודש השמיני להריון, בעודו ברחם אמו התפתח אצל התינוק חוש המגע.

מגע חיוני להתפתחות התקינה

אפשר לומר שהמגע הוא השפה הראשונה אותו התינוק לומד לדבר ובזכותו הוא מתקשר עם הסביבה. גם פסיכולוגים שונים רואים במגע חלק חיוני להתפתחות תקינה:

פיאז'ה מדבר בעיקר על התפתחות קוגניטיבית ורואה בחוש המישוש – המגע כבסיס ראשוני להתפתחות זו. מגיל לידה ועד שנה וחצי לערך (מה שפיאז'ה מכנה השלב הסנסורי-מוטורי) התינוק לומד להכיר את העולם ולהתפתח ברמה קוגניטיבית בעזרת הכישורים התחושתיים והמוטוריים. פעילות הגומלין של התינוק עם הסביבה בשלב זה נעשית באמצעות תפיסת הגירוי (מישוש, מציצה, החזקה) ובאמצעות הפעלת השרירים לצורך יצירת פעולות אלה.

פרויד (וגם ואריקסון) רואים במגע כשלב הראשון והקריטי להתפתחות רגשית אשר עליה תתבסס כל השקפת הילד בכל הנוגע לאמון שהוא ירכוש לסביבה ולעצמו. למשל, על פי פרויד השלב ההתפתחותי הראשון של כל ילד הבא לעולם (השלב האוראלי) מתאפיין בעיקר במגע עם העולם דרך הפה: יניקה, מציצה וכל זה בדרך כלל בליווי מגע אנושי של אמא.

המגע הזה מלמד את הרך הנולד שיש על מי לסמוך, שצרכיו ימולאו וזה נותן לו אמון ותקווה ואת הלמידה החשובה לסמוך על עצמו, להאמין בעצמו מהמקום של "אני ראוי לאהבה", "אני ראוי ליחס", "אני ראוי"! אמון שכזה מוביל את הילד בשלבים הבאים להתפתחות תקינה, הן מבחינה רגשית והן מבחינה מוטורית. אם לא נבנה אמון בצורה תקינה נוצר "קיבעון".

גם בולבי המוכר בגישת "ההתקשרות" מדבר על "התקשרות בטוחה" עם הסביבה ו"התקשרות לא בטוחה" או "חרדה", כאשר ילדים בעלי יכולת "התקשרות בטוחה" הם אלה אשר זכו מצד הוריהם לטיפול רגיש, זמין, סבלני ומגע אנושי חם ועדין.

במחקרים שנעשו בכל הנוגע לילדים הסובלים מלקויות למידה ברמות שונות, נמצא שאחד האמצעים שעזרו מאוד להתגבר על כל המכשולים, הן החברתיים והן הלימודיים היה סבלנות של ההורים וחום אנושי.

כל התיאוריות הללו ועוד (מעבר לעובדה שהן מענייניות) מסבירות בצורה תיאורטית את החשיבות של המגע האנושי להתפתחות תקינה של כל אחד מאיתנו, וכיצד חוסר במגע גורם לחסך. לכן, ניתן להתייחס על מגע במושגים של "צורך" בסיסי ואנושי שראוי לו לכל אדם, מגיל לידתו לקבל, ורק כך ילמד גם להעניק.

יחד עם זאת, הצורך במגע הוא מאוד אינדיבידואלי, ישנם תינוקות הנולדים עם סף רגישות גבוהה מאוד למגע שגדלים להיות ילדים כאלה. במקרה שלהם, המגע הוא לא בהכרח מנחם, נעים והוא גם לא בהכרח צורך, אלא יכול לעיתים להיות אף מציק מאוד ואף להוות מטרד.

ישנם גם כאלה הגדלים בבית בו הפגנת רגשות באמצעות מגע לא מקובלת (מסיבות שלא אפרט, למרות שאם הם יישבו על ספת הפסיכולוג אולי הוא ימצא לכך סיבות באחד משלבי ההתפתחות שלהם או תוצר של טראומה). תהיה הסיבה אשר תהיה, יש לזכור שלמרות שמגע הוא צורך בסיסי וחוש חשוב לפיתוח, יש להעניקו בהסכמה מוחלטת ובצורה מאוזנת ובהחלט לבדוק מה הסיבה כאשר יש מי שנמנע מכך.

פיתוח חוש המישוש – מדריך פרקטי

חוויות של מגע ופיתוח חוש המישוש, יכול ורצוי שיתבצע באופנים שונים אשר יספקו צורך ובד בבד יפתחו כמה תאי מוח חשובים.

חשיפה למגוון רב של מרקמים באמצעות משחק ויצירה - שימוש בידיים בצבעי גואש/מים, עבודה עם חומרים שונים: פלסטלינה, בצק, פימו, פיסול, בדים וכמובן היכרות עם חול (משחק חופשי בארגז חול), מים וכד'. ראו למשל תערוכת אגדות בחול 2

התנסויות אלו ועוד, הן כמו הליכה למוזיאון אשר מפתח את החשיבה, סקרנות ולבסוף יוצר למידה חשובה, על עצמך ועל העולם.

הכרת מרקמים וחוויות שונות בין אחד לשני - באמצעות שימוש בחוש המישוש והמגע חווים הילדים את הסביבה באופנים שונים. הם לומדים להבחין בין טקסטורות שונות, בין צורות, קווי מתאר וזו למידה שמפתחת את הקוגניציה למרכיביה השונים (בדרך זו גם אפשר לספק חוויות מגע שונות לאותם ילדים אשר חווים בכך קושי).

פיתוח התקשורת הבינאישית - המגע משפר את התקשורת הבינאישית, שהרי באמצעות חוויות משותפות של יצירה במגע, נוגעים אמנם באותם חומרים, אך לא בהכרח מרגישים את אותם דברים, וכך לומדים (באופן לא מודע) שלמרות שהעולם דומה, הוא מאוד שונה בעיני המתבונן או במקרה שלנו, בעיני המרגיש – חוויות שכאלו מפתחות סובלנות, הקשבה, הידברות, הבנה.

הבעת אמפטיה והעלאת הביטחון העצמי - בשיחה עם ילדים ( וגם עם מבוגרים) ליטוף קל, נגיעה קלה בכתף, ביד או בלחי יוצרת סוג של אינטימיות אשר אומרת בעצם "אני מבינה, אני יודעת, אני איתך". נוצרת אמפטיה, חיבור, הקשבה מהלב ולעיתים זה כל מה שילד צריך כדי להרגיש שהוא לא לבד בעולם, שיש לו הגנה, תמיכה, משענת, עוגן. זה נותן לו כוח להתמודד מול כל העולם החדש שמתגלה אליו, כמעט מדי יום וכמובן מפתח מודעות עצמית וביטחון עצמי.

הביטחון שבמגע אוהב, הוא כמו הדובדבן שבקצפת, הוא לא הכי חשוב, אבל הוא בהחלט תוספת חשובה וחיונית לתהליך ארוך ומתמשך שקוראים לו "חינוך".

אז אם יש מי שמוכן לקבל – תהיו אלה שנותנים.

ואם יש מי שלא – נסו ללמד אותו – לפעמים זה עושה את כל ההבדל!

* שאלות בכל הנוגע להורות זוגיות ומה שביניהם, אפשר להפנות לטל בוקריס : יועצת, מנחה ומאמנת אישית. [email protected]  052-3226791

עוד מדריכים פרקטיים של טל בוקריס:

חינוך לתזונה נכונה לילדים

הבעת רגשות דרך משחק

מקלחת כחינוך לערך הניקיון

חופשה משפחתית אידיאלית

לומדים להתמודד עם מחלות ילדים

זה רק יום הולדת

לפנק לפנק או ללמד להסתפק

לומדים למנוע קללות

הצבת גבולות לילדים

מדברים על רגשות אצל ילדים

לומדים לבקש סליחה

בחירות וקבלת החלטות  

מתמודדים עם סיומים והתחלות

עוד מדריכים פרקטיים לפיתוח מיומנויות וכישורים לילדים:

פיתוח עצמאות

חיזוק ביטחון העצמי

חשיבה חיובית

חשיבות הנוכחות

מודעות לסדר, ארגון ומיון

בחירות וקבלת החלטות

משמעת והצבת גבולות

חשיבות הצחוק וההומור

דיווח ואמירת האמת 

גיל 3 - מדריך פרקטי להתמודדות

למה מתחפשים? (לא רק בפורים)

חינוך כולל לכלוך

מתמודדים עם סיומים והתחלות 

התמודדות עם השפעת הריטלין

חשיבות הטניס לילדים

חשיבות המיני גולף לילדים

שיפור המוטוריקה העדינה

העשרה והתפתחות במטבח

שיפור ופיתוח הזיכרון

הקניית הרגלי קריאת ספרים

פיתוח היצירה והיצירתיות

הבעת רגשות דרך משחק

פיתוח מיומנויות חברתיות

זמן איכות עם ילדים

יחסים טובים בין הורים לילדים

הרגעת כעסים

ערך הנתינה, העזרה וההתחשבות

הכרת השונה והייחודיות של כל אחד

יצירה ומיחזור עם ילדים

מיחזור ואיכות הסביבה

עברית תקנית

חינוך לתזונה נכונה לילדים

התמודדות עם פחדים של ילדים

חשיבות ביטוח בריאות לילדים

התמודדות עם תלונות של ילדים

התמודדות עם אובדן ומוות

לומדים לבקש סליחה

אומנות כערך חשוב לחיים

.